תפארת יהונתן צב

מכח ס"ס אם נקח מהם ע"י תערובות ספק לא נרבעת מעובד כוכבים ומזלות ואת"ל נרבעת דלמא זו היא משל מצרים דלא נרבעת והרי זה שוה לכל הדינין כמו ספק דרוסה לר"ת

וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבוד את ה' אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה נראה לבאר דמשה אמר לא תשאר פרסה דיש בכלל זה אפילו בעלי מומין ואפי' נקבות ויקשה לפרעה ממ"נ אם אתם נדונים כישראל א"כ אסור לכם להקריב בעלי מומין ואם אתם נדונים כבני נח אסורים אתם להקריב נקבות דהנקבות הם רק לשלמים ובן נח אסור להקריב שלמים רק עולות ועולה צריך להיות זכר ולכך אמר משה כמתרץ על זה ואנחנו לא נדע מה נעבוד עד בואנו שמה דשם יאמר לנו ה' אם אנו נדונין כישראל או כבני נח או יש לפרש כפשוטו ואנחנו לא נדע מה נעבוד כי הכל בספק הרבעה עד בואנו שמה וקמי שמיא גליא והוא יבחר את שנודע לו שלא נעבדה בו עבירה ולכך לא תשאר פרסה כי אנחנו לא נדע מה נעבוד איזה כשר ואיזה פסול או יש לפרש ואנחנו לא נדע מה נעבוד דאיתא בגמרא מנין היה להם במדבר עצי שטים אלא יעקב ראה בנבואה שעתידין ישראל לעשות משכן במדבר ולכך שחלם במצרים ומשה אמר לפרעה דרך שלשת ימים נלך ויטעון פרעה א"כ מה לכם לעצים הללו בג' ימים ולכך אמר ואנחנו לא נדע מה נעבוד עד בואנו שמה ואולי רצונו בקרבן עצים

ויחזק ה' את לב פרעה ולא אבה לשלחם נראה דהחזקת הלב היה דראה פרעה דבשלשת ימי אפילה היו יכולים לברוח ואעפ"כ לא ברחו חשב דע"י מעשה מכשפים נתעכבו והכל תלוי ברצונו דלא יכלו לצאת בלתי ידיעתו ולכך ויחזק וגו'

ויאמר פרעה לך מעלי השמר אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך נראה לבאר דהנה מדרך המלכים אם נשתלחו להם משולחים ממקומות אחרות בפעם ראשון הוא בעצמו מדבר עמהם ומכאן ואילך יודיעו למלך מבוקשם ע"י שריו ועבדיו וא"כ משה לא היה צריך לדבר עם פרעה בעצמו רק ע"י שריו ועבדיו רק להיות כי כל המכות גם פרעה נלקה ואין חבין לאדם אלא בפניו לכך הוצרך משה לדבר עם פרעה בעצמו ופרעה ראה בקסם כי מכה אחרונה שהוא מכות בכורות מכה של מיתה הוא לא יקרה לו והוא יהיה ניצול אף שהיה בכור כמבואר במדרש ומ"מ ניצול א"כ א"צ משה לדבר עמו וזה אמרו לא תוסיף עוד ראות פני ואין הדבר שייך לי ודי שתדבר עם השרים וע"כ אמר לו שישלם לו מדה כנגד מדה אם יוסף עוד ראות פניו להתרות בו על מכות בכורות א"כ אתה חושב שגם לי יקרה מכות בכורות שהיא של מיתה ע"כ תמות אתה שידע בקסם שאין עליו גזירה זו ולכך השיב לו משה כן דברת כי מכה האחרונה לא יגיע לך ע"כ לא אוסיף עוד ראות פניך להתרות בעצמך עוד אחר שיצאתי מלפניך רק בעוד שאני עומד מלפניך אדבר עם שריך ועבדיך ממכה האחרונה. או יש לפרש דפרעה ידע דמכות בכורות יהיה באחרונה דזה ידע בקסם והוא מכות מיתה ובן נח בעונש מיתה אין צריך התראה ע"כ אמר אל תוסף עוד ראות פני להתרות בי שאם תוסיף עוד ראות פני להתרות אתה סובר שבני נח צריך התראה לעונש מיתה אם כן תמות על שהרגת את המצרי שלא בהתראה דידוע דמשה הרג את המצרי שהיה חייב מיתה על ששכב בלילה עם אשת שוטר ישראל

ויאמר ה' אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים וגו' הא דנאמר זאת למשה בפלטין של פרעה כמו שהוכיח רש"י נראה לבאר הטעם כי פרעה היה בכור ובחמלת ה' ניצל רק מה בכך דכיון דניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע וע"כ הוצרכו ישראל ליתן מדם הפסח על המזוזות והמשקוף ולכך נגלה השכינה בפלטין של מלך ואף שלאחר הדבור למשה נסתלקה השכינה מ"מ לא זזה השכינה עד שנשאר רושם ונשאר רשומי קדושה ולא היה כח למשחית לבוא לבית פרעה להשמידו והיה זה לפרעה כמו דם על המשקוף לישראל ולכך אמר משה וירדו עבדיך אלה אלי ולא פרעה בעצמו כי לא רצה משה שפרעה ילך חוץ לחדרו ופלטין שלו פן יקרה לו רע בפגעו בו המשחית

כשלחו כלה יגרש אתכם מזה דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וגו' נראה לבאר המשך הפסוקים דאה"ע הוציאו קול דהמצרים גרשו את ישראל ממצרים כי עם שפל ובזוי הוא והקב"ה לא הוציאם כלל ממצרים ועיין ביוסיפון לרומים שכ' נגד אפיאנו המדקדק ימ"ש כי הוא כתב כזה אמנם בצאתם ברכוש גדול וטוב מצרים בידם א"א לומר שגירשם דא"כ איך לא נטלו מהם את שלהם וע"כ יודו כולם שהקב"ה הוציאם שלא בטובתן של מצרים וזהו אמר כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה היינו שיש לחוש שיוציאו לעז שהמצרים גורשו את ישראל משנאתם אותם על כן דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו וגו' כדי שיודו שהקב"ה הוציאם שלא בטובתם של מצרים

דבר נא באזני העם הא דהוצרך לומר לשון בקשה דבלא בקשה נמי אין אחד ימרה את פי ה' שלא לשאול ממצרים כלי כסף וכלי זהב אבל נראה דיש שני טעמים דהוצרך לבקשה הטעם האחד הוא דישראל לא רצו לשאול מהם שע"י כן יתעוררו לב המצרים לרדוף אחריהם ע"כ אמר לשון בקשה דאדרבה דזה היה רצון ה' שירדופו אחריהם ויקרה נס קריעת ים סוף והטעם השני הוא כי הצדיקים שבהם לא ירצו לשאול מהם דאז יהיה היציאה שלא לשם שמים רק כדי להרויח ממון ולכך לא ביקשו ממון רק יצאו לש"ש לעבוד את ה' כאשר הבטיחן משה בצאתם ממצרים יעבדו את ה' ולכך אמר הקב"ה דבר נא בל' בקשה לקיים הבטחתו שהבטיח לאברהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול: