תפארת יהונתן פו

בפסוק שלאחריו משתעי בדברם אל פרעה דהיה לו לצרה ולתוגה ולכך הקדים משה לאהרן שהיה קטן מאהרן בשנים

ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים. נראה לבאר דמשה לא היה יודע איזה הוא יום המוגבל לגאלם כי המכות יאריכו זמן רב ולא ידע אימת הדיבור לעיקר הגאולה רק הסימן היה דידוע דמצרים היה מלאה גלולים ולא היה הקב"ה יכול לדבר עם משה במצרים רק ע"י עשר מכות אשר שלח עליהם צירף אותם ונעקר הטומאה משם ולכך במכות בכורות פרש"י שדבר עמו בפלטין שלו דכבר נעקר הטומאה משם וזהו שכתב ויהי עת הגאולה ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים ואז יהיה הגאולה או יש לומר בדרך אחר דהתורה גילה לנו קץ מצרים אימת יהיה והיה הוא לבסוף הגלות יצטרך השכינה לירד למעננו אף שאנו בגלות בשערי טומאה נטבעים בעו"ה הוצרך השכינה לירד לשם ומשם יהיה העליה כדכתיב השוכן אתם בתוך טומאותם וכן היה תמיד לא היה השכינה מדבר עם משה במצרים שהיא מלאה גלולים רק לבסוף כשאמר לו הקב"ה עוד נגע אחד נגלה לו הקב"ה בפלטרין של פרעה ואז ירדה השכינה למקום מלאה גלולים ואז היה ישועת ישראל ובלילה ההוא נגאלו וזהו אמרו ויהי ביום דבר ה' הרצון בזה אימת היה הישועה והיציאה ביום דיבר ה' אל משה בארץ מצרים בפלטרין של פרעה אז היה הגאולה ותכלית היציאה

דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דובר אליך. נראה לפרש כי פרעה ראה שאי אפשר שיהיה אז גאולה שלימה כי עדיין אין ישראל מוכנים לכך וסימני הישועה ההוא עדיין לא נראה אמנם אם היה פרעה יודע כי באמת יגלו עוד ואחר כך תהיה הגאולה שלימה לא היה לו מקום לתלות טעותו והנה מתחלה אמר הקב"ה למשה אהיה אשר אהיה בגלות זה ובגלות אחרת ואמר משה די לצרה בשעתה ואמר הקב"ה שיאמר לישראל רק אהיה לבל יודע להם שיגלו עוד ולכך צוה לו שיאמר לפרעה את כל אשר אני דובר אליך היינו שגם בגלות השני יהיה ה' עמהם וידוע כי עוד יגלו ואין זה גאולה שלימה האמיתי

ויאמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה. נראה דידוע דהשכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה ומה נ"מ בחיתוך לשון שלו ובוודאי דהשכינה היתה מדברת גדולות רק זהו לישראל אבל פרעה לא הבין הנבואה שהיה בלה"ק והוצרך משה לתרגמו בלשון מצרים וע"ז אמר הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה. באופן אחר נראה שמשה היה מתיירא מטענות פרעה שיטעון דלא באת בשליחות של הקב"ה דתקיף ובעל היכולת הוא ומי שם פה לאלם ולמה אתה כבד פה וזה מורה שאין אתה שלוחו של מקום וזה שאמר הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה

ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלקים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך. נראה לפרש כי משה היה לוי והוא מדת הדין כדכתיב יורו משפטיך ליעקב ואהרן בחסד כהן איש חסידך והקב"ה מדתו כביכול לצרף מדת הדין עם רחמים ולישראל היה הדבור חסד לגואלם ולהוציאם מעבדות לחרות ולפרעה היה דין וידוע דאהרן היה מדבר לישראל ומשה לפרעה וזה שאמר ראה נתתיך אלקים שהוא מדה"ד לפרעה ועוד יש לפרש דידוע דבמתן תורה כששמע מה' לא שמעו רק קול בלי תנועת הדברים כי מהדבור נברא תיכף מלאך והיה מ"ת מפי הגבורה בלי מלאך ולכך נאמר קול דברים אתם שומעים קול דייקא ולא דברים שהוא בתנועה שהוא מלאך ולכך נאמר ותמונה אינכם רואים זולתי קול רק הדיבור היה אז למשה כדכתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול וכאן היה כביכול משה בבחינת ה' והיה הוא רק מוציא קול כי קולו לא היה פגום רק היה כבד פה ולשון ולכך היה הוא רק מוציא בקול כי שכינה מדברת מתוך גרונו בקול ואהרן ידבר בפה ולכך נקרא נביא מגזירת ניב שפתים וזהו נתתיך אלהים לפרעה כמו אלהים ידבר והבן: ואני אקשה את לב פרעה. כי יהיה לפרעה התמיה למה זה דקצרה ידו לרפאות למשה שידבר כמוני ולא יהיה צריך לאהרן וזה יהיה קושי לבב שקצרה ידו לעשות טוב רק רע ח"ו ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים וגו' הטעם כדי שיכירו ישראל כח אלהים ולא יכפרו בהשגחה כאשר יראו כל האותות והמופתים האמיתים וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם כי כפרו שאיני יכול לפעול טוב ורע כאחד ובזה יראו בנטותי ידי על מצרים שהוא להם לרעה ולהוציא את בני ישראל שהוא להם לטובה יכירו שהוא פועל שני הפכים בנושא אחד כדאיתא בזוהר דשאלת פרעה מי ה' דמשה אמר לו שם הויה והוא כולו רחמים ופועל טוב הוא ומפועל טוב בודאי לא יצא פעולת רע וזה היה כוונת פרעה אבל באמת שם הויה מורה שהוא תקיף ובעל היכולת נמצא יכול לפעול כפי רצונו הן לטובה הן לרעה כי אם ישיג האדם בשלימות יכול להשיג דרעה הבא מה' טובה היא וזה שכתב וידעו כי אני ה' הויה דהצלת עמו ושלוח מכתו על מצרים והוא שני הפכים ידעו כי אני ה' תקיף ובעל היכולת

ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אותם כן עשו ומשה בן שמונים שנה ואהרן בן שלש ושמונים שנה וגו' הא דכפל בפסוק ויעש וכן עשו וגם למה הזכיר דווקא כאן שנותיו של משה ואהרן נראה לבאר דלכאורה באמת היה לו להקדים אהרן למשה דהא אהרן היה גדול ממשה ג' שנים רק דהיה באמת רוצה לקיים דבורו של הקב"ה ולכך ויעש משה ואהרן והיינו שהקדים עצמו לאהרן משום כאשר צוה ה' כן עשו ולא רצו לשנות דיבורו של הקב"ה

כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת