תירוש ויצהר (שו"ת) קיז

באלוף כלומר אל תבטחו במה שיצה"ר אומר לכם שהאלוף הוא הקב"ה ימחול לכם. ואמר ריב"נ וכו'. וזש"א המשורר כאן דברי פיו וכו' כלומר דברי פיו של היצה"ר המה רק און ומרמה. וא' מה המה דברי היצה"ר. לזה אמר חדל להשכיל כלומר שאומר לאדם שיחדל להשכיל. היינו שלא יעשה בהשכל רק יעשה עבירה שהיא ע"י שטות כידוע כדי להיטיב כלומר להיטיב לעצמו בזה שיקיים מצות התשובה וכו' ובאמת הוא מרמה ע"ש. וה י"ל יכול גזירה וברש"י שיחטא היינו שיוכל לעשות תשובה והבן

והנני להביא מחידושי עה"ת ת"ל ב שב (ל"ט ט') ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים וכו'. ראיתי לדודי זקיני הגאון רשכבה"ג מ' אברהם משולם זלמן אשכנזי אבד"ק אוסטרהא בספרו דברי ר' משולם ח"ב (דק"ה ע"א) (הוא בנו של זקיני רבן ומאורן של ישראל החכם צבי זי"ע) שמביא בשם הרב המפורסם מ' גרשון קראקוויר מדובנא שהקשה דלכאורה תמוה דנקיט בלישניה וחטאתי שהוא לשון עבר וכו' והוי לי' לסיים בלשון עתיד ואחטא וכו' עיי"ש מה שתירץ דודי זקני הגאון הנ"ל בדפח"ח. ולעד"נ לפרש דהנה עוד מקשים המפורשים בתשובתו של יוסף צדיקא ואיך אעשה הרעה הגדולה משמע דרעה קטנה הי' עושה ח"ו. גם תמוה איך העיזה אשת פוטיפר לומר ליוסף שכבה עמי. אחרי ראותה הנהגתו בקודש ובטהרה במשך היותו בביתה האם תרהיב אשה חצופה עוז בנפשה לגשת מול קדוש עליון באופן מגונה כזה. גם יש להבין פי' רש"י ז"ל לשכב אצלה להיות עמה לעוה"ב. ועיין בס' הקדוש עבודת ישראל פ' וישב שפי' בזה ע"ד נפלא שהיא הסיתה את יוסף שיכניס א"ע בנסיון בכדי שיזכה עי"ז לעוה"ב עיי"ש דפח"ח. ולי נראה בהקדם מש"כ בס' אור לישרים דרוש א' (דף ט') וז"ל: כ' חכמי המוסר כי פי' הא דכתיב כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא הוא משום דהתשובה נקראת טובה ואי אפשר לעשות תשובה כ"א שחטא קודם. ובזה ראינו ליישב דברי ר"ת על מה שהק' התוס' וכו' ולבסוף קרא והטה את הנר וכו' ואמאי לא פריך הגמ' והא אפי' בהמתן ש"צ אין הקב"ה מביא תקלה על ידן ותי' ר"ת דהיינו גבי אכילת איסור דוקא שגנאי הוא לצדיק ביותר עכ"ל. ויש לדקדק דכמו שהקב"ה משמר לצדיק מאכילת איסור ה"נ יכול לשמור אותו מכל דבר רע וכו' ונראה דלפעמים שגגה הבאה לצדיק אינו תקלה לו משום דהתשובה היא אחת ממצות עשה והנה אם אין הצדיק יודע משום חטא ועון שעשה אינו יכול לקיים מצות התשובה ולכן מביא הקב"ה שגגה אחת לידו ואין זה תקלה לו אדרבה עי"ז מקיים מ"ע של תשובה וכו' לכן כ' ר"ת דבאמת לא פריך רק במידי דאכילה שגנאי לו ביותר ובזה ודאי הקב"ה משמרו ואי משום מ"ע של תשובה בא לידו שגגה דלאו בר אכילה עכתד"ק. ובדרך זה ראיתי לחמי זקיני הגאון מו"ה ישראל יונה זצ"ל אבד"ק קעמפנא בכת"י קדשו שכ' וז"ל עפ"י שפרשתי פסוקים ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך וגו' הן לה' אלהיך וגו' כל הפסוקים וכבר נודע קושי' חז"ל אטו יראה מלתא זוטרתא וכו' ועמ"ש בחיבורי. וכאן נ"ל דבר חדש עפ"י ששמעתי מאחי הגאון מו"ה יעקב שמחה נ"י אבד"ק אפטא פי' הכתוב כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא עפ"י הקדמה הידוע שהבאתי כי כל מצות שמקיים האדם מיוחסים להשי"ת ואין הטוב מתיחס לאדם כלל כמאמרם לולא שהקב"ה עוזרו וכו' זולת מי שחטא ועושה תשובה זדונות נעשו לו זכיות ובמצות הללו כבוד אלקים נקי היות עבירה מיוחס לאדם ודבריו נחמדים. ואמר זה ענין הכ' כי אין צדיק בארץ אשר יעשה הטוב היינו שיעשה הטוב בעצמו ולא יחטא ודפח"ח. ולפי דבריו מובן הספרים שכתבו כי החטא הבא לצדיק לקיים מצות תשובה והמ"י. ונודע מאמרי חז"ל הא מאהבה הא מיראה היינו מאהבה זדונות כזכיות ומיראה רק כשגגות יעו"ש. וזה ענין הכתובים הנ"ל לדעתי ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך דייקא היינו מה שואל מעמך הכל שלו ואמר הטעם כ"א ליראה את ה' אלקיך היינו שאלתו ממך רק ליראה. ועיין חוה"ל כי מאהבה לא זכה זולת אברהם אע"ה ונביאים הקדושים והקב"ה אינו שואל מצד החיוב רק מיראה וז"ש לשמור את מצות ה' אלקיך דייקא מצות ה' היינו מיוחסים מצות ה' ולא מצוותיך ומובן שאינו שואל מעמך. ואמר הטעם כי הכל מיוחס אליו אמר הן לה' אלהיך השמים וגו' והארץ וכל וגו' וא"כ הכל שלו ית"ש וממנו הכח והעוז ומאהבה אין אדם שיזכה כמו"ש התוה"ל זולת בעזר השי"ת לנביאים הקדושים המיוחדים אשר חשב שם וכו' עכתד"ק. וא"כ י"ל דאשת פוטיפר באה בטענה ליוסף הצדיק הלא כל צדיק וקדוש מוכרח לחטוא מה בכדי לקיים מצות עשה דתשובה וכנא' אין צדיק בארץ וכו' כנ"ל. א"כ יוכל לעשות עבירה עמה ולא תהי' זאת לתקלה לפניו כי יעשה תשובה כדברי האור לישרים. אכן יוסף השיב לה שתי תשובות ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. היינו אם לקיים מ"ע דתשובה אין לעשות רעה גדולה. כ"א על דבר קטן יוכל לקיים תשובה וכתי' התוס' דבמידי דאכילה דגנאי ביותר הקב"ה משמר את הצדיק. כי לקיים מ"ע דתשובה יוכל בחטא כ"ש. ושנית וחטאתי לאלקים היינו כבר חטאתי בהוצאת דיבה רעה על אחי. כי עתה כבר איגלאי מילתא למפרע שחטא בזה כי אחיו דנו אותו עבור לה"ר אשר כח לה"ר הורג שלשה. ואם כי דיבר בשגגה כמבואר תירוצים שונים בפרשת דרכים ובשלה"ק פ' וישב אשר השבטים לא אכלו אבמה"ח. וא"כ יוסף בשגגה דיבר על אחיו ומחויב גלות כמו הורג בשוגג. ועי"ז בא למצרים כנודע מסה"ק. עכ"פ כבר יש בידו ענין חטא לקיים מ"ע דתשובה. היינו על הלה"ר שכבר חטא. וזה ענין להיות עמה לעוה"ב כי היא הסיתה אותו שיזכה עי"ז לעוה"ב ויבוא למ"ע דתשובה ועוד לזכות יחשב לו כנ"ל

ד) גם י"ל ע"פ מש"כ הפרשת דרכים דמחלוקת יוסף ואחיו הי' בזה שיוסף החזיקם לב"נ דאסור להם מפרכסת. אכן באם הי' ב"נ א"כ אין לו למסור עצמו על קידה"ש במעשה דאשת פוטיפר דב"נ אינו מצווה על קה"ש (עיין בס' ברכת השיר פיסקא אחד עשר מי יודע). וזאת שאמר לה יוסף באם אעשה הרעה הגדולה הזאת ולא אמסור נפשי ע"ז. א"כ הנני ב"נ ואיך יוכל להיות זאת והלא כבר חטאתי בדברי לה"ר על אחי שאוכלין אבמה"ח יען שבאמת דין ישראל להם והותר להם מפרכסת. וא"כ איך אעשה הרעה וכו' הלא דין ישראל לי וישראל מוזהר על קדושת השם והבן

ה) ובמק"א כתבתי בפ' וישב (ל"ט ט') איננו גדול בבית הזה ממני וגו' ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים. הדקדוקים רבו בזה. א' למה אמר הרעה הגדולה משמע דרעה קטנה הי' עושה ח"ו. ב' לשון וחטאתי משמע לשעבר והול"ל ואחטא להבא. ג' דהול"ל וחטאנו ועיין בזה בס' קול שמחה

וי"ל עפמש"כ במק"א דהיא טענה ליוסף שמוכרח לעשות איזה חטא כדי שיוכל לקיים מצות תשובה. ולזאת השיב לה איך אעשה הרעה הגדולה הזאת. היינו אם כדי לעשות תשובה אין מהצורך לעשות רעה גדולה כ"כ ודי בעבירה קטנה. וגם וחטאתי לאלקים. היינו שכבר חטאתי בל"ז ויש לי על מה לעשות תשובה. כי מבואר לחז"ל הובא ברש"י עה"פ ויהי יוסף יפ"ת. כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה וכו' אמר הקב"ה אביך מתאבל וכו' אני מגרה בך את הדוב. וזאת שרמז יוסף בדבריו איננו גדול בבית הזה ממני היינו שהנני חושב את עצמי לטוב לי ואיני מרגיש באבל אבי. א"כ איך אעשה הרעה הגדולה הזאת הלא וחטאתי לאלקים היינו כבר יש בידי חטא זה מה שאיננו גדול וגו' כנ"ל והבן

ובזה מיושב מה שכ' בס' זכרון יצחק לתמוה וז"ל: איננו