תירוש ויצהר (שו"ת) קנה

לחול דהטעם בטלה עדיין מקודם שנולדו ומותרים המה לקנות אדמת נכר ודו"ק

יב) תו מצינו למימר כיון דמותר להנולדים תו מותר לכל אדם דהוי נדרי שגגות דאטו בשופטני עסקינן וכמו שכתבתי לעיל וכמבואר בשו"ת נודע ביהודה ודו"ק. והנני להתייעץ בזה עם ידידיי הרבנים הגדולים שיחיו ולשמוע חו"ד דעת תורה

והנני בעה"ח הק' יצחק נתן נטע ברלינר אבדפ"ק בילגורייא והגליל

בעזה"י יום ה' ואתחנן תרח"י לפ"ק

לכבוד ידידי ש"ב הרב המאור הגאון החריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מוהר"ר יצחק נתן נטע ברלינר נ"י אב"ד דק' בילגורייא יע"א

הנה מכתבו קבלתי שבוע זו ונפשו בשאלתו נדון אדמת נכר אם אפשר להתיר עכשיו כי צר להם המקום. הנה ידידי לא חדש הוא לי כי כבר השבתי בזה לק' ווישניצא ולק' יאנוב ולק' טארניגראד והתשובות שלי כבר נדפסו בחבורי 'נדרי זריזין' חלק ב' בקונטרס הנקרא "כנויי נדרים" סי' רי"ד יש שם ג' תשובות בזה. לזה לא אאריך עוד כעת רק הנני מודיע לו ששם העליתי להיתר. שכל בני העיר או מי שירצה יוכל להתיר לו ע"פ ג' אנשים רק יהיו המתירין מעיר אחרת והשואלים יאמרו אולי הוי יודעים אבותינו שיהי' צר לנו המקום לא היו מקבלים בחרם ויתירו להם כדרך התרת נדרים. אם יוכל להשיג ספרי נ"ז ח"ב מה טוב ואם לא אם ירצה דוקא לדעת טעמי יבקש בק' יאנוב אולי יעתיקו לו תשובתי ואם לא ידרוש בק' ווענגרוב שם הרב מ' נחום גינצבורג בידו יש בודאי תשובה אחת שהשבתי לק' יאנוב אפשר ביד הרב מטארניגראד ג"כ אולי יש שם תשובה אחת מזה. ויותר אין להאריך בדבר שכבר השבתי עליו פעמים ושלש להיתר

דברי ידידו שארו הטרוד וחלש כח מאד הק' שלמה קלוגר

והנני להביא בזה מה שהעתקתי מפנקס הקהל דעיר בילגורייא

הנה באו לפנינו ב"ד אנשי עיר פה"ק בילגורייא והציעו לפנינו הדבר בדבר האיסור אשר הוא פה"ק מימים קדמונים לבנות בית על "אדמת נכרי" או לקנות בית אצל נכרי'. וגם שלא לדור בו ולא להיות בו שום מחי'. אולם כאשר הי' השריפה פה"ק וכמה בתים היו למאכולת אש וכמה בתים נהרסו בפקודת השרים ושלא לבנות במקומם. לזאת ההכרח יאלצהו לעבור על האיסור ולקנות בתים אצל נכרים. ונלכדו ברשת האיסור. לזאת באו בבקשה לפנינו ב"ד הח"מ להתיר להם את האיסור על הבתים אשר כבר לקחו. וראה ראינו שהיא גזירה שאין הצבור יכולין לעמוד בה. וכבר התיר בפה לאיזה יחידים הגאון ר' אביגדור ז"ל פה. לקנות איזה בתים לצורך שעה. וכן מבואר בתשובות המפורסמים שיש להתיר אם צורך בדבר. לזאת גם אנחנו ב"ד הח"מ הסכמנו יחד להתיר את הבתים אשר כבר לקחו. רק באופן מה ששוה ההכנסה מן הבתים שיתן חומש מן שנה אחת לקופת הקהל על חצר בית הכנסת. ועל רשיון עשיית עירובין. ועל מכאן ולהבא האיסור במקומו עומד. ואסור לקנות או לבנות בית על אדמת נכר בלי רשות הרב וב"ד הצדק שיהי' בימים ההם. היינו אם איזה איש ירצה לקנות או לבנות אזי יבוא לפני הרב וב"ד הקבוע בפה ויציע לפניהם הדבר. והמה יראו אם נחוץ הדבר המה יתירו לו. ואם לאו האיסור בתוקפו, כי אנחנו ב"ד לא מתירים רק לשעבר ובאופן הנ"ל. אולם אותם האנשים שאין להם בית שלם על אדמת נכר רק חלק אחד בבית. דהיינו ר' פאליק שו"ב. ור' יונה חיים קראנענבערג. ור' שמואל נחמן שטראם. ור' איציק ור' אליעוזר הארמאן אם ירצו שיהי' להם היתר יתן כ"א לקופת הקהל חמשה רו"כ כסף. באנו עה"ת אור ליום ב' טו"ב שבט תרלטי"ת פה"ק בילגורייא

נאום הק' ברוך האלברשטאם אבד"ק רודניק. נאום ה' יחיאל נחמן שפירא האב"ד בגוריי. נאום הק' שמואל ברי"נ וואגנער דומ"צ דפה

הגאון מ' אביגדור שנז' בהפס"ד הנ"ל הוא זקני הג' ר' אביגדור מייזליש שהי' רב בבילגורייא. ונדפס ממנו קונט' בית אביגדור בסו"ס מעדני שמואל על ה' פסח. ובקונ' תפארת בנים בסוף ספרי הלאה

כאשר כבר כתבתי למעלה הי' המתקן התקנות ד "אדמת נכר" בבילגורייא הגה"ק מוהר"ר שמואל אב"ד דשם ובסוף ימיו הי' רב בפוזנא. בעל שו"ת בית שמואל אחרון. והובא אודות זה בשו"ת דברי חיים חיו"ד סי' מ"ח ובשו"ת נפש חיה חיו"ד סי' ע"ב. ובסו"ס גבורות שלמה (ד' לבוב תרס"ב) מהגה"ק מהר"ש קלוגר. שנדפס ע"י ש"ב הרה"ג ר' אברהם סג"ל אטינגא. ושם בדברי חיים נסתפק בטעם התקנה אי משום מיגדר מילתא דאיסורא או מפני סכנת היהודים או מפני דברים שבממון. ושם בנפש חיה מביא מקור התקנה ממרדכי פ' המקבל. הובא ביו"ד סי' רי"ז סעי' ל"א. ועי' בס' מקור חיים (לצאנז) אות תכ"ד, ובס' חידושי מהרא"ך ח"ב (דף כ"ז) נדפס החרם חמור על אדמת נכר בעיר דאברין משנת תקמ"ו וההיתר מאת הגאון ר' אלעזר אבד"ק סוכטשוב וב"ד ע"ש נפלאות

אגב אביא בזה עוד ענין שהציע לפני הגאבד"ק בילגורייא הנ"ל. הנוגע דעיר מולדתי בילגורייא. וזה החלי

הנה מעת בואי הנה אני מסדר גיטין וכותב שם העיר והנהרות כאשר מצאתי בגיטין הראשונים מהרבנים הגאונים ז"ל שקדמוני. וזה נוסחם: "מתא דיתבא על נהר אסא ועל נהר דאברא". והנה זה ימים נתתי לב להתבונן איה המה הנהרות אסא ודאברא. כי בפה העיר אין נמצא רק נהר אחד. והרבה דרשתי בזה ולפי אשר מצאתי יש לי בזה מבוכה רבה. עד אשר קבלתי עלי בל"נ לבלי אסדר עוד גיטין פה עד אשר יצא כנוגה צדק. והנה דבר זה רבת המכשלה בעתים הללו. ואשה אחת אמרה לי בפה מלא ביען אשר לא רציתי לסדר לה גט כי תנשא בעיר רחוקה בלא גט ומר לי מאוד בשמעי כדברים האלה. ע"כ מאוד אבקש מרומעכת"ה להיות לי מסייע בכל כחו להוציא לאור דבר ותחשב לו לצדקה

הנהר שבמערב עירנו אשר הוא סמוך ממש לבתי העיר ובני עירנו משתמשים בו לרחיצת גופם ובגדיהם ושתייתם ושתיית בהמתם וגם נהנים ממנו מן הרחיים הגדולות שעומדים עליו בדרום העיר סמוך ממש להעיר [שם הרחיים ראזנאווקע] מקורו בכפר לאדא הסמוך לעיר גאראיי [לערך שלש פרסאות מעירנו]. ומשם הולך לעיר גאראיי. ומן עיר גאראיי הולך לפה. ומפה הולך לכפר סול [במלפום. ובלשונם נקרא סאל בקמץ] ומשם לכפרים אחרים. עד שהוא נופל לנהר הגדול טאנוב

הדבר ברור ששם נהר זה לאדע על שם מקורו וגם בגאראיי כותבין בהגט מתא דיתבא על נהר לאדע. וכן בכל הקאנטראקטין שעושין את נהר זה לסימן ולמיצר כותבין עליו לאדע. במערבו של הנהר יש פאלוואריק ושמו ראזנאווקע [כעת הוא בשכירות ביד הג' ר"פ נ"י פאבריקאנט] ויש אצל הנהר שדות ושחת. וגם יש גשר עליו ומשכירין מכס הגשר במאגיסטראט קבל עם וכותבין גשר שעל נהר לאדע. וכן הוא נכתב בכל ההיפיטיקין פה ובלובלין ובארחיוו שבלובלין