תירוש ויצהר (שו"ת) קלט

ויפתח האחד להכשיר השני. וגם אתרוג בלא פיטום מאה"ק כשר גמור הוא. כאשר העיד הרמ"א שבימיו רוב האתרוגים היו בלא פיטמות וכל האתרוגים אשר יהיו מארץ הקדושה יהיו באנדערלירט כתב על שמנו ואם יביאו אתרוגים ממקומות אחרים ויאמר עליהם כי ממקום קדוש יהלכון אין לסמוך עליהם ולא לטובת אה"ק היא ואין עדות אחריותם עלי. עבד לעבדי ה' חיים אלעזר וואקס אבדק"ק הנ"ל

גם אנכי מסכים שאם אין סימנים באתרוג מקארפו יש לחוש מלברך על חשש מורכב. ומצוה להדר אחר אתרוג מארץ ישראל. הגם שאינו מהודר ביופי אם הוא ע"פ דין כשר. הק' ארי' ליב מגור

דברי חכמים אינם צריכים חיזוק והנה גם אנכי מסכים לקושט דברי אמת הנאמרים לעיל. שיש לחוש לאתרוגי קארפו מחשש מורכב ומצוה להדר אחר אתרוג מארץ הקדושה. הק' ישראל יהושע חו"פ קוטנא

גם אנכי אסכים לכל הנ"ל לטוב. הק' יחיאל מאיר ליפשיטץ מגאסטינין

אמת ניתן לכתוב ולחתום אשר כי ידוע כי כמעט כל הפירות מורכבים בזה הזמן ובפרט מין פירות הללו כמו פאמעראנצין אשר כמעט אינו בנמצא רק מורכבים. לאשר המה טובים ומהודרים ע"י הרכבה. ודאי דיש לחוש הרבה על כל האתרוגים שאינם נשמרים ביחוד ע"י נאמנים מישראל וכל בעל נפש יראה לחוש מאוד לדברים הנ"ל. הק' יחיאל בהרב מו"ה שרגא פייביל זצלה"ה מאלכסנדר

הנה כבר הסכימו כ' גאוני ישראל וצדיקי דורינו שליט"א שע"פ הדין מהראוי כל אחד להדר אחר אתרוג מארץ הקדושה לברך כי אין בהם חשש מורכבים. וכעת רצונם לחזק הדבר פעם שנית הנה אף ידי תכון עמהם שכל אחד מבנ"י יהדר אחר אתרוג מארץ ישראל. אברהם ישכר הכהן בהה"ק מוהר"ש זצ"ל מראדאמסק

גם אנכי מסכים לדברים הנ"ל שמחה בונם בהה"ק זצלה"ה מקארטשוב

גם אני מסכים לכל הנ"ל לטובה ולברכה. הק' אלימלך בן הרב הקדוש זצלה"ה מגראדזיסק

על דבר המודעה שאין לברך על אתרוגי קארפו במקום שיש אתרוגי אה"ק טובים הגם שכבר נדפס חתימתי ע"ז בספרו דמר גם בספרי תורת חסר סי' ל"ד חתמתי כעת ג"כ שניאור זלמן חופ"ק לובלין

אודות אתרוגי ארץ הקדושה ת"ו דעתי בזה לפי שכלי הקלושה שכל מי שיש לו ריח תורה ויר"ש בלבו יראה להדר לברך דוקא אחר אתרוגי ארץ הקדושה. יען שהם מוחזקים בחזקת כשרים. כי יש לנו לסמוך על מעכת"ו שמשגיח עליהם בעינא פקיחא. ואינו מוצא דבר וכו' וגם משום חבוב ארץ הקדושה. ע"כ מהראוי והנכון עפ"י תוה"ק שכל איש שידו מגעת להשיג אתרוג מאה"ק אסור לברך על אתרוג מקארפו אף אם הוא מהודר ביופי מאתרוגי אה"ק ת"ו. קלונימוס הלוי חופ"ק עיר חדש

עד כאן לשון המודעה שהשגתי אז ועתה ראיתי שכבר נדפסה בס' שיבת ציון ח"ב צד ע"ב ובס' ילקוט פרי עץ הדר (דף י"ח). ועוד השגתי איזה מודעות מהגאון בעל נפש חיה בנידן זה. וכן השגתי מודעה מחדש אלול שנת תר"ן בחת"י הרה"ג ר' שמשון א"ש מקאליש ור"מ הורוויץ מפיעטרקוב בהתעוררות ליקח אתרוגי אה"ק

י) עוד ראיתי בס', ילקוט פרי עץ הדר (ד' פיעטרקוב תרנ"ח) מאת ידידי הרה"ג מ' יהודה נח נ"י אבד"ק ברנוב שמביא בדף ט"ו דברי הגאונים אשר יצאו בשנת תרנ"א להחזיק במעוז איסור קארפו ולברך רק על אתרוגי ארץ ישראל וחשב שם את מכתבי הרה"ג הק' מגראדזיסק ומגור ומבד"צ דק"ק בארדיטשוב ומרה"ק מרחמיסטריווקא ומהגאון מקאוונא ומהגאונים מקוטנא ומוולאזין ומקאברין ומביאליסטאק ומקליש ומפינסק ומקאמינקא וממינסק ומראמינק סאראט ברומניה ומבאבריסלב ומבויסק ומקנישין ועוד קרוב לארבעים רבנים גאוני הדור שיחיו שפסקו כן להלכה ולמעשה ומביא שם מהגאבד"ק טשערניגוב שהעיד על הגה"ק מליבאוויטש בעל צ"צ שאמר שאתרוגי קארפו הם וודאי מורכבים. וכן העיד שם המחבר ילקוט פע"ה מעשה רב אשר בבית הרה"ק מ' יהודה ליב איגר זצ"ל מלובלין היה תמיד אתרוג אה"ק. מעת שהתחיל בעל נפ"ח להביא אותם למדינותינו. גם בעת אשר היו כמעט ספק חסרים עכ"ל

יא) כ"ז אמרתי לבאר השתלשלות הענין לפי סדר הזמנים ואם אמנם כל הגאונים הנ"ל האריכו בפלפול ועומק הלכה לאסוקי שמעתא לא הבאתי דברי קדשם כי יאריך מאוד וכספר גדול בפני עצמו יהי'. וגם אני ת"ל הארכתי בזה במק"א בהלכה ופלפול בענין אתרוג המורכב ואין המקום לבוא באריכות. עכ"פ אחר כל הדברים האלה מי זה האיש אשר יוכל לעמוד נגד הסכמת גאוני וקדושי משוש דור ודור. אשר גזרו ואסרו את אתרוגי קארפו במקום ובזמן שיש בנמצא אתרוגי אה"ק. ומה טוב ויפה מעשי כבודו אשר מאסף תחת דגלו הסכמת גאוני וגדולי גאליציה שיחיו בזה אולי יכו דבריהם המזהירים והמאירים שורש בלב אחב"י. ויהי' כ' בכלל מזכה את הרבים. וכבר כתבתי לו אשר כל הימים שהנני יושב על כסא ההוראה דרשתי מבני קהלתי לבחור באתרוגי אה"ק. ות"ל נתנו אוזן קשבת לדברי ועתה כמעט לא יראה ולא ימצא אתרוג קארפו בעירי. כי מלבד האיסור הרובץ על אתרוגי קארפו. וכאשר גאוני ישראל צעקו חוצה צא טמא לא יבוא ממזר קארפו בקהל ה'. עיין בס' ילקוט פע"ה (דט"ז ע"א). הלא משום חביבות ארצנו הקדושה מהראוי לכל איש לבחור בגידולי הקדש אשר ממקום קדוש יבואו. הן מצד המצוה בעצמה שנזכיר את אה"ק בזמן שמחתינו. וכאשר כבר המלצתי בזה בפסוקי תהלים קל"ז אם לא אעל"ה את ירושלים על ראש שמחתי ר"ת אעל"ה 'אתרוג 'ערבה 'לולב 'הדס היינו שיהי' ד' מינים על ראש שמחתי זמן שמחתינו מירושלים תוב"ב ועיין בתיקוני זוה"ק בשיר השירים בפסוק אעלה בתמר וכו' דר"ת אעל"ה אתרוג ערבה לולב הדס עיי"ש. ועיין בס' אור המאיר דרוש לסוכות ובס' קרבן עני ח"ת לסוכות. וגם אמרתי בדרך צחות בהפטורת פ' עקב כי נחם ה' ציון וכו' מדברה כעדן היינו שממדבר שממה נעשה ישוב וארץ הנותנת פירות כעדן כי עץ הדעת י"א אתרוג הי' וי"א ענבים סחטה חוה לאדם כנודע לחז"ל במדרש רבה (בראשית פט"ו) ועיין ברכות (ד"מ) וסנהדרין (ד"ע) וכן בארץ ישראל זכינו עתה ת"ל שיש אתרוגים לרוב וכן יין כרמל וזה שסיים הפסוק ששון ושמחה ישיגו כי אתרוג ניטל בזמן שמחתינו. וגם נודע מחז"ל ובחינוך (פ' אמור מצוה שכ"ד) דידוע מצד הטבע דד' מינים משמחי לב. וכן יין ישמח וזה וערבתה כגן ה'. ונודע מש"ס תענית (דף כ"ט) כריח שדה אשר ברכו ה' ובתוס' ריח אתרוגים. ופי' נפלא בעיון יעקב בשם אביו הג' ז"ל דרק אתרוג נתברך עיי"ש. וסיים תודה וקול זמרה היינו תודה בהלל באתרוג והבן. ומה נעמו דברי זקיני הגה"ק מאורן של ישראל 'במקנה' בק"א לה' קדושין (סי' ס"ה סעיף ג') בד"ה צריך לתת וכו' אף דתקנו כבר להזכיר בברכה שוש תשיש ותגל העקרה וכו' צריך לעשות מעשה כדמשמע מקרא שצריך לזכור במחשבה ובדיבור ובמעשה דכתיב אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה וכו' וכדאמרינן ברפ"ב דמגילה זכור בפה וכו' כשהוא אומר לא תשכח הרי שכחת הלב אמור וכן הכא אם אשכחך היינו שכחת הלב אם לא אזכרכי היינו זכרון בפה ואם לא אעלה היינו זכרון במעשה עכל"ק. ואיך לא נעשה זכרון במעשה מצוה כזאת. ור"א הוי מנשק כיפי דעכו עיין כתובות (דף ק"י) ועיין דברים נחמדים במעלות אתרוג מאה"ק משום חיבוב הארץ בס' בכורי שלמה סוס"י כ"ה ועיין בש"ס ברכות, (דף מ"ג) דר"י הי' מברך בורא שמן ארצנו משום דחביבא לי' ארץ ישראל עיי"ש. [ובמק"א הארכתי לפרש דברי הראב"ע (פ' אמור) הנפלאים שכ' והגולה מארץ