תירוש ויצהר (שו"ת) קלו

בס' טיב גיטין. א"כ לר"ל נשאר להאשה עוד זכות בקרקע שלה דאפילו נאמר הפקר ב"ד והפקיעו חז"ל ממנה הקנין פירות וגם הקנין הגוף בשעת הבאת בכורים דיהי' שלו והוי כשלו מה"ת מטעם הפקר ב"ד מ"מ תיכף לאחר הבאת הבכורים חוזר הקנין הגוף להאשה דלשאר מילי סובר ר"ל דקנין הפירות דהבעל לא הוי כקנין הגוף דלא עדיף משהי' הפירות להבעל מדאורייתא ג"כ אמרינן קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי א"כ תו לא אמרינן הפקר ב"ד אף בשעת הבאת בכורים וכסברת התוס' במס' יבמות הנ"ל דבמקום דלא הפקיעו ממנו עולמית לא אמרינן הפקר ב"ד הפקר א"כ לר"ל בעינן שפיר דוקא שיהי' מתה. וניחא לריש לקיש לנכון השני ברייתות הנ"ל. אבל לר' יוחנן הקשו שפיר דהוא סובר לכל מילי קנין פירות כקנין הגוף דמי ושייך סברת הפקר ב"ד הפקר א"כ אמאי קתני מתה הא אף בלא מתה יהי' קורא ומיושב קושי' התוס' והבן. ועוד הארכתי בתשובה זו וכבר נדפס בספרי פנות הבית סי' ק"ו: והנני ידידו בלונ"ח: סימן מט

בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום ה' שופטים ד' לחודש אלול תרנ"ט פלונסק

כוח"ט בספרן שר צדיקים לכבוד הרב המפורסם החכם השלם כש"ת מ' שלמה נ"י מארקוס בקראקא יע"א

מכתביו קבלתי לנכון. ואשר דרש ממני להוסיף שנית ידי לברר ענינא דא אשר כבר באתי אליו בכתובים בנוגע לאיסור ופסול מגאוני דור דור. לצאת לכתחלה באתרוגי קארפו בעת שנמצאים אתרוגי ארץ הקדושה. שהמה כשרים ע"פ מסורת וגם ע"פ הסימנים. אע"פ שאינם מהודרים כמו אתרוגי קארפו. הנה טרדות שונות הקיפוני כמים מסביב. ולא אוכל להתהלך ברחבה כאשר עם לבבי והענין סובל אריכות. לברר הדבר הגדול והקדוש העומד ברומו של עולם. לשאוב ממקור מים חיים. מבאר חפרוה שרים גדולי הפוסקים ז"ל בהלכותיהם ותשובותיהם. אשר מימיהם אנו שותין ומפיהם אנו חיים. אכן אמרתי לנפשי לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין וכו' ואצלתי לי מועד קטן לבוא בקצרה בראשי דברים ובלי סדרים

א) והנה יסוד הדבר הוא מה דנפסק להלכה ולמעשה דאתרוג המורכב פסול הוא למצוה ושורש הדבר הוא בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' ק"י והסכימו לזה הפוסקים הרמ"א בתשובותיו סי' קי"ז והטו"ז או"ח סי' תרמ"ט סק"ג והמג"א סוס"י תרמ"ח כ' דאתרוג המורכב לא מיקרי אתרוג כלל ועיי"ש במחהש"ק. וכ"כ השל"ה יש אתרוגים שהמה מורכבים שנוטלין ענף מאילן אתרוג ומרכיב בתוך אילן פאמיראנ"ץ או לימוני"ש או ציטרינו"ס ואותן אתרוגים פסולים וכ"כ הסמ"ע בשו"ת הב"ח סי' נ"ו ובסי' קל"ה בת' הב"ח דאתרוג המורכב פסול משום דהמין לימון הוי כחסר או כיון דנתערבו הוי כברי' חדשה מין שלישי שאינו אתרוג ואינו לימון וכן פסק הלבוש או"ח סי' תרמ"ט הובא בטו"ז ובמג"א שם דאתרוג המורכב פסול משום דנעבדה בו עבירה והוי מצהב"ע. ובשו"ת האלשיך שם כ' שכל חכמי צרפת העידו על הקדמונים שהיו מחזיקים בפיסול את המורכבים וכ"כ הסמ"ע בתשו' הב"ח סי' קל"ו ששאלו לזקנים ומנהיגים בקהלות גדולות ואמרו שמעולם שמעו לפוסלם. ועיין בתשו' הרמ"א בשם זקיני רבינו שמואל יודא מיניץ ז"ל, ועיין בקונטרס אחרון לס' חמדה גנוזה לזקיני הגה"ק מזאלקווא ז"ל (בדף א' ע"ב) שכ' דבתשובת הב"ח סי' קל"ה הוא מהסמ"ע עיי"ש. וגם בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' ל"ו הסכים לפסול והביא כן בשם חמיו הגאון מהר"ש ז"ל אבד"ק פראג ומעשה רב שהיה אז בפראג הרב בעל הש"ך ז"ל ורצה להקל שהחזן יברך עליו ונפל האתרוג מידו ונשבר הפיטום וראו כולם שמן השמים הסכימו כמהר"ש ז"ל. וגם קודם מותו של רבינו בעל הש"ך ז"ל צוה לבנו לכתוב אגרת להגאון מהר"ש הנ"ל לפראג שמבקש ממנו מחילה. והודה שהאתרוג המורכב פסול. וכ"כ הברכי יוסף והא"ר באו"ח סי' תרמ"ט והפרמ"ג או"ח סי' תרמ"ח סקכ"ג ובשו"ת הר"ח כהן בהשמטות לאו"ח ובשו"ת מהרא"ל סי' ו' ובשו"ת פני אריה סי' מ"ג ובשו"ת ח"ס סי' ר"ז ובסי' קפ"ג חאו"ח ובשו"ת ר"ע מסטריא סי' י"ח ובשו"ת אמרי אש חאו"ח סי' מ"ז ובשו"ת שואל ומשיב מהד"ג ח"א סי' קמ"ד ומהד"ד ח"ב סי' קכ"ו ובס' חיי אדם כלל קנ"ב (ועיין בשו"ת בית אפרים חאו"ח סי' נ"ו) ובשו"ת השיב משה חאו"ח סי' כ' ועיין בשו"ת בסו"ס נחלת יעקב מהגר"א תאומים סי' א' ובשו"ת חכמת שלמה בסו"ס הר המור סי' ב' ג' ד' ובשו"ת פמ"א ח"ב סי' קע"ג ובשו"ת מהר"ם רוטינבורג האחרונים סי' נ"ט ובקונטרס תפארת בנים בסו"ס חמדה גנוזה לזקיני הגה"ק ז"ל ובשו"ת לב חיים, ח"ב סי' קכ"א קכ"ב קכ"ג ובשו"ת תורת חסד חאו"ח סי' ל"ד ובשו"ת יד אלעזר סי' נ"ז נ"ט ובשו"ת שערי דעה ח"א סי' ט' י' י"א ובמהד"ת סי' ח' ובשו"ת מצפה אריה סי' נ"ב ובסוף הס' שם תשו' הגאון מבראד ז"ל ובס' שדי חמד ח"א מערכת ד' מינים סי' א' אות ד'

ב) והנה בשנת תר"ו נעשה רעש בעולם בדבר אתרוגים המובאין למדינתינו הבאים מאי קורפו אשר יצא הקול עליהם שנלקחו מגינות אשר לא מעיר פארגא. רק ממקומות חדשים מראפיזא ואייא אשר לא שערום אבותינו ואינם מוחזקים בכשרות. ויש חשש שמרכיבים. ואז יצא הרה"ג ר' זיסקינד מינץ מבראד ואסף תשובות מגאוני הדור ז"ל שאסרו ופסלו אתרוגים הללו והדפיס מזה ספר מיוחד הנקרא שו"ת פרי עץ הדר שם מובא תשובת הגאונים הצדיקים מהר"ש קלוגר מבראד ומ' שמחה נתן עלינבערג ראבד"ק לבוב ומ' צ"ה חיות אבד"ק זאלקווא ומ' יעקב נתן יהודא אבד"ק טשארטקוב בשם אדמו"ר הקדוש אור ישראל מרוזין זצ"ל, שעורר בזה לצאת באיסור גם את הרה"ג מ' יוסף אבד"ק ליטין מיאס ומ' יעקב שמשון אבד"ק בעלז ותשו' מ' אלעזר הלוי איש הורוויץ אבד"ק ווינא ומ' נתן שטערין אבד"ק ראווא ומ' שאול לנדא מקראקא ומ' העשיל אשכנזי אבד"ק לובלין זצוקלה"ה

ג) וראיתי בס' תולדות שלמה צד ק"ה שכתב שזקינו הג"מ שלמה קלוגר דרכו בקודש הי' שלא לברך רק על אתרוג הבא מקארסקיא או מיענעווא ועל אתרוג הבא מקורפו לא רצה לברך ושנה אחת לא הי' בנמצא כאן אתרוגים כאלו רק מקורפו וכמה יגיעות יגע אותו צדיק ולא מצא והחליט בדעתו שלא לברך בשנה הזאת על האתרוג ויהי בערב חג הסוכות בראותו כי אפס כל תקוה אשר יהי' לו אתרוג שיברך עליו הי' לו צער גדול מה שלא ישוער במוח כלל לחם לא אכל ומים לא שתה מרוב דאבון לבו ואחר חצות היום פתאום בא הנושא מכתבים והביא לו מכתב מהרב הגאון המפורסם מו"ה בעריש מייוליש זצ"ל אבד"ק ווארשא אשר בו כ' לאמור היות כי יידע אשר כ' אא"ז אינו מברך על שום אתרוג רק על קארסיקאנער ויעניווער ובשנה הזאת אינם בנמצאים כלל רק גביר אחד שלח לו מאיטליא שני אתרוגים ממין זה לכן שולח לו אתרוג אחד ע"י הפאסט במתנה לעשות לו נ"ר ולעת ערב קודם הכנסת החג הקדוש קיבל האתרוג מהפאסט ולמחרתו בירך עליו בשמחה גדולה ועצומה עד שזלגו עיניו דמעות ונתקיימה בו רצון יריאיו יעשה וכו' עיי"ש וזאת הי' בטרם שנתפרסמו אתרוגי אה"ק, וראיתי