תירוש ויצהר (שו"ת) קב

שמקבלים הרבה מעות קבורה. ואיתא (פסחים דפ"ז) אוי לו לרבנות שמקברת את בעליה ועי' יומא (דפ"ז) לקטלא נפיק והבן

כל זה הי' לנו בעת אשר הדת עמדה על תילה עדיין ושומרי הדת רבותינו הקדושים רבני דד"א תקנו לחיזוק הדת והאמת והשלום אהבו. אבל מעת חסרנו אלה חשכו עינינו וכרם התורה עלה בה הפורץ ויפרוץ בה פרצות. באו פריצים וחללוה ואיש כל הישר בעיניו יעשה. ושומע אין לנו ד' ירחם

ואסיים בתפלה לאל גואלי. רצה נא קול תחנוני אורך ימים תודיעני ושובע שמחות תשביעני תזכני ה' לראות יום יהיה אור הלבנה כאור החמה. ואור החמה יהי' שבעתים. מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ואלקינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות. עולם שאין בו מות. יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו אכי"ר. עד כאן הוא קונטריסי שכתבתיו אז בהיות משכני בטאמשוב. עם קצת הוספות שרשמתי עתה: גיסך. סימן לו

בשם ה' יום ד' בראשית תרפ"ג ווארשא

לידידי המופלג החסיד וכו' מו"ה נחמי' נ"י דארעמבוס גבאי דח"ק בק' פלונסק

ע"ד אשר דרש כ' שארשום לו הסדר שעושין בעת קניית בה"ק חדש למען ידעו איך להתנהג בעירו. הנה בשו"ת דברי חיים ח"ב חיו"ד סי' קל"ה לש"ב הגה"ק מסאנז זצ"ל נשאל בזה. והשיב שילכו הח"ק על הב"ע. ויסבבו הב"ע. ויאמרו הבקשה שאומרים בשעת סיבוב ביה"ק כתובה בס' מענה לשון. והחברה יתענו מקודם או יפדו עצמם. וגם כל בני העיר ירבו בצדקה ויקיפו הב"ע ז"פ ויאמרו מקודם הד' מזמורים ראשונים שבתהלים. וגם ויהי נועם בכל הקפה ואנא בכח עכד"ק. והנה סיבוב המקום ואמירת מזמורים מצינו כעין זה בגמ' שבועות ר"פ ידיעת הטומאה גבי הוספת עיר והעזרות ע"ש בפרש"י ד"ה ושתי תודות. ובס' אזור אליהו (דף רי"א) כ' בזה"ל: יש לנו קבלה מהבעש"ט זצ"ל ומשאר צדיקים זצ"ל בעת שמוסיפין על ביה"ק ר"ל צריכין להקיף אותו המקום ז' פעמים ולומר בשעת ההקפות אלו מזמורים (בתהלים ס"ז) למנצח וכו' (ושם צ"א) יושב בסתר. (ושם ק"ב) תפלה לעני. (ושם ק"ג) לדוד ברכי נפשי. (ושם ק"ד) ברכי נפשי. (ושם קכ"א) שיר למעלות. (ובישעי' מ"ב) שירו לד' שיר חדש וגו' ואנא בכח וגו' והוא מבאר שם בטעמים נכונים למה דוקא מזמורים הללו ע"ש. וראיתי בסוף ס' ליקוטי רב האי גאון עם פי' נר ישראל מהמגיד הק' מקאזניץ זצ"ל הובא בזה"ל: זאת העתקתי מכ"ק אדמו"ר הרה"מ והוא העתק מהבעש"ט זצל"ה וז"ל הזהב. אם צריכין להוסיף על ביה"ק רח"ל ככה יתנהגו. מקיפים תחלה המקום שרוצה להוסיף בשבע הקפות עם עשרה אנשים לא פחות. בכל הקפה יאמרו בארבעה קרנות מקום ההוספה בתהלים קפיטל ק"ב ק"ג ק"ד ובישעי: קפיטל מ"ב מתחיל שירו לד' שיר חדש. ובכל הקפה יתחילו מצד קרן דרומית מזרחית ותיכף בצד אותו קרן יאמרו בתהלים קפיטל ק"ב. ומאותו קרן יקיפו ויאמרו ויהי נועם דרך הקפה עד שיגיעו לקרן מזרחית צפונית. ובצד אותו קרן יאמרו קפיטל ק"ג בתהלים ומאותו קרן יקיפו ויאמרו דרך הקפה ויהי נועם עד שיגיעו לקרן צפונית מערבית: ובצד אותו קרן יאמרו בתהלים ק"ד ומאותו קרן יקיפו ויאמרו דרך הקפה ויהי נועם עד שיגיעו לקרן מערבית דרומית ובצד אותו קרן יאמרו בישעי' קפיטל מ"ב שירו לד' ובגמר הקפה ראשונה יאמרו אנא בכח ויכוונו השם הראשון בפסוק הראשון וככה יתנהגו בכל הקפה מהשבע הקפות. ואחר גמר כל ההקפות מהשבע הקפות יאמרו אנא בכח ויכוונו שם אחד מהשבע שמות עד שיגמרו הז' שמות בשבע הקפות וכשיתחילו לעשות מחיצות על מקום ההוספה לא יתחילו מרוח צפונית וגם לא יתחילו לקבור ברוח צפונית גם לא יתחילו מכהן. ויה"ר שיבולע המות לנצח בבא"ם עכל"ק

גם ראיתי שהובא דבר זה בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' שנ"ז. ומוסיף לומר גם פטום הקטורת המסוגל לעצור המות וכו' ע"ש. ובשו"ת שאגת ארי' החדשות סי' י"ז כ' שהרב השואל בעל ס' יד דוד כ' דמרגלא בפומיהו דאינשי כשרוצין לעשות ביה"ק חדש שאין גומרין הקנין עד אחר שמת איש אחד וכו' וכו' והגאון בעל ש"א השיב לו כי דבר זה דברי הבל רק כן ראוי לנהוג שיקנו קרקע לגמרי לביה"ק רק קודם המקח אנשי החברה יגזרו צום על עצמם ביום ב' וביום ה' ויאמרו סליחות ויבקשו רחמים ע"ש. ועין בזה בשו"ת דברי יעקב סי' י"ג. וראיתי עוד בזה בס' זכרון לראשונים דף כ"ה (מגאוני ורבני עיר קאלאמעא) סדר שעשו שם בשנת תרנ"ד בעת שקנו כברת ארץ לקברות בער"ח מרחשון התאספו בני הח"ק לביהכ"נ הגדול והתפללו תפלת הבוקר ואחר שמ"ע אמרו סליחות כתיקון ותיקין עפ"י הסדר הזה (וחושב שם סדר הסליחות) וביום אדר"ח באו לשם עפ"י הזמנות ראשי הקהל אורחים נכבדים להשתתף בחנוכת הביה"ק ה"ה הרבנים הגאונים הסמוכים מעיר סאדוגורי. קיטוב. סטריא. סניאטין. וכל בני העיר אנשים ונשים וטף לאלפים התאספו למקום ביה"ח החדש ולכולם חלקו גליונות נדפסים סדר המנהגים בשעת ההקפות (כמו שכ' לעיל) והקפיטל בישעי' מ"ב אמרו עד ואין מבלעדי מושיע. ואיש איש נדבו לקופת הצדקה ורבים הרימו תרומה כפי נדבת רוחם בסכומים הגונים. האורחים הרבנים הגאונים הנ"ל וגם הה"ג אבד"ק קאלאמעא דרשו דרשות בדברי אגדה ומוסר וראשי הקהל חלקו שם יי"ש ומגדנות. ולעת ערב עשתה הח"ק גמחש"א סעודה גדולה ויבואו ראה"ק והרבנים והביד"צ ויסעדו לבם וישיחו בד"ת וישמחו כל העם ויגילו ברעדה עכ"ל. וקשה עלי להעתיק כל האריכות מס' זכרון לראשונים רק העיקר העתקתי. וע' בס' טעמי המנהגים ה' שמחות דל"ה. ובאין יותר. ומרוב טרדותי העצומים אני מוכרח לסיים בברכה ברכת חיים ושלום לכל בני עירו. ואתם תדעו את אשר לפניכם ויהי נועם ד' עליכם ובמעשי ידיכם כברכת ידידו עוז בלונ"ח כה"י. וכבר נדפס בשמי בזה בס' המאסף שנה ו' סי' ע"ב באריכות יותר בזה. ועי' בס' סגולות ישראל דף י"א: סימן לז

בשם ח' ב' תבא תרס"ה פלונסק

לכבוד י"נ הרב הגאון הג' וכו' מ' שמעון דובער עי' אבד"ק שעדליץ

אחדשכ"ת זה באתי לביתי ת"ל. ואמרתי אקיים את אשר אמרתי לכ"ג לשלוח לו איזה מחידושי אשר הי' מו"מ בינינו בהיותינו יחד בפעלצאוויזנא [עי' בספרי שו"ת בית יחזקאל סי' מ"ג] בסוגיא דראש השנה (דף כ"ח ע"א) בגמרא שלחו ליה לאבוה דשמואל כפאו ואכל מצה יצא וכו' אמר רבא זאת אומרת התוקע לשיר יצא פשיטא וכו' מהו דתימא וכו' והאי מתעסק בעלמא הוא