תפארת יהונתן צז

כי ראו שר שלהם נדמה לסוס נקבה וסוסים שלהם רצו אחריו סוס ורוכבו ומזה שפטו שהוא מוכנע כי תש כחו כנקבה ולכך רצו לחזור

ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים. נראה שהם רצו לחזור והסוסים הוליכום בע"כ מה עשו הסירו האופנים כי חשבו שע"י כן לא יהיו הסוסים יכולים להנהיג אותם אבל מ"מ הנהיגו אותם בכבידות והכירו כי יד ה' הוא זה שיהיו הסוסים מנהיגים בע"כ הרכב בלי אופנים והכירו כי שר שלהם מוכנע ולכך צעקו לנס כי ראו ה' נלחם בשר שלהם הנקרא מצרים

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמור נראה לבאר דאיתא דחזקיה לא אמר שירה כי ה' אמר וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי ולא בזכותא תליא מלתא ולכך לא אמר שירה ולכך אשת לוט ותהי נציב מלח בהביטה בהפיכת סדום כי לא למענם נעשתה הצלה הזאת רק בזכות אברהם ולכך נענשה ואיתא ב' טעמים על שגאל הקב"ה את אבותינו ממצרים חד אמר בזכות אבות וחד אמר בזכות אמונה שבטחו בה' וזה שאמרו ויאמינו בה' וא"כ באמת בזכות עצמן בזכות אמונה נגאלו שפיר אמרו אז ישיר משה ובני ישראל ומ"ש ובמשה עבדו ג"כ האמינו נראה ע"פ המדרש דאיתא דאמר משה לישראל בשבילי ניצלתם כולכם והמדרש צריך לפירוש ונראה לתת טעם דידוע דכ"א בניסן הטילה יוכבד את משה לים ובכ"א בניסן יצאו ביד רמה תוך הים ולישראל היה הדבר ספק אם נגאלו בזכות משה או בזכותן וזה שאמר משה בשבילי ניצלתם כולכם כי עלה לפני הקב"ה הטלתי לים באותו יום וזה כיפר עליכם וז"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו דהיינו דהאמינו שניצולו בזכות משה

ויאמרו לאמור איתא בגמרא מהו לאמור דהיינו משה אמר אשירה וישראל אמרו נמי אשירה אות באות כפי מה ששמעו ממשה ונראה לתת טעם דאיתא דישראל אינם רשאים להזכיר את השם רק לאחר ב' תיבות כגון שמע ישראל ואחר כך ה' אבל המלאכים אינם רשאים להזכיר את השם רק לאחר ג' תיבות כמ"ש קדוש קדוש קדוש ה' צבאות ופי' האר"י לוריא זצ"ל לא דכל כתות מלאכים אומרים ג' פעמים קדוש רק ג' כתות מלאכים אומרים שירה וכל אחת אומרת פעם אחת קדוש ושומע כעונה והוי כאלו כת אחת אומרת ג' פעמים קדוש וזה דקא קשיא ליה לגמרא היאך אומרים אשירה לה' ומזכירין את השם אחר תיבה אחת ולכך אמרינן דמשה אמר אשירה וישראל ג"כ אמרו תיבת אשירה ושומע כעונה והוי שפיר אחר ב' תיבות עוד נראה לפרש ויאמרו לאמר דאז אצל הים היו ישראל זוכים לקבלת השכינה וכל אחד היה מדבר השכינה מתוך גרונו שירה הזאת רק הערב רב לא היו זוכים כל כך אלא ישראל בעצמם וזה שכתוב אז ישיר משה ובני ישראל בדוגמתו שקיבלו השירה ברה"ק ואמרו לערב רב לאמר אחריהם מה שישמעו מפיהם

אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים נראה לפרש כי כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו רק זה דווקא במקום שהאדם ג"כ הוא עניו אבל אם האדם הוא בעל גאוה אז הקב"ה ג"כ מתנהג עמו במדת גאוה ופרעה בעל גאוה היה וכן הסוס גאה ולא יאתה לו הגאוה ומה טובו הלא האריה הוא המלך ולא הסוס וזה כי גאה גאה שקינא לגאים ע"כ סוס ורוכבו רמה בים

סוס ורוכבו רמה בים. דאין הקב"ה נפרע מאומה למטה עד שהפיל השר שלמעלה וכאן היה הדבר בהיפך כי זולת זה היו אומרים אם השר שלנו היה קיים במפלתנו היה מושיע אותנו מכל צרותינו ולכך הפיל הקב"ה שר שלהם תחלה כדי שלא יושיעם ולכך עשה הקב"ה בהיפך והפיל את השר לבסוף וזה שאמר סוס הוא מצרים ורוכבו השר המנהיג אותם רמה בים

עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. יש לפרש עזי זה התורה שעתידין ישראל לקבל שנאמר ה' עוז לעמו יתן והוא עמד להם שהיו זוכין לגאולה ולישועה וגם בזכות המילה נגאלו וזמרת הוא לשון כריתה ועל ידי כריתת הערלה נקרא עליהם שם י"ה כי היד שמחתכין בו את הערלה הוא י"ד וחתיכת הערלה היא נקודה ומילה הוא שם י"ה מל י"ה ולכך שבטי יה עדות לישראל כי אלו פגמו בברית קדש נמשכו ערותן ולא נקרא עליהן שם י"ה וזה שאמר עזי התורה וזמרת שהוא ברית מילה שעל ידיו נקרא עלינו שם י"ה היה לי הישועה כי בזכות שני אלו היה הגאולה

זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו. זה הוא שם הוי"ה זה בגימ' י"ב. י"ב צרופיו כי ראו והשיגו בים ואנוהו שהוא שורה במשכן ונעשה לו נוה לכך נאמר הבית אשר שם ה' נקרא עליו אבל כשהוא בשם שדי הוא מסתתר למעלה כדאמרינן היושב בסתר בצל שדי וזה שאמר אלהי אבי שהוא שדי דכתיב וארא אל האבות באל שדי וארוממנהו כי מתרומם למעלה בשמים עליונים ואינו שוכן למטה במשכן ועוד יש לפרש דידוע כשהקב"ה שורה למטה בתחתונים אז אפי' עבירה קטנה בא לפני הקב"ה והאדם נלקה עליה וא"א לאדם לעמוד בזה והקב"ה ברוב רחמיו במדת אל שהוא רחמים דבשיתוף מדה"ד לרחמים אין די אבל אם השכינה בשמים אז המלאכים הקדושים הנבראים מהמצות מונעים מלבא עבירה קטנה למעלה לפני הקב"ה ובאמת מהני בזה במה שמשתתף מדת הדין למדת הרחמים שהוא אל שדי שהאל הוא מדת הרחמים ושדי הוא מדת הדין ולכך לעתיד דיבוער היצה"ר מן הארץ אז ידין באל שדי ולכך וארא אל האבות באל שדי בשיתוף מדת הדין עם מדת הרחמים ואעפ"כ היו נמצאים טובים ושלימים בעיני ה' היוצא מזה אם השכינה שורה למטה א"א לעמוד לפניו בשיתוף שם שדי שהוא דין למדת אל שהוא רחמים רק צריך