תפארת יהונתן צד

כי השבע השביע נתינת טעם על שנתעסק דוקא משה בעצמות יוסף דרש"י פירש השבע השביע השביע לאבות שישביעו לבנים והקשה דלמה לא השביע לבניו שישאוהו מיד אחר מותו ותירץ שבניו לא היה סיפוק בידם ולי נראה טעם אחר דלכך לא השביע לבניו דאולי יתירו הנדר אבל בזה האופן א"א להתיר כי אצל האבות לא חל הנדר עדיין וכל זמן שלא חל הנדר א"א להתירו ואצל הבנים ג"כ א"א להתיר שבועת אביהם דאיך יתחרטו על שבועת אביהם ואף שהשבועה שהשביע לאבות שישביעו לבנים היה חל מיד והיו יכולים להתירו דמזה לא פחד יוסף שישאלו על שבועתם למנוע להשביע לבניהם והנה זכות זה שהוציא משה עצמות יוסף הגין על ישראל כי אלו הוציאו ישראל לא היה כל כך זכות בזה כי האבות השביעו קודם מותם לבנים כמו שעשה יוסף קודם מותו אבל משה נתגדל מנעוריו בבית פרעה ומשהגדיל ברח לכוש ולמדין וטרם שובו למצרים מת אביו וא"כ לא השביעו אביו ומ"מ לקח עצמות יוסף עמו ונחשב לו לצדקה וזה הגין. עוד יש לפרש דאמרו חז"ל החושד בכשרים לוקה בגופו כי משה אמר הן לא יאמינו לי והנה ידו מצורעת והיינו דמשה ראה בנבואה דישראל יסרבו במדבר למרוד בהקב"ה וז"ש הן לא יאמינו לי ובאמת עיקר המרי ע"י הערב רב וזה שגרם משה ליקח הערב רב עמו ממצרים ולכך לקה בגופו והא דלקה בצרעת כי אמרו חז"ל קשים גרים לישראל כספחת ולכך לקה בצרעת כי הערב רב היה ענין גרים והא שנדמו הגרים לצרעת הטעם הוא כי ענין הצרעת כבר כתב הרמב"ן שהוא למופת כי נסתלק ממנו הרה"ק השורה על האדם ואין השכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת ולא על גרים ולכך נדמו גרים לצרעת וכאשר נסתלק הרה"ק לא נשאר רק הבלי דגרמי ולכך נגע עמוק בבשרו כי לבד העצם נשאר וזה ענין הגרים בבחינת עצמות יבישות והערב רב שלקח משה עמו ממצרים היו מגרים שגייר יוסף וחזרו לסורם ומשה קבלן ואצלן לא נשאר רק עצמות יבישות ע"כ לתקן זאת לקח דוקא משה את עצמות יוסף שגם משה גרם לזאת וזהו מרמז ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו דייקא שגם הוא גרם

פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם נראה לבאר שיוסף נתן להם סימן שידעו אימת הוא הקץ אמתי ולא ישעו בדברי שקר והסימן היה כאשר יעלו עצמותיו מאליהם אז הוא קץ האמתי כי עצמותיו היו קבורים בנהר נילוס ומשה צווח הגיע הזמן לצאת והיה הארון צף למעלה א"כ קודם זמן האמתי לא היה הארון צף למעלה וא"א ללקחו ולכך נתן להם סימן והעליתם את עצמותי היינו כשיעלו עצמותי מן הנילוס אז פקוד יפקוד אלהים אתכם תדעו כי הוא פקידה אמתית ולא לולי כן ולכך נקח משה עצמות יוסף להראות לישראל שהיא פקידה אמתית וזהו שאמרו במדרש הים ראה וינוס ארונו של יוסף ראה כי תנאי התנה הקב"ה מששת ימי בראשית שיקרע הים לישראל בצאתם ממצרים אבל הים חשב שעדיין לא הגיע זמן האמתי אבל כשראה ארונו של יוסף אז הרגיש שבא הזמן

באופן אחר נראה לבאר כוונת המדרש כי יש להבין למה הוסיפו הנשים לומר שירה יותר מן האנשים עד שאחר גמר השירה של ישראל חזרו לשורר ונראה הטעם כי אמרו חז"ל אע"פ שארבע מיתות בטלו דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב חנק טובע בנהר והמצרים חשדו לנשיהם של ישראל שעברו על איסור א"א שאמרו אם בגופן שלטו כ"ש בנשותיהן וא"כ חייבים חנק וראוים הם לטבוע במים והם נצולו ע"כ הוסיפו שירה כי זהו לאות על צדקתם וכשרותם ולכך יוסף שלא עבר לשכוב אצל א"א אשת פוטיפר שדינו לטבוע במים אם ח"ו היה עובר. היה שכרו כי הים ראה וינוס כשראה ארונו של יוסף

וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה נראה לבאר שהמצרים עשו בכשפים שכוכבי שמים ילחמו נגד ישראל ולכך אמר פרעה ראו כי רעה נגד פניכם וה' היפך אותם שילחמו אח"כ נגד סיסרא ומה עשה הקב"ה כדי להצילם סיכך את פני השמש ושאר כוכבי' בעמוד ענן ולכך כתבו התוס' בשם ר"ת כי לא ראו במדבר חמה ולבנה וקדשו ע"פ חשבון הירחים והיינו מטעם הנ"ל וא"כ כדי שידעו להבחין בין יום ולילה היה הבדל בין עמוד ענן ואש

ללכת יומם ולילה. קשה איך ילכו יומם ולילה יחד מתי ישנו וינוחו אמנם ידוע כי עמוד הענן לא קלטה את הערב רב וא"כ יקשה איך נצולו במדבר מחיות ונחשים וליסטים אבל כבוד ה' נראה בעמוד הענן ואפילו הערב רב זכו למראה הזאת כאמרם ראתה שפחה בים וגו' וידוע דלישראל נגלה הקב"ה ביום ולאה"ע בלילה וכן היה לישראל השגה ע"י עמוד הענן ביום ולערב רב ע"י עמוד אש לילה וזהו ללכת יומם ולילה כי ישראל הלכו ביום לאור עמוד ענן וערב רב לא זכו לראות והיה עיניהם אטומים עד הלילה לעמוד אש והלכו בלילה וזה ללכת יומם ולילה

דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים נראה הטעם שנקרא פי החירות כי אין עבד היה יכול לצאת ממצרים והיינו עד אותו מקום היה יכול ללכת ולא משם והלאה ולכך נקרא פי החירות כי הוא תחלה לחירות כי מי שהולך משם והלאה הוא ודאי בן חורין ולכך נקרא פי החירות

לפני בעל צפון הוא צורת מזל שור כי הוא ראש למזלות הצפונית ולכך נקרא בעל צפון והוא המושל במדבר ולכך נקרא מדבר שור ולכך עשו ישראל את העגל ואמרו במדרש ששם הצפון יוסף כסף וזהב כי מצפון זהב יאתה ובשמאלה עושר וכבוד ע"כ הרוצה להעשיר ישמאיל ולכך נקרא בעל צפון וחשב פרעה כי הוא המעכב אותם ללכת יותר בעבור שלקחו ממון מצרים

ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר