תירוש ויצהר (שו"ת) קלז

בשו"ת בכורי שלמה חאו"ח ח סי' ל"ח לידי"נ הג' שי' שכ' הגאון משאוול שי' וז"ל: והנני להודיע דבר יקר מה שכ' עדות נאמנה בס' ברכת משה שהעיר שבשנת תקס"ט לא הי' נמצאים בריוח אתרוגים אחרים זולת אתרוגי קארפו והגאון בעל חמודי דניאל ז"ל לא מצא רק אתרוג מקארפו. ובעיר הוראדנא לא נמצאו אז אתרוגים אחרים. ותיקן הוא ז"ל שמצד ספק ברכות יברכו שלא כמטבע הברכה הנהוגה רק בריך רחמנא וכו' אשר קב"ו על נטילת לולב. ובקרוא הגאון מהר"ם סופר בעל חת"ס ז"ל את דברי קונטרסו וטעמו של הגר"ד ז"ל הוטבו דבריו מאוד בעיניו ובמכתב כתוב בחודש סיון שנת תקפ"ו כתב שכן עשה גם הוא ז"ל הלכה למעשה כ"כ שם צד כ"ח עכ"ל. וכ"כ בס' בית מאיר חאו"ח (ד' יוזעפאף תרל"ו) בתשובה שנדפס בסוף הס' מה שכ' הגאון הבית מאיר להוראדנא שאחר החקירה והדרישה נודע לו שאתרוגי קארפו היו מוחזקים לאיסור עיי"ש. וכן ראיתי בשו"ת בכורי שלמה סי' כ"ה אות קפ"ז שכ' גם הנני מעיד שאדמו"ר הגה"ק וכו' מ' אברהם זצ"ל האבד"ק טשעכנאוו לא הי' מברך על אתרוגי קארפו רק על יענאווי מפני שהי' חשש הרכבה על אתרוגי קארפו ולא על יענאווי. ובלי ספק אם היה מצוי אז בימיו אתרוגי ארץ הקדושה שלא הי' מברך על יענאווי רק על אתרוגי א"י עכ"ל

ד) שוב בשנת תרל"ד ובשנת תרל"ה יצאו גאוני הדור לאסור אתרוגי קארפו ובראשם הגאונים ר' יצחק אלחנן אבד"ק קאוונא ור' יוסף זכרי' אבד"ק שאוול ור' אלכסנדר משה לפידות אבד"ק ראסיין ושאר גדולי רוסיא ונדפסו דבריהם במכה"ע הלבנון שנה י"א נומר ז' מ"ו ומשנה י"ב נומר א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' י"א מ"ב מ"ז מ"ט נו"ן וכן במכה"ע הלבנון משנת תרל"ו נומר ג' ח' כ"ז מ"ב מ"ז רק הרה"ג מו"צ דק"ק ווילנא הדפיסו בשנת תרל"ה מחברת בשם הוראת היתר. אכן בהלבנון שנה י"ב נומר י"א מ"ז דחאו דבריהם גדולי הדור. וכן נדפס ס' תוכחת מגולה מאת הרה"ג מ' משה רם ר"מ בקאוונא בשנת תרל"ו בדפוס מאינץ נגד הס' הוראת היתר. והובא שם דף נ"ז שגם הגאונים ר' יעקב יוקב עטליגער אבד"ק אלטונא בע"ס ערוך לנר ור' יצחק דיבער הלוי באמבערגר אבד"ק ווירצבורג אסרו אתרוגי קארפו וכן הגאון ר' אברהם שמואל העיד בתשובתו כי רבו הגאון ר' טעבלי אחד מגדולי תלמידי הגאון ר"ח מוואלאזין ז"ל היה נזהר מלברך על אתרוגי קארפו עיי"ש. ועיין בהלבנון שנה י"ב נומר ב' בתשובת הג"מ נחום מיכל כהנא אבד"ק שוקיאן שכ' וידעתי בבירור כי הגאון האמיתי בעל גט מקושר ועוד הרבה גאונים וצדיקים נ"ע אסרו לברך ולצאת באתרוג קארפירער גם בסביבותינו הרב הגאבד"ק ראסיין ר' אברהם שמואל זצ"ל הי' אומר בפה מלא שאין שום צד היתר. ועיי"ש בהלבנון נומר ג' תשו' הג"מ יעקב אלי' ריבלין אבד"ק ריגא ובנומר ד' מהגאבד"ק אנקונא באיטליא ובנומר ז' מהג"מ באלי בנימין אבד"ק פאסוואל. ועיין בנומר ה' נדפס מכתב הגאון הצדיק מ' מאיר ליבוש מלבים אבד"ק קעניגסבורג בזה"ל: אודות האתרוגים באמת זה שנים רבות הי' לבי נוקפי על אתרוגי קורפו כי בדקתי אותם כ"פ ומצאתי בהם סימני ההרכבה שעליה היתה תלונת הגאונים בימי קדם. רק לא מלאתי לבי לדבר דבר שאינו נשמע. ועתה שכבר התעוררו גדולי ישראל לאסרם בודאי כל הירא וחרד יקח אתרוגי גינובה וכדומה לברכה עכ"ל. וכן הובא שם בשם הרה"ג מ' נתן הכהן אדלער אבד"ק לונדון ומ' בצלאל הכהן מו"צ מווילנא ומ' שמואל זאנוויל מו"צ בווארשא דאתרוגי קורפו אסורים לבא בקהל. ועיי"ש נומר מ"ט מכתב הגאון מלבים ז"ל באריכות. ובהלבנון שנת י"ג תרל"ז נומר כ"ו הובא מכתב מהגאון מהר"ש קלוגר מיום ב' תזריע תרי"ח להג"מ ח"ן דעמבצער מו"צ דקראקא והוא נדפס בקונטרס מודעה לב"י בברעסלוי בשנת תרי"ט שכ' וז"ל. משנת תר"ו וכו' לא ברכתי על אתרוגי קארפואר ופרגוא וכו' ואם יזדמן שנה שלא אמצא קארסיקאנר לא אברך כלל על אתרוג עכ"ל

ה) באותו פרק בשנת תרל"ז שלח ידידי הרב הגאון מופת הדור נזר הקודש מ' חיים אלעזר וואקס זצ"ל אבד"ק קאליש בתפוצת ישראל קונטרס שו"ת שנדפס בספרו נפש חיה חאו"ח סי' א' ואילך וזה תורף דברי קדשו: שאלה במקומות שנמצאו אתרוגים מארץ הקדושה אשר המה כשרים ע"פ מסורת שהמה אתרוגים הראוים לברכה ואינם מורכבים אם מותר לצאת לכתחלה באתרוגי קארפו ולברך עליהם והאריך שם בתשובה וסיים ולדינא כבר נהגו עלמא על אתרוג שנדע שהוא מורכב בוודאי פסול ואתרוגי קארפו לא יצאו מחשש מורכב ובמקום שנמצאו אתרוגי ארץ ישראל שהמה מוחזקים בכשרות ע"פ מסורת בוודאי לכתחלה עכ"פ אין לברך על אתרוגי קארפו וכו' בא לידי קונטרס פע"ה וכו' תשובת כמה גאונים וכו' וכולם יעידון ויגידון כי רק גן אחד נמצא בקארפו מוחזק בכשרות והשאר מורכבים וכל ארץ איטליא אינה יכולה לגדל אתרוגים רק מורכבים בלימון ומעתה כל האתרוגים הבאים עתה מאיטליא והוא מטריעסט אין להם חזקת כשרות. והגאונים הנ"ל כתבו דשם במקומות הנ"ל אין דרים יהודים כלל במקום שגדלים האתרוגים ולא יוכלו להעיד עליהם. וגם כתבו דחשש הרכבה נולד משנת תרי"א שמתחלה הי' שייך כל האדמה לסולטן ושום אדם לא הי' לו רשות לנטוע אילנות וכו' ובו לא נעשה זיוף אך משנת תרי"א ניתן חירות לנטוע אילנות ומאז הרבו המזייפים והמרכיבים וממילא מובן כיון שנודע שלפני ששים שנה התחילו ליקח אתרוגי קארפו אז היו עדיין כשרים ועתה נתוספו הזיופים וכו' ועיין בנפש חי' סי' ד' הנה על דבר המבוכה בדבר אתרוגים דברתי עם המשולחים שנסעו לקארפו והגידו לי כי בהיותם באיי קארפו שמעו מהזקנים יושבי ארץ דשם במסל"ת כי הרבה איים כמו אי ראפיזע יאוע מעולם לא הי' שמה אתרוגים רק לימנעס. ואח"כ כשהתחילו להתייקר האתרוגים הרכיבו האילנות ונהפכו האילנות מלימנעס לאתרוגים וכו' ושאל ישאלו רבים אשר נגזר על זה מחכמי הדור. וגם שנמצא אתרוגים מאה"ק שהמה כשרים עפ"י מסורה וכו' ובשבטי ישראל יידיע נאמנה כי הוסכם אצל חכמי הדור. שבכל מקום שהמצא תמצא אתרוג מארץ הקדושה אין לברך לכתחלה על אתרוגי קארפו ועל פסק זה באו עה"ח מאה ועשרים רבנים גאוני וצדיקי הדור ובראשם הג"מ יהושע אבד"ק קוטנא והג"מ יחיאל מאיר אבד"ק גאסטאנין ודודי הג"מ נחום אבד"ק בילגורייא. ויבדלו לחיים הג"מ אברהם אבד"ק נאשעלסק והג"מ שניאור זלמן אבד"ק לובלין ושאר גדולים שיחיו

י) עוד מביא שם בס' נפש חיה מכתבי הרב הגאון וכו' מ' מאיר אויערבאך אבדק"ק ירושלים תוב"ב בדבר אם האתרוגים מאה"ק המה כשרים במסורה כ' וז"ל: בעזהש"י את קול אחב"י וכו' מאיי קארפו. ונודע וגלוי לכל החשש שיש עליהם כי המה מורכבים ולכתחלה כמעט רוב גאוני הדור שלפנינו פסלו אותם ואסרו בד"ת לברך עליהם. ורבים ונכבדים מגדולי הצדיקים וגאוני הדור החמירו למאוד שלא לברך עליהם. ועתה בדורינו קמו כמה וכמה גדולי הדור לפסול אותם וכו' על אתרוגי אה"ק הבאים במסורה ימים רבים. ומעולם לא נשמע וכו' כי מוחזקים מכמה וכמה מאות שנים במסורה לברך עליהם וכו'. בפרט כי אחב"י מטפלים בזה וכו' ובודאי האמת הברור כצאת השמש בגבורתו שחיובא רמיא על אחב"י יושבי חו"ל לשמוע להוראת גדולי הרבנים שי' שלא לברך על אתרוגי קארפו