תירוש ויצהר (שו"ת) קלח

באם ישיג אתרוג אשר ממקום קדוש יהלך מאתרוגים הגדלים באה"ק תובב"א שזה כשר אליבא דכ"ע ואינך יש בהם ספיקות טובא. ואשרי הזוכה לברך בשמחה וטוב לב על אתרוג כשר וכו'. ואיסורא רמי' על המברכים על אתרוגי קארפו וכו' כ"ב שבט תרל"ז. עוד הובא שם מכתב שנית מהגאון הנ"ל וז"ל: בדבר האתרוגים מקור המה באמעל פאחיס הוא כפר מהלך יום א' משכם עד צפת ת"ו ושם יש גנות ופרדסים הרבה כי מסוגל האדמה לגדלם וכו' הגנות האלה המה במסורת מדור אחר דור שלא נמצא בהם מורכבים כלל וכלל לא. וכן העיד זה יותר משלשים שנה רב גדול וצדיק זקן נכבד שאלו הגנות מוחזקים המה מדור דור ביתרון הכשר ובמסורה. גם בעיר שכם נמצא ובכפר נצחא מהלך חצי יום משכם וכפר אלמע רחוק מצפת ת"ו ערך שבעה שעה נמצא אתרוגים. וכן כפר חיטאיא נקרא חיטין נמצא אתרוגים וכולם במסורה וכו'. וכדברים האלה העידו עוד הרה"ג מאה"ק וכו' ר' שמואל העליר נ"י העיד על האתרוגים ששלח הוא מהכולל שהמה ממקומות המוחזקים בכשרות ממאות שנים. ומשם לקחו הקדושים הראשונים אתרוגים לברכה. וכן מאז ועד עתה מברכים עליהם בכל שנה עכ"ל. ועיין בתשו' הג"מ מרדכי גימפל אבד"ק ראזינאי הובא בשו"ת בכורי שלמה חאו"ת סי' ל"ו שכ' באיסור אתרוגי קורפו ואף כי בדורותינו אשר התוה"ק ירדה פלאים ובאותן מדינות החדשים יכהנו שם בשם רב וכו' ונגד זה באתרוגי אה"ק ראיתי בס' תבואות הארץ להרב ר"י שווארץ שבא"י לא נמצא אתרוגי מורכבים ועדותו נאמנה מאוד בעיני באשר כתב לתומו זה כארבעים שנה לפנים וכו' ובשגם עתה ההשגחה מעולה מסורה ביד יראי ה' הרבנים והמומחים באה"ק. וע"כ יהי' חלקי ממי שנמנה להדר על אתרוגי אה"ק וכו' עכ"ל

ז) עוד כ' שם בנפש חיה וז"ל: והרב הג' הקדוש מגור כ' מתחלה באגרת כי אתרוגי אה"ק המה בחזקת כשרות יותר משאר אתרוגים ושאין לסמוך על ההכשר של אתרוגים מקארפו אם לא נמצא בהם סימנים המורים שאינם מורכבים. ע"כ במקום שיהיה נמצא אתרוגים מאה"ק שיהיה להם הכשר משם. אין לברך לכתחילה על אתרוגים מקארפו אף אם גם האתרוגים מאה"ק לא יהיה להם סימנים כי המה כשרים במסורה ולכן אין לברך על אתרוגים מקארפו וכו'. ובכל אופן שיהי' עכ"פ מצוה גדולה לברך על אתרוג כשר מאה"ק. אף אם ימצא אתרוג קארפו שיהיה לו סימנים. בכל אלה מצוה לברך על אתרוג מאה"ק ע"כ. וכן מביא שם בשם הגאבד"ק לאדז ומהרה"ק מגראדזיסק זצ"ל

ח) גם ארשום בזה כי לפני איזה שנים שלח לי למנה ידי"נ הרה"ג מ' שלמה אברהם נ"י רזעכטע מאזארקאוו את ספרו שו"ת בכורי שלמה וראיתי שם בחאו"ח מסי' כ"ה עד סי' נ"ב תשובות גאוני הדור אשר כולם כאחד אסרו אתרוגי קארפו במקום שיש אתרוגי אה"ק. ובתוכם המה הרבנים הגאונים בעל נפש חיה זצ"ל. והגאבד"ק שאוול ראזינאי. והג"ר מאטיל הורוויץ מפיעטרקוב. והגאבד"ק קאליש מהר"ש ארינשטיין. והגאון החכם מירושלים ר' יעקב שאול אלישר. והגאבד"ק פאניוועז. ונקרא בשם קונטרס פרי עץ הדר. ותשובותיהם נכתבו משנת תרל"ז והלאה. ובסי' מ"ג בתשו' הגאבד"ק ראזנאי סיים ובענין אתרוגי אה"ק גם לבד המסורה מדורות קדומים ואשר נראה ממהר"ם אלשיך ז"ל שהיו נזהרים מהמורכבים וכו'. ועם כל זה היו יוצאים חובתם באתרוגי אה"ק שגדלו שם וכנראה מתשו' מבי"ט ואין מסורה יותר טובה מזאת. שהרמא"ל והמבי"ט היו באותו הדור ועדותם נאמנה זה שלש מאות שנה וכו' ושמעתי כן בבואי לאה"ק שבשנים מקרוב נתעוררו רבני ירושלים וכו' וזה רבות בשנים שמעתי מידידי הרב וכו' מ' משה אבד"ק יעדוואבנא אבר כ' אביו הגאון הג' וציס"ע מהר"י אייזיר חבר בעהמח"ס בית יצחק שבשנה האחרונה לחייו הובא לפניו אתרוג מאה"ק ושמח מאוד עליו ואשרי יבחר ויקרב להעלות זכרון קדושת האדמה וגידולי' בימי שמחתינו וכו' עיי"ש. ושם בסי' ל"ח מביא הגאבד"ק שאוול מעשים נוראים איך שעשו זיופים בנתינת ההכשרים על אתרוגי קורפו וכי פ"א נמצא ביד אחד ממוכרי האתרוגים בעיר ראזינאי שהניח ברכה אחריו את חותם ההכשר על אתרוגי קורפו אשר נמצא ביד בנו כאשר ראו אח"כ שהניח החותמות מהכשר אתרוגים על המשניות מבהמ"ד וכו'. וכבר השבתי בזה לשואלי כפי המסופר בענין עגונה שהעלו הרבנים להתירה וכאשר הובאו תשובותיהם לפני הגאון ר' חיים מוולאזין זצ"ל השיב בנחת אמנם הפליאו לעשות לבנות מגדל הפורח באויר על יסוד קושיא אחת אבל בעבור קושיא אחת לא ימות בן אדם. ובימים מועטים בא הבעל המעגן לביתו. ואמר בבדיחותא הפלפולים היו טובים אבל הדיוט אחד הוא הבעל הרס והפיל את כל הפלפולים. וכן אומר אני כי מה יועילו כל צדדי היתר ע"י הכשר על קצת אתרוגי קורפו בעוד שלא הי' הגן פארגו מוחזק כ"כ במורכבים כשאר אתרוגי קורפו אחרי שהיונים הפסידו כל הפלפולים בנטיעתם ובלקיטתם מבלי שיהי' עכ"פ השמש הנוטל הפרס בשומם אותם בתיבה ובשעת נטיעתם אשר נמצאו כמה זיופים וכו' עיי"ש. ועיין בהסכמות הגאונים על ס' בכורי שלמה שכ' הג"מ רפאל מאיר פאניזל חכם מירושלים. והיטב אשר דבר שמצוה להקדים אתרוגי אה"ק לאתרוגי חו"ל אף אם יהיו מוחזקים בכשרות וכן דעתי נוטה אשר לא יוכל שום חכם או מורה להורות היפך זה וכו' וכ"כ בהסכמות הג"ר יעקב שאול אלישר והג"ר חיים נסים ברוך מירושלים והגאבד"ק קוטנא ושאר גדולים

ט) והנה קודם חג הסוכות דשנת תרמ"ה בהיותי אבד"ק קראסניבראר שלח אלי ידידי הגאון מופת הדור מ' חיים' אלעזר וואקס זצ"ל אבד"ק פיעטרקוב עלה מיוחדת והוא לו נדפסה. וזה תוכנה

ב"ה יום ו' אלול שנת תרמ"ד לפ"ק פיעטרקוב

אל כבוד רבבות ישראל עם סגולה. ואל ראשי אחינו שבגולה. הרבנים הגאונים. איש על דגלו חונים. ואלפי רבבות ישראל אליהם פונים. ה' עליהם יחי'

הנה מאז הודעתי לכבוד גאונם כי נטעתי עצי אתרוגים בארץ הקדושה בכפר חאטין הנקרא במדרש כפר חטיא והבאתי נטיעות מאלו הכשרים במסורה מדור דור מהגאונים הקדושים אשר בארץ המה אשר שם הי' עד עתה מדבר. ולא שלטה בה ידי זרים. אך עד עתה היו הנטיעות רכות והתנועעו לרוח היום ויוכו מהקוצים אשר סביבותם. אף אלו כשרים ע"פ הדין כי מה שנעשה ע"י קוצים כשר אך לא היו מהודרים כ"כ. אך בשנה זו כאשר זכיתי לעלות אל הר הקודש ושכנתי במדבר לא במלון אורחים. שמתי עיני אל הגנות ביתר שאת ויתר עוז. ותקנתי בכל מה שהי' באפשרי לתקן לטובה. ובעזה"ש גדלו והצליחו במראיתם ותבניתם. יפים במראה ונחמדים בתואר עוד יותר מאתרוגי קארפו. וגם הגנות אשר שכורים המה מהערביים הושם עליהם שמירה מעולה מאוד. והמה יפים ונהדרים. ובודאי כל איש יתלהב ליקח אתרוג מארץ הקדושה. וגם ע"פ דין. וכאשר הסכימו גם צדיקי ישראל וקדושיו. כי במקום שנמצא אתרוג ארץ הקדושה כשר. אף אם הי' אתרוג קארפו נאה ממני מהראוי לברך רק על אתרוג מארץ הקדושה כי מצות, הדר הוא רק למצוה מהמובחר. ומורכב פסול מן התורה. ואתרוג ע"פ דין צריך מסורה וגם אם נסמוך על סימנים. מעוטא דמעוטא המה אשר להם כל הסימנים. כי אף אם יש להם בליטות ועוקצם שקוע עדיין לא נדע אם הגרעינים זקופים ואי אפשר לדעת רק אם נמצאו שני אתרוגים מאילן אחר.