עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתירוש ויצהר (שו"ת)

תירוש ויצהר (שו"ת) קמה

Tirosh veYitzhar 145 · תירוש ויצהר (שו"ת) · free full Hebrew text

Open in the reader →

נ"ב עיין בזה בשו"ת טוטו"ד (סי' קס"ו) ובס' תו יהושע ע' דקין אות ל"ד שדיברו בזה. והארכתי בזה במק"א

בברכות (די"א ע"ב) מאי מברך ע"ש גירסת הרי"ף ולומדי תורתך לשמ"ה. ומש"כ בזה בשו"ת בית יצחק חאו"ח בהק' אות ו' ובספר ברכת אהרן שם מגמ' תענית (ד"ז) כל העוסק בתורה לשמה וכו' שלא לשמה נעשית לו סם המות. ולענ"ד ענין סם המות ע"ד ס' שירת ישראל (דל"ג) מירושלמי ברית כרותה הוא כל העוסק בתורה לשמה אינו שוכח את תלמודו ואינו בא לידי אונס שישכח תלמודו. ועי' סנהדרין (דכ"ו) וברש"י שם. ובבר"ר (פע"ט ופפ"ו) ובחולין (דק"ג). ואיתא (אבות פ"ג מ"י) כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעה"כ כאילו מתחייב בנפשו. ועי' רש"י וישלח ויבא יעקב שלם ע"ש. ובברכות (ד"ח) והזהרו בזקן ששכח וכו'. וברש"י שחלה. ומק' למה דוקא זקן. הול"ל בת"ח ששכח. ואולי אם אינו זקן יוכל לשוב ולחזור וללמוד אחר שסר אונסו. אבל זקן אינו דומה כלומד ילד כדאיתא באבות (פ"ד מכ"ה). ועי' בפנ"י ברכות (ד"ה ע"א) ד"ה כל שאפשר לו לעסוק בתורה וכו' ע"ש והבן. ומפני הטרדות קצרתי: ידידו סימן נב

ב"ה יום ב' אדר תרפ"ד ווארשא

לכבוד י"נ הרה"ג וכו' מו"ה שלמה ענגלמאן נ"י אבד"ק קלאדאווי

אחדשה"ט. אשר הציע לפני קושי' בשם הגה"ק מהרי"ם ז"ל מגאסטינין ברש"י משפטים ממכילתא אוזן ששמעה על הר סיני וכו'. והק' למה אינו נרצע תיכף בעת שמוכרין אותו. ועי' שכבר עמד בזה זקני הגה"ק זצ"ל בפנים יפות שם. ומה שתי' משום קלב"מ. עיין ברש"י ע"ז (דע"א). ובתוס' ב"ק (ד"ד). ובקונטרסי בסו"ס חבלים בנעימים ח"א. ועי' חמדת צבי שם

אכן י"ל עדש"כ בזה בס' תורת משה משפטים מגמ' ב"מ (דע"ג) אם אינו נוהג כשורה רשאין להשתעבד ב"מ. והנה מתחילה הוי בכלל לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב (משלי ו'). ועי' אוהל יעקב ר"פ ויגש במדרש כתיב בנימוסינו וכו' דפח"ח. ולא הוי עוד בכלל אינו נוהג כשורה כ"כ, והוי שפיר האדון הקונה אותו כקונה אדון לעצמו כמש"כ הח"ס שם. אכן כשאומר אח"כ אהבתי וכו' משמע ואגלאי מילתא למפרע שלא היתה הגניבה כי ירעב. רק ניחא לי' עבדות שלו. ושוב אינו עושה כשורה והוי בבחי' עבד והבן: ידידו. סימן נג

בשם ה' ובעזרתו ית"ש ועש"ק אמור פסח שני תרצ"א קרית יערים פאלעניץ

לבני החו"ב וכו' מ' אברהם חיים שמחה בונם נ"י בזגיערז

אודיעך כי ביום ג' שב"ז באתי לכאן. עזבתי עירי וכל המונה ושאונה. עם כל אסקיה במכות בכורו"ת (צ"ל בחירו"ת) ע"ד אף אני בכור אתנהו. כי הלא זאת היא עכשיו מכת מדינה. מכה אשר לא כתובה בספר. כי בתוה"ק כתיב (תביא כ"ח י"ג) ונתנך ד' לראש ולא לזנב. ובימינו הראש הוא הזנב. אשר שופכים על ראשו קללות ובזיונות יום יום. והוא רק ראש לשועלים (ולא זנב לאריות כדברי חז"ל באבות). כמו שפירשתי דברי חז"ל (מכות דכ"ד ע"ב) שועל יוצא מבית קה"ק. השועל הוא סמל השקר והפוליטיקא. ועי' ישעי' (ג' ד') ותעלולים וברש"י שועלים וע"ש פסוק י"ב. וכל איש בר דעת ראוי לו לברוח מקבלת התמנות ולהיות נבחר. בטח זכור תזכור אשר תמיד מרגלא בפומי. בעת הייתי בביהכ"נ במעמד קבלת השבועות מן הדאזארעס מכל מחוז פלונסק וערי הסביבות אשר מהראוי להכין אצל פתח ביהכ"נ בחוץ עגלה. וכאשר יצאו הדאזארעס מביהכ"נ אחר השבועה. יושיבו אותם על העגלה ויוליכו אותם לבית המשוגעים (ברחוב באניפראטין) אשר בווארשא. ומכש"כ עכשיו כי המתרצה שיהי' כסאו מוטלת בקהלה הוא משוגע גמור טיפש וחסר דעה. ולכן הנני מבקשך שלא יעלה על דעתך ח"ו להשתדל להבחר להיות ראש בקהלה. מוטב מה שאומרים בכל ליל ר"ה (באו"ח סי' תקפ"ג). ובכלל לא תתערב ולא תקח חבל במלחמת מצוה זאת. בעת הבחירות בעירך. כלך מדרך זה להיות מכף המבשלים. וכבר ציוה זקינינו הרה"ג וחסיד אמיתי ר' מאטיל מקאלישון זצ"ל בענין זה. ויש לסמוך על דבריו הנאמרים באמת. כי הוא דיבר דבריו אחר פראקטיקע נמרצה. ואין חכם כבעל נסיון. ובגמ' מנחות (דק"ט ע"ב) תניא אמר ר' יהושע בן פרחיה בתחילה כל האומר עלה כו' אני כופתו ונותנו לפני הארי וכו' ושמע לעצתי וטוב לך. הנני חושב להתעכב כאן אי"ה כשני שבועות. וה' הנותן ליעף כח יחזקני ויאמצני כיה"ר: אביך דו"ש באה"ר. סימן נד

בשם ה' יום ג' בהעלותך תרס"ח פלונסק

ברכה וכל טוב. והצלחה לרוב. לכ' ידידי האברך המופלג וכו' מ' נטע הלוי נ"י ליפשיץ בק' קאוונא

האיר מול פני הספר הבהיר דור ישרים ח"א אשר שלח לי מעלתו. ומה מאוד שמחתי לראות כי לא אלמן ישראל. וזרח בחושך אור לישרים. ה"ה מעלת כבוד דודו הרב הגאון כו' מוהר"ר יהודא הלוי זצ"ל אבד"ק מערעטש אשר קיבל על שכמו עבודת הקודש לעמוד בפרץ ולסבב על המשמר משמרת הקודש כרם ה' צבאות ולסתום פיות הדוברים שקר ובוז על תוה"ק ולהציל השיות התמימות ועדר הרחלים מפי חיות הטורפים בלי חמלה וחנינה ושדים זיהרייהו ומיקלא קלי ואזיל. ולא ישיגו אורחות חיים. אוי לנו שכך עלתה בימינו. מהרסינו ומחריבנו יצאו מקרבינו. בארס של כפירה נושכים כנחשים הערומים בסמא דמותא. ורבים חללים הפילו במרורות וחמת פתנים ולשון אפעה המארסים את לבות הצעירים. וימיתו את רגש יהדות שבקרבם. וישחיתו כל חלקה טובה בישראל. התעום וידיחום עד כי הפיצום החוצה מחוץ למחנה ישראל. כל צרוע מנגעים הלבני"ם [עי' בר"ר פ"ס ושמו לבן שהי' מלובן ברשע] מחוץ למחנה מושבו. ומה גדול החיוב והמצוה על כל הרואה בעלבון התורה וחז"ל לעמוד בפרץ לגלות קלונם של המדיחים העמלקים בלבושי כנענים. שלא ישתבחו בעיר וידמו החוטאים בנפשותם כי שתיקה כהודאה דמיא. וכי האמת נר לרגלם

ועי' לש"ב הגאון מלבוב זצ"ל בשו"ת דברי שאול סי' ג' בפי' גמ' שבת (ד"ל ע"ב) כתיב אל תען כסיל וכו' וכתיב ענה וכו' ע"ש. ובס' כתב סופר פ' פנחס. וכבר הובא הרבה פעמים בדחז"ל לפרסם את החניפין מפני חילול ה' (יומא פ"ו ע"ב) וכמו בקצירת העומר (מנחות פ"ו מ"ג)