תירוש ויצהר (שו"ת) קמא

מלכי חסר יר"ה) ולמה לנו לעשוק את הרצוצים והדלים מאחב"י השוכנים באה"ק. שואלים לחם ופורש אין להם. וראיתי בס' זכרון טוב (דף ד') שמביא שסיפר הרה"ק מנעסכיז מאביו הרה"ק ר' מרדכי זצ"ל אבד"ק נעסכיז איך שמתחילה הי' עוסק במו"מ והי' מקבץ מכל נסיעה של מו"מ דבר מועט עד שקיבץ לו על אתרוג של מצוה. פ"א נאספו לו ששה רו"כ ע"ז. ונסע לקנות אתרוג לבראד כי היה חונה אז בעיר לעשנוב עדיין. ופגע בשואב מים אחד שהיה מוביל מים עם סוס. ומת לו הסוס והיה בוכה ומתאנח ע"ז אמר לו הרב מה אתה בוכה. וסיפר לו המאורע ועמד הרב ונתן לו הששה רו"כ וקנה לו סוס אחר בעדם. ואמר הרב. וכי מה הוא החילוק אתרוג הוא מצות ה' וזהו ג"כ הוא מצות ה'. ומפי השמועה שמעתי שאמר בדרך הלצה כל העולם מברכים על האתרוג ואני מברך על הסוס. ולבסוף זכה אז והביאו לו לביתו אתרוג יפה ומהודר עד מאד עכ"ל הס' הנ"ל. ועיין בהרמב"ם (פ"ו מה' יו"ט) דעיקר שמחת יו"ט הוא אם משמח לב עניים ואביונים ועיין בשלה"ק ליו"ט של סוכות בעמוד השלום. עכ"פ באם נוכל ת"ל ית"ש לקיים מצות אתרוג ועי"ז יהי' מקור פרנסה לעניי ארה"ק. מי זה יוכל לעשות אחרת. הרה"ק מנעסכיז דאג בעד האביון אף לבטל ח"ו ממצות אתרוג. ואנחנו נוכל לקיים שניהם יחד. זה נהנה אחב"י בא"י. ואנחנו לא נהי' חסרים. כי אתרוגי אה"ק בזול גדול נגד אתרוגי יון. אוי לעינים שכך רואות אשר ישנם אנשים המהדרין במצות וקונים פרי עץ הדר לברך עליהם שהחיינו דוקא מבני אלה שאבותיהם אמרו לאבותינו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל (כי הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלקי והדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלקי וזה אין לכם חלק באלקי ישראל. ואל תקרי הדור אלא הדר שדר באילנו משנה לשנה) בשביל שהפטום גדול בעיניהם כפטום הקטורת. בל יחשוב ה' להם לעון וישובו מדרכם הרעה וה' יסלח להם. אנא אחי חוסו ורחמו חמלו והטיבו לאחינו כמצווה עלינו לעזור איש את אחיו כולנו בני אב אחד נחנו כאיש אחר נחשבנו ישארו הדמים דמי פדיון אתרוגים בעורקינו וגידנו פנו לכם לאחוזתינו ונחלתינו וסחרוה והאחזו בה ותה"ל ענפי הרי ישראל נותנים פרים בעין יפה ויתגדל הישוב בארצינו. נתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלקינו. ובזכות זה בקריב בימינו תחזינה עינינו. בהגלותו לעין כל ובהיכלו כבוד אומר כולו ישוב ה' את שבותנו וישלח משיח צדקינו נגילה ונשמחה בישועתו

דברי מוקירו בלי מכירו מברכו בכ"ט נצח סלה ועד. ידידו

בשם ה' ובעורתו ית"ש יום ועש"ק האזינו שנת תרנ"ט לפ"ק פה פלונסק פלך ווארשא

אל כבוד הרב המפורסם וכו' מו"ה שלמה נ"י מארקוס בקראקא

אחדש"כ מה מאוד שמחתי על הקול מבשר שהגיע אלי אשר כבוד מעלתו יתן בדפים ספר פרי עץ הדר כולל מכתבים מגאוני וגדולי ישראל שי' אשר הסכימו לאסור אתרוגי קורפו. ומעוררים את אחינו עם קדוש לצאת וליקח רק אתרוגי ארץ הקדושה. אולי יתגלגל זכות על ידו לזכות הרבים. אשר דברי גאוני ישראל שי' ימצאו מסילות בלבבם. ויעוררם לבחור בפרי ארצינו. וגם אנכי מצידי עשיתי ככל אשר הי' לאל ידי. ובהיותי רב אב"ד בעיר קראסניבראד ערך עשרה שנים שלח אלי בכל שנה ושנה כבוד ידי"נ הרב הגאון הצדיק ר' חיים אליעזר ז"ל וואקס אבד"ק פיעטרקוב אתרוגי אה"ק ואנכי נתתים על יד מוכרים ועוסקים בדבר מצוה זו למוכרם לטובת עניי א"י והמעות הנאסף נשלח מידי לידי הרה"ג הנ"ל. נשיא אה"ק במדינתינו. כן זה כששה שנים אשר נתקבלתי לאב"ד דפה והגלילות עוררתי את בני קהלתי שיקחו למצוה רבה רק אתרוגי אה"ק. ות"ל דברי עשו פרי אשר אתרוג מקורפו הוא פה ובהגלילות כמעט בבל יראה ובל ימצא וכחמץ גמור ושאור שבעיסה עצת היצה"ר. וגם מי שאין ידו משגת לקנות אתרוג מא"י הדר ונאה. הוא בוחר בפרי עץ א"י אף שיש עליו בלאט פלעק. מליקח אתרוג מקורפו אף ההדר. מלבד חשש מורכבים ולטותי' דרבנן וגזירתם לרחק אותם מגבול ישראל. אי לזאת מה טוב פעולת כבודו לשלוח ע"פ תבל דברי גדולים שיחיו בענין הקדוש והרם הזה ואחב"י הלא יש להם לב טהור לקבל דברים היוצאים מן הלב. והנאמרים באמת. למען תוה"ק ומצותיה. ולמען כבוד ארצינו הקדושה. ושכרו מהאל הטוב בזה ובבא. ומרוב טרדותי. והש"ק הממשמש לבוא נגדינו אסיים: ידידו

בעזה"י היום ח' אלול שנת תר"ן לפ"ק פיעטרקוב

אל כבוד אלפי הרבנים המאורים הגדולים קודש הילולים כרמי חמד על הרי ישראל שבגול נטעי נעמנים איש על מחנהו ואיש על דגלו חונים תל שכר עדתם אליהם פונים הגאונים המובהקים שבעתים מזוקקים יהי נועם ד' עליהם ויגדלם וינשאם לכל לראש יאר ד' פניו אתם ויברכם סלה וביחוד לכ' הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מ' צבי יחזקאל שיחי' מיכלזאהן אבד"ק קראסניבראד

אחד"ש תורתו הרמה והנשאה כמשפט ליראי ד' ולחושבי שמו באנו עתה להעיר לבבם על דבר ענין נכבד העומד ברומו של עולם. הנה ידוע ומפורסם זה רבות בשנים אשר כבוד הרה"ג צדיק נשגב המנוח מוהרח"א ז"ל אבד"ק קאליש ופיעטרקוב יע"א רבות פעל ועשה לתת לאתרוגי אה"ק מהלכים בין אחינו שבגולה ובעצבון רוח ויגיעת בשר אין קץ ומסר על רעיון הזה את נפשו הטהורה ממש ובכח כשרונו הגדול עליו פעל על לב נדיבי עם לצאת לעזרתו לעזרת ה' ופזר הון עתק ויטע כרמי אתרוגים מהנטיעות המוחזקים בכשרות מימות הראשונים כמלאכים ממש ה"ה האר"י והרב ב"י והרמב"ן הקדושים והטהורים זי"ע בהגנות אשר קנה בכפר חיטין (הוזכר במדרש בשם כפר חטיאן שם קבר יתרו ע"ה) כדי לזכות את ישראל במצות פרי עץ הדר מארץ הקדושה בלי שום פקפוק וחשש מורכבים ובגודל לבב נכון אשר הי' לו העלה בכח תורתו בספרו נפש חיה לאסור אתרוגי חו"ל במקום אשר נמצא אתרוגי קודש וגדולי הדור הסכימו עמו. אולם עד אשר זכה לראות נצר מטעיו עושה פרי גרעו נטפי דמים רבים מעיני הקדושים אך שתי שנים לפני עלות ארון הקודש השמימה הנטיעות גדלו והצליחו וגם עשו פרי אתרוגים הראוים לברכה וכל אתרוג מאלו האתרוגים הי' חשוב לו כאחת משתי עיניו ותמיד התברך בלבבו לאמור כי לימים יבואו יטה את כל לב אחינו שבגולה לברך רק על אתרוג קודש אשר הוא ברוחו הכביר אמר להספיק להם די צרכם. והתימר להטות את צינור המקלח בשפע רב אוצרות זהב אין חקר לשדה העמלקי שונאינו ומנדינו לסובבהו אל ארצנו הקדושה. ולו עלתה בידו להוציא מחשבתו אל הפועל כי אז ודאי נצמחה תשועה גדולה לישוב ארצינו הקדושה בכלל. ולהמצוה לקיחת פרי עץ הדר בלי חשש ופקפוק בפרט. אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' הוא תקום ובעון הדור שלא הי' עדיין ראוי לכך נאסף