תפארת יהונתן צג

ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם נראה לבאר שהוחזק אצלם משה לאיש גדול צדיק וישר ותמים במפעליו וא"כ שפטו כאשר אמר דרך שלשת ימים נלך לא יכזב ולא ישקר וא"כ ודאי ישובו הנה ולא נשאר אצלם ספק שימנעו להשאיל להם וע"י כן נתן ה' את חן העם בעיני מצרים ובאמת הם שבו אחור לקיים דיבורו של משה: פרשת בשלח

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו' הנה דרשו חז"ל דמשה וישראל צוחו ווי ונראה דפירשו כן משום דאמרינן כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צרה ונראה לבאר דהצרה היה משום ויהי בשלח פרעה את העם העם דייקא כי ידוע מ"ש כל המחברים דהערב רב נקראו עם ולא יצא שום אדם ממצרים בלתי רשות פרעה ואף לערב רב הרשה פרעה לעלות עמהם וזה שנאמר בשלח פרעה את העם וע"ז צוחו ווי כי היה צרה גדולה לישראל וטעם הצרה הוא כי מה ששילחם פרעה עמהם היה כדי להקטין כבוד ה' כי לא היה שום אדם יכול לעלות ממצרים כ"כ היה קשור בקשרי כשפים כנודע והערב רב ג"כ היה רובם מעמים אחרים ואלו יצאו ישראל לבדם היה ש"ש נתקדש על ידם בגוים כי ה' לבדו הוא המשדד מערכת שמים אבל בהיות יוצאים ג"כ משאר האומות חלקו הגוים כבוד לאלהי העמים האלה שהיה מהן הערב רב ויאמרו שהם הוציאם ואגב אלו יצאו ישראל גם כן ולא נתקדש שם שמים בגוים רק אם היה ישראל לבדם וזאת היתה הצרה

ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה נראה לפרש כי טעם האמתי היה כי קרוב הוא שבועתו של אברהם לאבימלך ולא הגיע זמן ליכנס לא"י ולכך עכבם במדבר אבל לישראל לא אמר הטעם הזה כי אלו היו ישראל שומעים כזאת היו חרדים שתיכף לא יבואו לא"י וזהו מאמר הכתוב כי קרוב הוא זהו טעם האמתי כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה טעם זה אמר לישראל ועוד נראה לפרש כי ודאי ראו ישראל במדבר הרבה מלחמות יותר ממלחמות פרעה בים כגון מלחמת עמלק שהיה מלחמה כבידה מאוד כמבואר בזוהר עד שהזהיר הקב"ה מבלי לשכוח וגם שאר מלחמות ראו וזה היה הכל קודם כיבוש א"י והיו מלחמות שאינם צריכין לגופו של כיבוש א"י כי זה ידוע טבע כיבוש לארץ צריך מלחמה להכניע את העם היושב בקרבם וע"כ חשב הקב"ה מחשבות אם יוליכם דרך ארץ פלשתים ויגיעו תיכף לא"י ודאי לא ישובו הערב רב לאחור דמה"ת ישובו אבל ע"י הסבתם דרך המדבר בראותם מלחמות כאלה וכאלה ודאי ינחמו הערב רב וישובו מצרימה ויהיו ישראל מסולקים מהם כאשר היה באמת כי הרבה מהם שבו תיכף למצרים כשרדף פרעה אחריהם וז"ש הכתוב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא לא"י ודאי לא ישובו הערב רב פן ינחם העם בראותם מלחמה העם היינו הערב רב ואמר פן בלשון ספק דעדיין נשאר הבחירה בידם אם לשוב או לא אבל אם יוליכם דרך ארץ פלשתים שקרוב לא"י ודאי לא ישובו לאחור. גם יש לפרש כי לעתיד לבוא ויצא ה' ונלחם בגוים ולא יהיה מלחמה ע"י אדם אבל בכיבוש יהושע היה ע"י בני אדם עד שהוצרך יהושע לתחבולות מלחמות בני אדם והטעם הוא כי לא היה אז גאולה שלימה ולכך היה ע"י בני אדם אבל לע"ל יהיה ע"י הקב"ה בעצמו ויהיה כיבוש שלם שאין אחריו גלות והטעם שהוצרכו עוד להגלות כי לא נשלם הגלות במצרים ובאמת אלו ידעו ישראל מזה במצרים לא היו יוצאים משם כי יאמרו טוב לנו לסבול עד הקץ אמיתי מבוא שנית בענין הרע הזה ולכך אמרו חז"ל כאשר אמר ה' למשה אהיה בגלות זה עמהם אשר אהיה עמהם בגלות אחר אמר משה די לצרה בשעתה כי יפוג עי"ז לבב ישראל והודה לו ה' וזה שאמר הכתוב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא היינו אם יכנסו תיכף לא"י ויראו מלחמת א"י ע"י בני אדם ולא ע"י הקב"ה בעצמו ירגישו שאין כאן כיבוש שלם וצריכין עוד להיות בגלות א"כ ינחמו וישובו מצרימה כי טוב להם לגמור הגלות מה שכבר מורגלים בו מלילך בגלות אחר ולא כמחשבותם מחשבות המקום שהקדוש ברוך הוא רצה שלא ישקעו בטומאה חס ושלום ולכך הסיבם דרך המדבר. ובדרך אחר יש לומר כי ישראל חמדו לארץ מצרים כאשר הפליגו בשבח הארץ זכרנו את הדגה וגו' והכתוב אומר כגן ה' כארץ מצרים רק היה לישראל במצרים אליה וקוץ בה מה ששעבדו בהם וא"כ כאשר ישראל קרוב למצרים יבואו לא"י ויגרו מלחמה עם הכנענים וירומו חרב וקשת ויצליחו ויהיה ידם רמה בגבורה א"כ יאמרו מה לנו להלחם בעם ארץ נכר הלא טוב לנו לשוב למצרים ונלחם ונגרש לעם אשר ישבנו בקרבם כי ידינו רמה במלחמה ושמה נשוב כאשר באמת פחד מזה פרעה כמו שכתוב הבה נתחכמה לו כי תקראנה מלחמה וגו' והקדוש ברוך הוא רצה שלא ישובו למצרים רק ישבו בארץ ישראל הקדושה ולכך הסיבם דרך המדבר וזה שאמר הכתוב שעד עתה לא היו מלומדי מלחמה אבל בראותם מלחמה מיד בארץ כנען ויהיו מלומדי מלחמה פן ינחם ושבו מצרימה

ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם נראה לפרש הא דנתאמץ דוקא משה במצוה הזאת דוקא ליקח עצמות יוסף עמו כי מכירת יוסף גרם שהלכו במצרים בגלות ולכך בצאתם הוצרכו ליקח עצמותיו משם ועיקר המכירה היה ע"י שמעון ולוי ולכך משה שהיה מלוי תיקן זה בלקיחת עצמותיו עמו וגם יש לומר בדרך אחר באופן שיהיה