תפארת יהונתן צט

שמתו בתוך הים ותעל באשם וצחנתם ולכך אילו היו מי הים נצבים כחומה היה נמאס בעיני הרואה וגם יגיע להם מזה ריח רע אבל נבלעו מי הים בתהום וזה נערמו מים לשון ערוב שלא היו נראים כלל שנבלעו בתהום רק נצבו כמו נד נוזלים כמו חומה ונוזלים הם כל נהרות ההולכים לים ועכשיו שנתבקעו מי הים נהרות הללו נצבו כמו נד נוזלים הם נהרות שהם נוזלים וזבין לתוך הים קפאו תהומות בלב ים משא"כ הים שהוא רק כמקוה והם מי הים שנבלעו בתהום נקפאו לבל יהיה טיט ויעכב לעבור גאולים גם יש לומר קפאו תהומות בלב ים דעכו"ם אמרו שלא היה נס כלל רק בעתים ידועים המים הולכים וחוזרים ומשה היה מחשב בכיון שישראל ילכו בחרבה תוך הים ומצרים ישטפו במים ולכך אמר קפאו תהומות בלב ים וא"א לחשוב כמחשבת העכו"ם

אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי הנה פרעה אמר כשאגיעם אחלק שלל בשוה ואם תאמרו שאין ההזיקות של כל המצרים שוים והיאך אחלקם בשוה ולזה אמר תמלאמו נפשי למי שההוצאה מרובה על השבח אמלא לו מאוצרותי ובאמת אריק חרבי שלא אריק רק החרב כדי ליראם כי מה לי אם אהרגם רק תורישמו ידי שיהיו לי עבדים כמו מקדם ועוד יש לומר שאמר להם אין רצוני בשלל כ"א אחלקם לאנשי חיל רק תמלא נפשי כי הם לקחו כל נצוצי קדושה ממצרים כמ"ש האר"י ז"ל על פסוק וינצלו את מצרים ובזה אמלא נפשי בהשיגם אריק חרבי לבד אבל לא אמיתם בפועל כ"א תורישמו ידי לשון רש ליקח מהם כל מה שבידם שיהיו רשים ודלים

נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים נראה דקאי על פסוק דלעיל דבשביל שאמר שיריק רק חרבו ולא ימיתם זכה לנס זה שנשפת ברוחך לכסם הים לבל יהי לבזיון וירדו כעופרת במים אדירים היינו אף שהיה רוח סערה בים דרדיפי מיא בשטף ואמרינן במסכת ב"ב דנגרא לא מטי לתהום הואיל דרדיפי מיא מ"מ הם צללו כעופרת אף שהיו מים אדירים מה שאין הטבע כך וזהו הנס

מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקודש נורא תהלות עושה פלא. נראה לפרש דאלים היינו מלאכי מעלה נקראו אלים ואין דוגמתם לה' ומי כמוכה בישראל למטה הנקראים עם קדוש וזהו נאדר בקודש דקדושת ישראל הוא שהם עושין נפלאות שינוי הטבע כנודע בנביאים וכדאיתא שאל האי מין לר' יהושע כתיב מי לא ייראך מלך הגוים כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך משמע דבחכמי ישראל יש כמוהו. א"ל אין דמצינו דמשה עשה נס בקריעת י"ס אליהו הנביא החיה בן הצרפית וכן הצדיקים לפעמים עושין נסים כמו הקב"ה וזהו תהלתם של ישראל שעושין פלאות ואתה נורא מהם ותהלתך נשגב מזה שהכל יהללוך שאתה עושה פלא

נטית ימינך תבלעמו ארץ. נראה דימין הוא לשון שבועה דהקב"ה נשבע שלא להביא עוד מי המבול לשחת כל בשר ואלו נטבעו בים ולא זכו לקבורה היו להשחתה וז"ש הכתוב נטית ימינך לישבע שלא יטבעו עוד במים להיות להשחתה ע"כ תבלעמו ארץ היינו שגזרת על שר ים שיפלטם הים אל היבשה שתבלעמו ארץ שיקברו ולא יהיו לשחתה ולבוז

נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך נראה לפרש דהנה המפרשים הקשו הא הקב"ה הבטיח לאברהם ודור רביעי ישובו הנה נמצא משנולד יצחק עד שיצאו ממצרים היה ד' מאות שנה וארבעים שנה נתעכבו במדבר א"כ אין החשבון מכוון ותירצו דלכאורה יקשה קושיא אחרת דהיאך עשו הפסח במצרים הא הוי שחוטי חוץ רק הקב"ה השיאם על כנפי נשרים אז לא"י ושם אכלו הפסח א"כ בזמן שיצאו ממצרים היו בא"י ולפי חשבון זה נתקיים ודור רביעי ישובו הנה וז"ש נחית בחסדך הוא אברהם כמו עם חסיד תתחסד והבטיחו עם זו גאלת וקשה הא החשבון אינו מכוון ולכך אמר נהלת בעזך אל נוה קדשך דהיינו שהבאתם אז בעת גאולתם מארץ מצרים על כנפי נשרים לא"י ועי"ז נתקיים הבטחה ודור רביעי ישובו הנה. ועוד יש לפרש נהלת בעזך אל נוה קדשך כי ישראל זכו לנבואה בים וידוע דאין חלון הנבואה פתוח רק בא"י ולכן אין נבואה רק בא"י ובים על פי נס היה ראייתם מים לא"י ומשם לרקיע כדאמרינן בתפלה שצריך אדם לשום דעתו לא"י ומשם הולך התפלה לשמים כדכתיב והתפללו דרך ארצם וכן היה אז אצל הים בנבואה כי הגיעו בראייה שלהם לא"י ומקום מקדש ומשם השיגו מראות נבואה וז"ש נהלת בעזך אל נוה קדשך היינו בהמ"ק ומשם השיגו רה"ק

שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת. נראה לבאר דעובדי כו"ם הרבו לעבוד כו"ם ברוב קרבנות וקטורת שהוא להגין בעדם וכשהם עובדים לכו"ם הקב"ה בכעס כשהחמה זורחת ועובדי כו"ם משתחוים לחמה מיד הקב"ה כועס וז"ש שמעו עמים ירגזון כששמעו הנס הגדול של קריעת י"ס עמדו בחפזון להקריב קרבנות לעכו"ם ואז ירגזון שהיו מעוררין רוגז וכעס להקב"ה ומרגיזין לה' חיל אחז יושבי פלשת כי מתחלה כאשר ראו פלשתים שנחם דרך המדבר ולא דרך ארצם חשבו כי אין רשות להלחם אתם וכי כחם גדול אבל עכשיו הרגישו שהטעם כדי לעשות נס נורא בקריעת י"ס ולגדל שמו בעולם אז אחזם חיל שלבסוף עליהם יעברו ישראל לגרשם מארצו

אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען. נראה כי אדום חשבו דברכת ה' ליעקב בברחו מפני עשו וכן הברכה שברכו יצחק אביו לא נתקיים וגרם החטא שהרי הולכים ודלים והיו רק דברי חלומות אבל עכשיו שראו שנבקע הים לפניהם והוא ברכתו ופרצת ימה שיפרוץ הים ליבשה ותוקפו של עשו בים שהיא כרך גדול של רומי שנבנה בים כדאמרו בא גבריאל ונעץ קנה בים ובנה עליו כרך גדול של רומי וכאן ישראל פורצים בים לכך נבהלו