תירוש ויצהר (שו"ת) קפג

רק בדבר שיש משום נדנוד איסור כאותם ששנינו בבני ביישן שנהגו דלא הוי אזלי מצור לצידן במעלי שבתא ופירש"י שם והם מחמירים ע"ע שלא להבטל מצרכי שבת אבל בכה"ג דתפלות דליכא צד איסור והרחקת עבירה כלל בהא לא שייך משום אל תטוש וכו' ולא די שאין לגנות לאותם העוזבים סדר שארי מנהגי תפלות ותופסין סדר תפלת ספרד אלא יש לשבח אותם כי מי יודע אולי הקדמונים אם היו רואין סדר ספרד. היו עושין כן עכ"ל

אך לכאורה אנו רואין דגם בדבר שאין בו הרחקת איסור שייך ג"כ אל תשנה וכו' דאיתא בהגהות מיימוני (בסדר תפלות השנה בהרמב"ם סק"ה) וז"ל בירושלמי שלח להו וכו' אע"פ ששלחנו לכם סדר המועדות בתפלות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש עכ"ל. הרי דגם לענין מנהגי תפלות אין לשנות ומביאו להירושלמי לענין זה גם במג"א סי' ס"ח ועיין בהרא"ש (תענית פ"ק ס"כ) ועיין בשו"ת מהרי"א סי' ל"ח

והנה על הרשד"ם לא יקשה דבאמת הירושלמי הוא (פ"ג דעירובין ה"ט) ולפנינו אין הגרסא דלענין תפלות שלחו להו. דאיתא בזה"ל ר' ייסא מישלח וכו' אע"פ שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם עכ"ל הירושלמי. ובקרבן עדה שם פי' ב' פירושים. א' דלענין תפלות שלחו להו ופי' אחר דלענין מועדות שלחו להו עיי"ש., וא"כ יש לומר דהמהרשד"ם פי' דלענין מועדות נאמר שבל ישנו כדאיתא בביצה (ד"ד ע"ב) שלחו מתם דאין לשנות מסדרי המועדות ממנהג אבותינו. אבל לפי גרסת ההגמ"י והמג"א מבואר דגם לענין תפלות שייך אל תטוש

וכ"כ המג"א שם בשם האר"י זי"ע והוא בפע"ח שער התפלה פ"א וזלה"ק: אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלות אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמ' שוה לכל וכ"כ בס' חסידים סי' רנ"ו עיי"ש. ועיין פי' נאה בס' ייטב לב (פ' שופטים) בפי' שופטים וכו' תתן לך בכל שעריך וכו' לשבטיך עיי"ש. ובפרי מגדים (סי' ס"ח) בא"א סק"א כ' בנוסח התפלה אין לשנות נוסח האשכנזים לנוסח ספרד עכ"ל. ועיין בס' דברי שאול בהשמטות פ' בלק

ועיין בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' ט"ו) שכ' וז"ל: כך קבלתי מרבותי זצ"ל וכו' כי כל הנוסחאות שוות זו כזו וכל שיש בזו יש בזו אלא שאין אתנו יודע עד מה ואנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות ונוסחאות הללו כי כולם לדבר אחד נתכוונו כמו סגנון אחד לכמה נביאים וכו' אבל הם עולים למקום אחד וכשבא נר האלקים האר"י זצ"ל ואיזן וחיקר ותיקן כי הוא ידע תוכן הדברים וכו' וגילה תעלומות של הנוסחא ההיא הספרדי' יען כי הי' ספרדי ואילו הי' נמצא באשכנזי' איש כמוהו הי' עושה כיוצא בזה בסידור אשכנזי ועתה בדורות האחרונים הבאים בסוד ה' די להם שמבינים דברי האר"י זצ"ל אבל אין אתנו יודע להוציא כן מנוסח אשכנזי ע"כ טוב להם להתפלל מסידור ספרדים שנרשם שם מקום ההיכלות והיחודים ע"פ האר"י ז"ל ומה שיתפללו אשכנזי אע"פ שגם שם נרמוז הכל והמתפלל על דעת המתוקן הנוסח ההוא עד מהרה ירוץ דברו ומ"מ נוח להם להתפלל מה שמבינים ממה שמתפלל ע"ד המתוקן. וע"כ מורי הגאון החסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל. הוא בעצמו עבר לפני התיבה והתפלל ספרדי בסידור האר"י זצ"ל. וכן מורי הגאון בעל הפלאה זצ"ל. כי רק אך המה התפללו, בנוסח האר"י ושום אחד מהאנשים המצורפים למנין לא התפללו כ"א אשכנזי. ואפי' בנו הגאון בעל מחנה לוי זצ"ל לא שינה נוסחת אשכנזי ומיד אחר פטירת אביו הגאון זצ"ל ביטל הכנסת שלו והתפלל בבהכנ"ס של קהל בפפד"מ והכל מטעם כי מי שאינו יודע עד מה אין לו לשנות נוסחתינו כמצווה עלינו במג"א (רס"י ס"ח) בשם ירושלמי ושכ"כ האר"י עצמו עכ"ל. ועיין בשו"ת ח"ס (תאו"ח סי' קצ"ז) שכ' שנית דבריו אלה וז"ל: אך היות כי בעו"ה נשכחו סתרי הכוונ' בצרות ויגונות ובדור האחרון העמיד' נר מזרחי האר"י זצ"ל וזכו הספרדים שהי' מבניהם והוא גילה תעלומות בנוסחאות שלהם ואלו היינו גם אנחנו זוכים לכיוצא בו הי' מבאר לנו כהנה וכהנה בנוסחאות שלנו והיות בעוה"ר אין אתנו יודע עד מה ע"כ מי שרוצה לכוין והוא אינו יודע צריך להתפלל בנוסח האר"י והיות בעוונותי לא זכיתי לא לזה ולא לזה ע"כ בנוסחא שהורגלתי אחזיק ולא ארפנו כי מה לי הכא ומה לי התם עכ"ל. ועיין בשו"ת ח"ס (ח' ששי סי' א') שנשאל בענין ספרדים שילכו לבהכ"נ אשכנזים וכ' שם וז"ל: ופשוט שאין רשאין לשנות הנוסחא שלהם בשום אופן כמש"כ מג"א רס"י ס"ח וגם כשיתפללו בבהכנ"ס אשכנזים באקראי צריכים להתפלל כנוסח ספרדי שלהם בוודאי יחיד או אפי' ציבור ספרדים שדעתם לקבוע דירתם או כנסת שלהם אצל קהל אשכנזי או בהיפך ואין דעתם לחזור לעולם למקומם ומנהגם הראשון ה"ל כמי שאין דעתו לחזור שאפי' כקולי מקום שהלך לשם יכול לנהוג וכו' דאפי' במנהגא שייך לא תתגודדו אך כל זה בקביעות אבל באיקראי לא וכו' עיי"ש. ושאלה זאת נשאלה גם לפני הגמהר"ש לאנדא זצ"ל והשיב בתוך דבריו בשו"ת שיבת ציון סי' ה' ג"כ דאין לשנות מספרד לאשכנז עפ"י המג"א בשם הירושלמי הנ"ל עיי"ש. ועיין בשו"ת נוב"י (מה"ק חאו"ח סי' י"ז) שכ' הגם שדרכי להקפיד מאוד על אלו אשר חדשים מקרוב באו לשנות שום נוסח בתפלה עיי"ש. שוב ראיתי בשו"ת שואל ומשיב (מהד"ג ח"א סי' רמ"ז) שנשאל על אשכנזי המתפלל בין ספרדים וכ' וז"ל: בדבר חלופי הנוסחאות שנוהגים במו הספרדים והוא אשכנזי הנה בשו"ת הרשד"ם האריך שעיקר שיתפלל כנוסחת הספרדים אמנם אין ראי' משם כי מלבד שהי' ספרדי וחביב עליו נוסחת הספרדים בודאי צדד לנוסח ספרד והי' במקום ספרדים אבל אנן שכל בני מדינתינו וגם מדינת הגר מבני אשכנזים אנחנו וכו' כמו יתרת בדרי דאוני וכדומה כל ב"י יוצאים ביד רמ"א שהוא מנהג אשכנז וכו' ואי' איפוא י"ל שנוסח ספרדים הוא עיקר ויש בזה משום אל תטוש תורת אמך וכו' וע"כ אל ינוח נוסח אשכנז שהורגל בו וכו'. שוב ראיתי בשער אפרים (סי' י"ג) שדוחה דברי מהרשד"ם הנ"ל, ומ"ש אם צריך להתפלל לפני התיבה איך יעשה הנה בלחש יאמר נוסחתו ובתפלת חזרת הש"ץ יעיין בהסדור ויאמר כנוסח ספרד וכו' עיי"ש. ועיין בשו"ת שו"מ (מהד"ב ח"ד סי' קל"ה) בענין רב שצוה לומר הלל בלילי פסח בבהכנ"ס שהי' מנהג אשכנז עיי"ש. ובשו"ת תשב"ץ, (ח"ג סי' ר"צ) ובשו"ת הרלב"ח (סי' ע"ד) ועיין בשו"ת הרא"ש (כלל ב' סי' כ') מביאו בב"י (יו"ד סי' פ"ב) לענין סימני עופות עיי"ש. וכשנתראיתי עם שארי ידידי הגאון הישיש מו"ה צבי הירש שי' תאומים אבד"ק וולאדוויא ובתוך השיחים בד"ת נגלה לפנינו לדבר מענין תפלה בנוסחאות אשכנז וספרד. ואמר לי אשר נמצאת תשובה ארוכה בענין זה בשו"ת חסד לאברהם (חאו"ח סי' ט') ואינו תח"י לעיין בו ועיין לדו"ז הגאון יעב"ץ בהקדמתו לסידור

וראיתי בשו"ת ח"ס (חאו"ח סי' ט"ז) שכ' ומה שהעתיק מעלתו מס' ליקוטי אמרים אותו ס' לא נמצא בקהלתינו וכו' ואך לא זכיתי להבין דברי הס' ההיא שכ' נוסחא ספרדי' היא לבני התערוב' א"כ הכהנים והלוים שיודעים שבטם לא הי' להתפלל בנוסח זו אלא נוסח ידוע לכהנים. ועוד צע"ג הלא בימי חכמי ש"ס כבר נתערבו ולא ידעו שבטם כ"א הכהנים והלוים וכו' א"כ כולם התפללו ספרדיות ומנין לנו בני הגולה שאחר הש"ס נוסחאות אחרות מה שלא הי' לחכמי התלמוד. והנה ר"א הגדול הי' מבני בניו של משרע"ה כמבואר במדרש בפסוק ושם האחד אליעזר