תירוש ויצהר (שו"ת) קמב

הצדיק הוא נסע למנוחות ואת צאן מרעיתו עזב לאנחות כי נשארו בלי מנהל משען מטה לחמם

והנה שמו גדולי הדור עיניהם בנו ויבחרו אותנו למפקחים במסחר הקודש לישוב ארצנו הקדוש בכלל. ובעסק האתרוגים בפרט. ויבאו האתרוגים בשנה העברה לידינו אולם אשר אז אין אתנו יודע עד מה במקצוע המסחר הזה כי בעת הזאת רק דרכנו על מפתן המסחר ועוד מפני טעם מספיק לא עלתה בידינו להרחיב את המסחר די צרכו. ובכל אלה גרמה זכות הארץ אשר ד' דורש אותה תמיד ויעשה מסחר פרי והי' ריוח איזהו מאות ר"כ מלבד חובות אשר עוד אצל לוקחי האתרוגים (ומאוד נחלה את פני כבוד הרבנים אשר עדיין החובות במקומותם למושבותם להשתדל בכל עוז לגבותם ולשלחם עוד טרם שילוח האתרוגים למען נשלח להם גם עתה)

ועתה בשנה הזאת כאשר הכנסנו ראשינו ורובינו בעסק הלז נקוה כי נדע לכלכלהו במשפט להסיר את אבני נגף וצירי מכשול העומדים לשטן על הדרך למען נוכל להפיק רצון החפצים להחזיק בעץ החיים. אך דעו נא מורינו ורבותינו אם בכבוד תורתכם לא תעמדו לימינינו ואם אתם לא תסייעו אתנו בסיוע שיש בו ממש לבנות את הישוב הזה שוא נעמול אנחנו בוניו בו. ועתה הביטו וראו כי כל עמלינו וכל חיי אחינו החובקים אדמת הקודש הכל בידכם נתנו. אל אשר תחפצו תטו אם לשבט ואם לחסד לכן נפשינו בשאלתינו ועמינו בערי אלקינו בבקשתינו חוסו על עמלנו ויהיו נא רחמכם על עמלו של אותו הצדיק המנוח זי"ע לבל יעלה בתהו. הושיטו נא את ידכם אלינו ונלך יחד אחוזי יד ושלובי זרוע על דרכינו זה או אז נוכל לבטוח בשם ד' הבוחר בירושלים כי לא נכשל ונשיג את מטרתינו אשר לנו לקו ותהי' הרוחה לישוב ארצינו הקדושה השקולה ככל התורה כולה

וזה הדבר אשר נבקש ממעלת כ"ת הטיפו על לב אחב"י בכל מקומות ממשלתכם שיעלו את ירושלים על ראש שמחתם ויברכו על פרי הארץ בזמן שמחתינו כי טוב סחרה. כי הפרי וגם סחרה קודש ליושבים לפני ד' בהר הקודש וגם לבם יהי' נכון ובטוח כי יקיימו את המצוה בלי שום פקפוק וחשש אתרוג מורכב כלל וכתבו נא לנו את מהות אתרוגים היינו ערך מחירם וכמה מכל מין אשר יבקשו ונשלח כמבוקשם ובטח ברוח בינתכם הלא תדעו איך להתנהג במכירתם הכל לפי איש ולפי המקום. אם ע"י עושה רצונכם החפצים לקחת חבל במצוה הרבה הזו לשמה. או ע"י סוחרי אתרוגים העמלים על מנת לקבל פרס. אשר ידעתם אותם שלא ישלחו בעולתה ידיהם ויקר דמי אלמנה עני' סוערה לא רוחמה בעיניהם ואולי טוב לשלוח לכאן את הסוחרים ונמכור להם בעמק השוה וניתן להם מקים לראות שכר בעמלם ואם ישיבנו כ"ת אשר עם הסוחרים לא נגיע למחוז חפצינו בשלום יוכלו להתפשר עמם ולפייסם בממון שלא יסחרו כלל הכל כאדם העושה בשלו כי כמוהם כמונו נוגע העסק הזה לנפשינו בשוה. ועלינו להודיע את כ"ת כי אלו האתרוגים אשר הודיעו עליהם בהצפירה כי נמכרים לטובת ארץ הקדושה לא לנו הם ואין אחריותם עלינו והקונה אותם לא יגיע בזה להמטרה הרצויה האמורה למעלה והמודיע הוא יחיד ורק לרעות את עצמו יצא ולא עבור הכלל כולו יצא אך נהפוך הוא כי הוא רוצה להבנות מחורבנו של הכולל וד"ל. לכן האתרוגים אשר לא יהיו מכורכים בבאנדראל שלנו ידעו כי לא ממקום קדוש יהלכו תקותינו תעודדינו כי דברים האלה יכנסו בקן לבבם מלאים רגש קודש ויקלעו אל המטרה ולו יקר כבודינו בעיני כ"ת להשיבנו ביפה שעה אחת קודם כי הזמן קצר וד' ברחמיו יקבץ הנדחה אל הר זה קנתה ימיני ויושיב אותנו איש תחת גפנו ותחת תאנתו והארץ הנשמה תישיב ונזכה לברך על פרי הארץ בארץ

נאום שמשון ארענשטיין חופ"ק קאליש יע"א. ונאום מררכי צבי הלוי איש הורוויץ

בשם ה' ג' סיון תרס"ח פלונסק

לכבוד הנגידים מופלגי תורה יראים חרדים ומפורסמים מנהלי אגודת פרי עץ הדר מבעלי גני האתרוגים באה"ק תב"ב. ובראשם כ' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א איש האשכולות אבד"ק יפו

מכתבכם הגיעני. ובדבר אשר יסדתם אגודת פרי עץ הדר. והואלתם להקדיש עמליכם לטובת אחב"י לזכותם באתרוגי אה"ק הכשרים ורצונכם לאסוף ולקבץ חו"ד הרה"ג שי'. וגם אותי קראתם להיות נמנה לדבר מצוה ולהגיד חו"ד. הנה בעיני יפלא הכי דבר גדול וקדוש כזה כלום צריך להסכמות האם השמש תוסיף תת אורה על דברת בני אדם כי טוב היא. הלא כל אשר בשם ישראל יכונה ברוך יאמר לעומתכם ופעולתכם. ויבין וידע כי לא טוב יעשו בלקחם פרי עץ הדר מעם זר מקורפו או גם מא"י שאינם תחת השגחה ומשמרת ואין תוכם כברם ואסורים לבוא בקהל מחשש מורכבים. ובודאי החיוב לבחור באתרוגי אגודתכם אשר עין חודרת צופי' עליהן לטהרן מכל חשש וסיג מורכב וטבל כפי תעודת רבני וגאוני אה"ק יחיו אשר יתנו עדיהן בקונ' קול בהדר וגל עד

ובשנת אתרוגי"ם נדפס בקראקא ע"י ר"ש מארקוס ס' פרי עץ הדר ונמצא שם קונט' גדול ממני בענין איסור מורכב. ובחיוב לקיים ולקחתם לכם משלכם מידי עצמינו ובשרינו העוסקות במטע האתרוגים וגידול. ועי"ז תחזקנה ידי אחינו ונקיים גם מצות או קנה מיד עמיתך. ונודע מש"כ זקני בשו"ת הרמ"א סי' י' דגם כשהעכו"ם מוזיל טפי החיוב לקנות מיד עמיתך. מכש"כ שיש להתרחק מלקנות אתרוגי העמלקים שמייקרים את השער. וגם במחיר הפשוטים פושטים גלימא ומוצצים כעלוקות דמי ישראל. ועי' באור החיים ר"פ משפטים כי תקנה עבד עברי וכו' דלפרש"י קשה דהול"ל כי תקנה עברי לעבד ואז לא נטעה שוב בעבד כנעני שקנהו מעברי. אך הכ' בא ללמד שאם יהי' לפניך לקנות עבד עברי ועבד כנעני אז העברי קודם כב"מ (ד"ס ע"ב). ולא תאמר מוטב לקנות כנעני שאעבוד בו עד עולם מלקנות ע"ע שאעבוד בו רק שש שנים. וז"ש כי תקנה עבד אם תרצה לקנות עבד אז עברי קודם ע"ש. והוא ע"ד התורת כהנים פ' בהר דדריש או קנה מיד עמיתך למדה תורה דאם באת לקנות קנה מיד עמיתך ע"ש. ובס' שעב"ר בהר וכי תמכרו ממכר כפל לשון וכו' שתמכור זה שיוכל למוכרה ולהרויח רק לעמיתך. וכן אם תצטרך לקנות יהי' מעמיתך שירויח בו הישראל וכ"ז הוא דבר שזה נהנה וזל"ח שאתה מיטיב לחברך ואינך חסר כלום. וכבר א' ח"א בפ' תולדות (כ"ז מ') ואת אחיך תעבוד וכו' דלכאו' מה זה ברכה לעשו. אבל י"ל דזה עצמו ברכה אשר יעקב יתן עבודה ומלאכה לעשו וישתכר מזה ולא יתן הפעולה ושכרו ליעקב אחיו. ומכאן תוכחת מוסר לאנשים אלו שדרכן כשצריכים איזה פועל לבנין בית וכדומה. או בע"ג ליסע בדרך אינם מדקדקים לשכור את ישראל דוקא. והלא אנשים כאלו אינם עשירים בודאי רק עניים. ושייך עליהם מ"ש וכי ימוך אחיך וגו' והחזקת בו. ויש לו לאדם לבטוח בה' שע"י קיום מצוה זו יתן לו ה' ברכה והצלחה בהבית שבינה או בהנסיעה שנוסע עם בע"ג ישראל מלבד שכרו בעוה"ב. ואפי' אם הוא איש עשיר ולא שייך בו והחזקת בו מ"מ הישראל קודם לענין לקנות ממנו או למכור לו. ועי' ס' אהבת חסד פכ"א. ובפ"ה ס"ו. ועי' בשו"ת ח"ס חו"מ סי' ע"ט וסי' קל"ד ובפ"ת חו"מ סי' קנ"ו סק"ו. ובשו"ת תועפת ראם או"ח סי' כ"ב. ובשו"ת ויחי יעקב חאו"ח סי' ל"ז

ואיתא (שבת דקל"ג ע"ב) דתניא זה אלי ואנוהו