תפארת יהונתן צ

ממדינה למדינה ומעיר לעיר ומזה נשמע למרחקים אבל כאן היה הבוקר ובאו מיד למדינה זאת כדי שלא יאריכו בנחשים וכשפים ולומר דלא אצבע אלקים הוא רק מדרך הטבע וז"ש הנני מביא מחר ארבה דווקא בגבולך

ויעל הארבה וגו' ואחריו לא יהיה כן והקשה רש"י הלא מצינו בימי יואל שנאמר כמוהו לא נהיה מן העולם למדנו שהיה כבד משל משה ותירץ שאותו שבימי יואל היה של מינים הרבה יחד והקשה הרמב"ן שרש"י טעה בדבר זה דדלמא הפירוש דאחריו לא יהיה כן במצרים אבל בא"י היה כבד מזה. ונראה דנאמר בקהלת אין כל חדש תחת השמש דמשמע דמעל לשמש יש למצוא לעשות חדשות אבל הוא באמת דלמעלה מהשמש כל יום ויום נעשה חדשות כי לו הממשלה לעשות כרצונו משא"כ תחת השמש דבדרך הטבע הכל ע"י כוכבים ומזלות חוזרין חלילה והגלגל סובב ומה שהיה הוא שיהיה וזה שדייק תחת השמש ולא מעל לשמש וע"י שהגלגל סובב מה שהיה הוא שיהיה אך אינו חיוב שיבא דווקא שנית על אותו מחוז ואותה מדינה ואם כן אם לא בא שנית למצרים רק למדינה אחרת עדיין יש לומר שהוא בסיבת הגלגל ואדרבה סובב והולך פעם במדינה זו פעם במדינה זו אבל אם הוא דווקא במדינה זו ולא במדינה אחרת ידעו הכל שהוא מופת מה' מעל השמש ראה זה דבר חדש הוא וא"כ צ"ל שלא היה בשום מדינה עוד ארבה כזה ויפה הקשה רש"י מן זמן של יואל הנביא ולא שייך תירוץ הרמב"ן דזה היה בא"י ולא במצרים

ויכס את עין כל הארץ וגו' ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים. נראה שכיסה את כל עין הארץ היינו השמש שכבר הקדמנו שדבר זה דבר חדש למעלה מהשמש ושפיר כיסה השמש ועוד נראה לפרש דהנה כאן היה נס דהיה הארבה רק בארץ מצרים ולא בארץ גושן. רק עדיין יש לומר דזה מדרך הטבע בארבה להיות כל מחנהו בשדה זו ובצדה אינה נראית כלום רק זה דווקא אם הולכים בהרחבה ויש להם כל טוב בפרנסתם וכאן היה תרתי לריעותא האחד שויכס את עין כל הארץ שהיו חמרים חמרים ואף על פי כן לא הלכו לארץ גושן ועוד ולא נותר כל ירק בעץ מה שאין בטבע הארבה לאכול מאכלים הרעים כאלו ובזה היה הנס מפורסם

ויאמר חטאתי לה' אלקיכם ולכם. נראה לבאר כי כך גדר השלימים דאם אדם חטא לו מחויב ביותר להתאמץ להטיב עמו ולכוף ליצרו לבל יהיה נוקם ובעל חימה כמ"ש בגמרא במצות טעינה ופריקה דהשונא קודם לאוהב כדי לכוף יצרו ופרעה מתיירא פן ואולי לא ישגיח משה להתפלל לה' עבורו ולכך אמר חטאתי גם לכם ועשיתי לכם רעה וכדי להתגבר נגד היצה"ר חובה עליכם למלט את נפשי ולהתפלל אל ה' עבורי: ויסר מעלי רק את המות. הזה מיעוט הוא. נראה דכוונת פרעה היה להשאר מעט למלוח אותם ולהעלות על שלחן מלכים כי מאכל טוב הוא רק ביקש שלא יהיה כל כך שגורם המות וזהו אומרו רק המות הזה מיעוט רק זה יסור אבל עכ"פ ישאר לאכול ואעפ"כ הקב"ה עשה היפך דבריו ולא נשאר ארבה אחד אף המלוחים כבר

ויחזק ה' את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל היינו אחר שהתפלל משה ולא נשאר אפילו אחד מן המלוחים כבר חשב פרעה א"כ אין זה כפי המבוקש מאתו ולא נעשה זאת לבקשת משה רק מעצמם סרו כי לא כך היה שאלתו ולכך הכביד לבו: ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חושך על ארץ מצרים. הנה לכאורה קשה מפני מה שאלו המצרים כל כלי חפצם לישראל רק בטחו שלא יברחו דבשלשה ימי אפילה אם היו ברצונם ליטול ולברוח מי מוחה בידם ואעפ"כ לא נטלו כלום. ובודאי בל יברחו וע"כ לא היה התראה בחשך דאם היה נם במכה זו התראה היו מטמינים כספם וזהבם ומאין היה כא להם רכוש גדול כי מאין יבא להם האמנה אבל עכשיו שלא התרה בהם והניחו כספם וזהבם ואפ"ה לא נטלו כלום בימי החשך זה היה נשיאת חן בעיני העם שבטחו בהן שלא יברחו

איתא במדרש הקב"ה היה נמלך בפמליא של מעלה אם ראוים הם לחושך ומיד הסכימו כולם ולהבין למה באמת הסכימו כולם. ונראה דכתיב שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו והוא לכאורה כפל לשון אבל הענין הוא ששלח הקב"ה עליהם אש של גיהנם וזה היה לטובתם שסבלו עונשין בהאי עלמא ולא בעלמא דאתי ויש לשאול על מה זכו לכך רק דזה היה להם לזכות על דבר אשר אמרו שלח את האנשים וגו' והחושך היה להם לטובה וזה שכתב שלח חושך ויחשיך היינו חושך ואש של גיהנם שהוא כפול ומכופל ומפני מה זכו לכך לזה אמר ולא מרו את דברו שאמרו שלח את האנשים ואמרו במסכת סנהדרין אם כולם אמרו חייב זכאי ולכך הסכימו כולם בחושך שזה היה להם לזכות ולטובה אבל אם הסכימו כולם בשאר מכות יהיו זכאים ולא יבואו עליהם המכות כלל

ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם נראה שיש לפרש או אם נאמר שגם בגושן היה למצרים חושך ולישראל אור וזהו בכל מושבותם דאפילו בגושן לא היה אור רק לישראל והטעם שלא קמו איש מתחתיו כי הם תמיד לא האמינו כי ישראל הם נקיים מהמכה ולכך שלחו תמיד לגושן לראות אם גם המכה משמש שם. והנה במכת חשך אם יבוא לגושן גם שם לא יוכלו לראות וא"כ מאין יודע להם כי לא שלט המכה בישראל אבל כאשר ראו כי החשך מנע מהם שבתם וקימתם וישראל נכנסים ויוצאים אצלם שפטו כי אין המכה שולט בהם. או יש לומר בהיפך כי בגושן היה אור אפי' למצרים ול שלא יוכלו לקום היו בורחים לגושן כל ימי שליטת המכה ולכך לא יכלו לקום ולהבין למה דווקא שלשה