תירוש ויצהר (שו"ת) קפד

ור"ע תלמידו הי' מבני גרים וע"כ ר"ע התפלל ספרדיות ור"א התפלל נוסחא השייך לשבט לוי ואיך כי גזר תעניתא ולא נענה ר"א ירד ר"ע ואמר אבינו מלכנו ונענה ואיך יכול להיות שליחו של ר"א ושל כל בני הכנסת ההוא והוא אינו מהם ואין נעשה שלוחם וכו' עיי"ש. ואלה הם דברים הקדושים בס' לקוטי יקרים (דכ"ט ע"א) וז"ל: בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפלה ונסתפק השואל היאך לנהוג בנפשו בדברים כאלו אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב. אמנם זאת כבר נודע שארז"ל י"ג השתחויות הי' במקדש נגד י"ג שערים ונרמז ביחזקאל לעתיד אי"ה שער ראובן אחד וכו' והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט וכו' ונמצא שיש לבהמ"ק שלמעלה ג"כ שער לכל שבט ושבט כמבואר בכתבי האר"י ז"ל וכו' והנה ענין התפלה הוא שיוכל כ"א לעלות בשער שלו וכו' ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות. והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג וכו'. והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין לי' שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הוא הכולל כולם הי' די בזה התשובה כי בזמן שהיו יודעים כל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי הי' יותר טוב לכנוס בשער שלו וכו'. אמנם בזה"ז שאינם ידועים השבטים ע"כ כ"א יאחז דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש וכו' עכלה"ק ועל זה הקשה הח"ס ז"ל כמבואר לעיל

אכן בשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' ח') בחאו"ח דחה דברי הח"ס והאריך דראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל וז"ל: מה ששאל אם רשאי לשנות נוסח אשכנזי ולאחוז נוסח האר"י ז"ל כי בח"ס מבואר דהאר"י ז"ל עשה הכוונות בשביל שהי' ספרדי אבל גם בנוסח אשכנז מרומזין הסודות תשובה. הן אמת דגם בנ"א הוא עפ"י סוד וכו' אך הכוונות והנוסח שבסידור האר"י ז"ל אינו כולו נוסח ספרד וכו' וסידורי ספרד בכמה מקומות משונה מנהאריז"ל. וז"ל משנת חסידים בהקדמתו קודם ת"ע ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפלה לפי שחלוקי מנהגים באו מחילוק שורש הנשמות לכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקבל הרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י זלה"ה שרובו הוא על סדר תפלת הספרדים לתקן תיקון הצריך למעלה עכ"ל, הרי דלא כולו הוא נוסח ספרד. ובברוך שאמר הזהיר שלא להוסיף על מנהג אשכנז הרי דנוסחתו לא הי' מפני שהוא ספרדי רק הוא בירר הסולת וכמבואר במ"ח הנ"ל דכ' דאם לא יודע שורש נפשו ראוי להחזיק בנוסח האר"י ז"ל הרי דכוונת דבריו דהאר"י ז"ל בירר הסולת מתוך האוכל והוא מתוקן לכל נפש וזה ג"כ טעם הליקוטי אמרים ובחנם התרעם הח"ס על ליקוטי אמרים וכו' ומה שתמה שם בח"ס דא"כ דלכל שבט יש חלון אחד והאיך נעשה ר"א שליח להתפלל דר"ע הי' אתו וכו' וגם ביותר להפליא מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר"א הי' לוי ואי משום שראה במדרש שמשרע"ה התפלל שיהי' מזרעו יוכל להיות מצד האם וכמבואר ביוחסין וכו' ולכן וכו' ומי שנפשו יפה יוכל לסמוך על גדולי הדור קדושי עליונים ששינו הנ"א לכרס וכו' ס"ד דזה הכלל לפ"ד מ"ח דראוי לכ"א להחזיק במנהג אבותיו כי מסתמא המה מאותו השבט שאותו נוסח התפלה בשער הזה וכו' ורק המ"ח והאר"י ז"ל חדשו דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל והיינו בודאי שאין דבריו עם המוני ופשוטי עם שהם מתפללים לתומם ואין יודעים בנפשם כלל [רק דבריו כנגד גדולי הצדיקים שהם יודעים שרשם ולכן אמר שמי שא"י שנפשו משורש הנוסחא שמתפללים בארצם ראוי שיבחר נוסח האר"י ז"ל כי לפעמים יש נפשות מעורבות משבט לשבט כידוע לי"ח ולזה אם אין ברור לו שנפשו משורש שמתפללים במקומו יחזיק בנוסח האר"י ז"ל וכו' אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעש"ט ז"ל וכו' וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלח לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נ"א ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוי לאחוז בנהאר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוהאר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעש"ט ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיני' לא יזיע עכ"ל

והנה הא דכ' בשו"ת ד"ח מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר"א הי' לוי הנה באמת מהמדרש דושם האחד אליעזר נוכל לומר שהי' מצד האם כי כן פי' באמת בס' עשרה מאמרות (מ' ח"ד פט"ו) דהא דאז"ל יה"ר שיהי' זה מחלצי צ"ל מבני בנותיו ופי' שם היד יהודא דמבני בניו א"א דלא מצינו שהי' לוי וכ"כ ביוחסין, אכן ראיתי בס' דבש לפי בפי' הגש"פ פיסקא מעשה בר"א שכ' דר"א הי' לוי כמו שנראה מירושלמי וכן רמז בס' עין זוכר (מ"א אות צ"ט) עיי"ש. ובאמת כן מבואר בירושלמי סוטה (פ"ג ה"ד) ובמדרש רבה (נשא פ"ט) שר"א נטל מעשר. ועיין בתוס' סוטה (דף כ"א ע"ב) וא"כ קושי' הח"ס חוזר לפנינו. אכן בל"ז איתא שם בדברי חיים עוד תי' על קושי' זאת דאיך הי' ר"א שליח עיי"ש בארוכה ועי' לעיל סי' ע'

ובסיום דברי הנני להעתיק אגרת הקודש מהרה"ק אור עולם רבינו אלימלך זי"ע מליזענסק בס"ס נועם אלימלך בלקוטי שושנים וז"ל: ומה שכתב מעלתו אם לשנות הנוסחא ולהתפלל בנוסח ספרד הנה מיום עמדי על דעתי בידיעת ספר ראיתי גם שמעתי שהיו מתפללים בנ"ס גם רבותי ספרו לי שהי' בימיהם וקודם להם אנשים צדיקים שהיו מתפללין בנו"ס רק שהיו עדיין מעטים בימיהם. והנה אני לא הבנתי את הנוסחא הנ"ל ועתה הנה נא זקנתי הבנתי התועלת והמעלה של אותה הנוסחא עד שבלתי אפשרי להעלות על הכתב גודל מעלתה וכו' אך צריך שיהיו המתפללים בנוסח הזה פרושים מדרכי העולם הראשון מהפרישות שלא להוציא שקר מפיו ושלא להיות מקלל את חבירו אפי' בלב בשום פעם גם שלא יקפיד עליהם אפי' הקפדה בלב ושלא להוציא שבועה מפיו ושלא להיות לו קנאה וחמדת ממון ומדת הגאוה בלתי אפשרי להעלות על הכתב גנותו כידוע לכם שאני מוכיח עצמי תמיד ומבייש עצמי ברבים כדי להוציא מכח אל הפועל ושלא להיות משתכר בשום פעם בשום משקה המשתכר כ"א מעט לצורך מה גם שיהא מרגיש בעצמו באמת שאין לו שום מנוחה מדאגות מצרות ישראל ולבו כואב ומיצר עליהם מבלי הפוגות עד שמגודל הצער בלתי יכול להתאפק מלהתפלל עליהם בינו לבין עצמו אף שאינו ראוי והגון בעיני עצמו על כללות ישראל ואפי' על שונאיו אם לא שיראה מהם שעוברים על מ"ע או ל"ת ועיקר שיהי' למדן עכ"פ גמרא ותוספת ופרש"י ושאר דרכי הקודש כמבואר בס' ע"ח ועיקר אהבת חברים ודיבוק חברים ומי שאין בו כל המדות הללו בוודאי אינו מכת זו ומי שיש בו כל המדות הללו אותם ב"א ראוי וטוב להם להתפלל בנ"ס הגם שידעתי בכם שאינכם עדיין במדרגה זו ככל הצורך אעפ"כ מחמת שאני רואה שנפשכם חשקה מאוד לבא לעבודת הבורא ית' באמת הבא לטהר מסייעין לו והנוסחא זו ג"כ מסייע שתוכלו להחזיק בעבודתו ית"ש באמת כיון שאתם משתוקקים לבא באמת להמדה הנ"ל ואם לאו חלילה להתפלל בנוסחא הנ"ל כי הנה ראיתי אנשים גדולים שהם פרושים מדרכי העולם אבל הכל בשביל הנאתם גם יש לומדים ספרי קבלה ומתפללים בתוך סידור האר"י ז"ל ולומדים בטו"ה אשר אין