תירוש ויצהר (שו"ת) קעז

יען שלא נסמוך לכך נתנו לו שמות אחרים כדי שיוכלו לתאר אותו גם בשם שמואל לבד. כי אין זה דווקא שמו כעין שתי' לעיל במשרע"ה

עוד י"ל דברי הש"ך הנ"ל עפ"י דברי האוה"ח (פ' בהעלותך) ד"ה ויען יהושע שכ' ואולי שרמז באומרו אדוני משה שאינו חפץ היות אדון אלא משרע"ה יהי' לו אדונו לא כנבואת אלדד ומידד משה מת ויהושע מכניס. ואפשר לומר עוד שרמז למאי שמביא בס' מדבר קדמות (מ"מ אות כ"ב) 'היום 'שמי 'מנואץ ר"ת משה דהוא מצטער בכל גלות עיי"ש בשם מגור"י האר"י ולולא לא מת משה לא הי' נחרב הבהמ"ק כדאיתא לחז"ל

עוד י"ל דהנה איתא בתוס' ישנים יומא (דפ"ז ע"א) אהא דאיתא שם רב הוה לי' וכו' פגע בי' רב הונא וכו' אמר אזיל אבא וכו' ומקשים בת"י לפי' הערוך דרב הי' שמו אבא איך קראו ר"ה תלמידו בשמו וי"ל דשמא הי' אבא דרך כבוד כמו אבי אבי רכב ישראל עכ"ל. וכ"כ בתוס' חולין (דל"ח ע"א) וא"כ מיושב שפיר דהא שם משה היא ג"כ דרך חשיבות לכך קראו בשם זה. דהנה איתא בספרים דשם משה גימטר' אל שדי עיין בס' מדרש פנחס אות ח' ואיתא (בפסיקתא ז' שמות ב') ותקרא שמו משה משוי הי' ראוי לומר וכו' אלא על שם ישראל שהוא משה אותם והוציאם ממצרים וכו' עיי"ש. ואיתא בפליאה מובא בילקוט ראובני שמות משה מ"ם שי"ן ה"ה בגימטרי' י' פעמים אדם א"כ שקול נגד י' בני אדם עיי"ש. ואיתא בס' עשרה מאמרות (פל"א) הא דאז"ל שקול משה נגד כל ישראל הענין כי ישראל היו ששים ריבוא ומשה וכו' עיי"ש. ומביאו גם בילקוט חדש ע' משה (אות כ"ה) ועיין שם ע' יהושע (אות מ"ג) ועיי"ש ע' משה (אות ש"ג) בשם המג"ע משה במדרגת מטטרון משה ר"ת מטטרון שר הפנים. ועיי"ש (אות שי"ב שי"ג שי"ד) ואיתא במג"ע (אופן קי"ב) משה מ"ם שי"ן ה"י עולה כמנין לוחות שניתנו על ידו. ועיי"ש במג"ע (אופן קל"ד ובאופן רמ"ה) רמזים בשם משה. ובס' יין הרקח דל"א כ' בפרשת פרה מצאתי שמ"ו תיבות כמנין משה עם הכולל כמאמרם ז"ל לך אני מגלה טעם פרה עיי"ש. שוב אחר זמן ראיתי בס' דבש לפי (מ"מ אות מ"ב) שתי' הש"ך עם התוס' יומא ולא כ' כל אשר כתבתי. ויש לעיין בפ' מטות (ל"א כ"א) ויאמר אלעזר וכו' את משה. ויש לתרץ ועוד הארכתי בחידושי תורה פ' בהעלותך בעזהש"י וכאן באתי בקצרה עכ"פ שאלתך מבואר. ועי' בשו"ת מנחת משה חיו"ד סי' כ"ב. ובבכור שור סנהדרין (דס"ה). ובס' נחלת יעקב בראשית

שוב ראיתי בס' ברוך מרדכי (ברכות ד"ד ע"א) שמיישב קושי' הפר"ד בהא דאמר דהע"ה מפיבושת רבי שקראו בשמו. גם הא דאמרו שבטי י"ה שמע ישראל כמבואר (בפסחים דנ"ו) וברש"י שם דעל אביהם היו אומרים וקראו אותו בשמו. ותי' עפ"י התוס' הנ"ל דאם השם הוא לחשיבות מותר וא"כ כיון דשם ישראל הי' ליעקב אבינו משום דשרית עם אלקים ואנשים ותוכל. גם שם רבו של דוד הי' משום דהי' מבייש פני דוד בהלכה לית לן בה עיי"ש ועיין בס' ברכת משה למס' שבת (דקט"ו). ובס' נפתלי שבע רצון פ' בהעלותך

ויש לדבר בזה במה שהקשה אותי הרב מפיעטרקוב רש"י נ"י דקרא יצחק אבינו לאביו בשמו אברהם בסו"פ תולדות ויש ליישב עפ"י הנ"ל

וביום א' ויקרא תרנ"ד השבתי להר"ר בן ציון אייזענשטאט לק' קלעצק בדבר קושיתו על השו"ת רע"א מס': יוסף אומן. ועי' בס' הפסגה קובץ ג' דס"ח. וקובץ ד' ס"ה ס"ו ועי' מנחת חינוך מ' רנ"ז: סימן ע

בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום ב' במדבר תרס"ו פלונסק

תפארת נדורה. ועטרת ישועה. לכבוד ש"ב ידנ"פ הרב הגאון וכו' מו"ה יחיאל מיכל שליט"א היבנער אבד"ק ניזניב

זה היום עשה לי כ"ת שי' ליום שמחה ועונג. בקבלי מנחתו הטהורה. ספרו לבושי מכלול אשר שלח לי למנה. והנה ראיתי אחת הנה ואחת הנה בספרו סי' ב' ובסי' י"ז ובסי' כ"ד בענין קברי צדיקים ואמרתי אתן לפניו ממה שכתבתי בתשובה ביום ח' דחנוכה שנת תרנ"ט לידידי הרב מ' אברהם נ"י יאעלסזאהן מעיר לוצין ונדפסו מדבריי בס' תורה מציון שנה ד' חוברת ד' סי' י"ח וזה החלי בסוף תשובתי אליו שנדפס בספרי דגן שמים (דף ס' ע"ב) עוד כתב כ"ת וז"ל מה שהעיר כבוד גאונו בכנסת חכמי ישראל סי' רכ"ז שר' יונתן הכהן הותר לו ללכת על קבר רשב"י משום קברי צדיקים כתוס' כתובות אך יעיין נא דשם בתוס' הוזכר דהותר רק טומאת בית הפרס דרבנן עכ"ז דבריו הקדושים נכונים דמבואר באבדר"נ (פל"ח) דר"י בן אלישע נטל ראשו דרשב"ג ועיין שוח"ט ז' דאליהו נטל עפרו של ר"ע וכו' עכת"ד. והנה מפני כי כתבתי שם בכנח"י שהארכתי בזה במקום אחר לכן מוכרח אנכי לתת לפני כבודו אפס קצהו מאשר הארכתי בזה וימצא כי כבר העירותי כמעט בכל דבריו בקונטרס מיוחד וזה תוכנו. דאיתא בכתובות (דק"ג ע"ב) אותו היום שמת רבי בטלה קדושה וכ' התוס' וז"ל והרב רבי חיים כהן הי' אומר אילמלא הייתי כשנפטר ר"ת הייתי מטמא לו וכו' וע"ש בשיטמ"ק. והנה נראה ראי' לדעת רח"כ ממדרש משלי (פ"ט) כשמת ר"ע בא אליהו ונטלו על כתפיו וכו' והלא אמרת שכהן אתה וכהן אסור לטמא למת א"ל אין טומאה בצדיקים ועיין כן בזוה"ק וישלח (דקס"ח ע"א). ר' אליעזר אמר וכו' ובגין צדיקיא וכו' ע"ש. והנה המקדש מלך (פ' פנחס) הקשה הא מצינו דר"א מת קודם רבי עיין בב"מ (דפ"ד ע"ב) ואיך כ' בזוה"ק דר"א אמר ביום שמת רבי ע"ש. אכן ראיתי מתרצים דהא דזוה"ק שם נאמרו הדברים מד"ה אלא הוא וכו' מוסגר בין ב' חצאי לבנה. וכבר כ' בהקדמת המחוקק לזוה"ק ד' זולצבאך וד' אמשטרדם דהנמצא כ' מוסגר המה מגליון הזוה"ק שכ' א' מהמקובלים ע"ש. ואיתא בזוה"ק תרומה (דקמ"א ע"א) גופיהון דצדיקיא וכו' וכ"ה בזוה"ק חיי (דכ"ה ע"א) ועוד ראיתי כדברי הרח"כ ז"ל ברבינו בחיי פ' אמור כ"א וז"ל ואמרו בירושלמי אין כהונה וכו' וכ"ה בס' האשכול להראב"ד (ח"ב סי' נ"ב) ועין באור החיים (בחקותי פי"א) ותמצא שאמרו יום שמת רבי וכו'. ועיין בעוללת אפרים (סי' תקמ"ג) ובספרו שפתי דעת (מ' רנ"ד) ובספרו כלי יקר (פ' חקת) שביאר הענין באורך. ועיין בס' תורת חיים (סנהדרין דקי"ב ע"א) ועיין בס' מדרש אליהו (ד' ג') להק' בעל מדרש תלפיות שתירץ בשיטת הרח"כ את קושית התוס' (ב"מ דקי"ד) איך נתמודד אליהו הא הי' כהן ותי' לצדיק מותר והילד הי' יונה הנביא ע"ש ועיין מש"כ זקיני בהפלאה כתובות שם. ובס' באר מים חיים (פ' חקת) ובס' ישמח משה (פ' שמיני) מובא בס' ייטב לב (פ' חקת) ובשו"ת בתי כהונה (ח' ב"ד סי' כ"ג) מובא בס' עיקרי הדינים (חיו"ד סי' ל"ה אות ל"ח) ועיין פי' יקר בשם הח"ס ז"ל בס' ילקוט אליעזר (ערך גאוה אות ה') ועיין בס' עמוד העבודה דרוש המחשבה (דק"ס) ובס' עיון יעקב (סוטה די"ג ע וע"ב) ובס' מאה סולת (דף ד') ובס' נועם מגדים (פ' מצורע) ובס' צפנת פענח (דף נו"ן) ובס' לשון צדיק (די"ח ע"ב) ובדרוש לשה"ג בראש ס' מעשי ידי יוצר ובס' דברי שאול (סוף זבחים) ובס' אוה"ח (פ' תבא) שהאריכו בזה: