תפארת יהונתן פד

להנקם בעובדי כוכבים ומזלות הוא בימין כי בישראל שמאל דוחה וימין מקרבת ובעובדי כוכבים ומזלות הוא בהיפך כמבואר בזוהר. ולכך ימינך ה' תרעץ אויב כתיב נצב אחור ימינו לבל ינקם ולכך אם תשכח ירושלים תשכח ימיני ולכך בימי האבות היו עובדי כוכבים ומזלות רשעים וראוים להנקם מהם אמנם הקב"ה האריך אפו וזהו אחר נשאו ידו למעלה לבל ינקם מהם והיה זאת למען יהיה לכם היינו לישראל למורשה דאלו זכו אז אברהם ויצחק בא"י היו עשו וישמעאל ג"כ נוטלים ולמה באמת זכו ישראל בשביל הגלות וא"כ מה תצעק אלי על קושי השעבוד

ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. היינו כי תמיד הקב"ה מנהיג לישראל ע"י מלאך כדכתיב ומלאך פניו הושיעם וזה ענין העגל שעשו ישראל לא שיכפרו בה' ח"ו רק מלאך ההולך לפניהם שהוא שלוחו של מקום בקשו ע"י עגל לשור שבמרכבה וזהו אמרם אלקים אשר ילכו לפנינו אמנם במדבר לא היה מלאך רק ה' בעצמו היה הולך לפניהם ואמר משה אם אין פניך הולכים והטעם כי הערב רב היו מכשפים והיו משביעים למלאך ולכך הלך הקב"ה בעצמו וכן במצרים לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף שלא ישביעוהו וזהו ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים שהקדוש ברוך הוא בעצמו יהיה כמו מלאך ומטעם הנ"ל ומזה תבחנו כי אני ה' המוציא לא ע"י מלאך

וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה. הנה כבר אמרו כי בחינת היסורים הם שנים או לגודל מדת הדין או יסורין של אהבה את אשר יאהב ה' יוכיח כי כאשר יחלש גוף החומרי יוסיף הרוח אומץ ויתרבה הדעת ולכך קודם המיתה הרוח טהור מתרבה בהחלשת הגוף ולכך אמרו ביסורין של אהבה שצריך שלא יהיה בו ביטול תורה כי זהו תכלית להגביר הרוח ולהוסיף דעת ולכך ישראל שראו שהעבודה קשה עליהם מ"מ קצרה רוחם ולא השיגו תוספת רוח דעת ומזה שפטו שאין זה יסורין של אהבה

וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה. הנה הקשו על ק"ו זה הא דלא שמעו לו ישראל היה מקוצר רוח ומה זו ראיה שלא ישמע לו פרעה ונראה כי כוונת משה היה לטובת ישראל כאשר עשה יונה בנינוה שברח מטעם כי אם ישובו עובדי עבודת כוכבים ומזלות מדרכם הרעה וישראל לא ישובו לה' יהיה ח"ו קצ על ישראל וכן הדבר בפרעה כיון שישראל לא שמעו אלי אם ישמע אלי פרעה יהיה ח"ו קצף על ישראל ולכך סירב בשליחות

ואני ערל שפתים. נראה לבאר ישראל כשאינם שומעים לדברי הנביא נקראים טמא שפתים כי לבבם נכון תמיד וישעיה נענש על שגינה ישראל עם טמא שפתים ולכך משה תלה החסרון בעצמו וכוונתו על ישראל או יש לפרש כי לפי זכות ישראל כך נבואת הנביא אם זכות ישראל רבה יש לנביא לשון זכה וכן להיפך ולכך היה לשון ישעיה יותר בהיר מלשון ירמיה והנביא אמר ה' נתן לי לשון למודים ולכך ישראל כשראו משה ערל שפתים שפטו שאינם זכאים לגאולה הואיל ומשה הוא ערל שפתים או יש לומר כי שם יהוסף מורה על הגאולה יה"ו הוא שם ס' מורה כי ס' שנה במות יוסף נולד המושיע משה ופ' שנים אח"כ יהיה הגאולה ולכך היה סי' הגאולה בפ' פקוד יפקוד וזהו ס' דיהוסף והפ' ומשה בן שמונים שנה וזהו אם מכירין השם א"כ אותיות יה"ו מן השם אבל אם אין מכירין לא יתכן זאת ולכך אמר משה אם יאמרו מה שמו מה אומר אליהם והבן ואם היה משה ערל שפתים לא יוכל לדבר אותיות בומ"ף ואם כן לא יוכל לדבר פ' אות הגאולה ולכך לא שמעו לו

וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים נראה דלשון ויצום הוא לשון צוותא שיהיה בדביקות וחיבור כי כשהם בחיבור יגן זכותם ומשה ידבר עם ישראל ולא עם פרעה ואהרן ידבר עם פרעה כי משה קבל טוב מפרעה ולא נאות לדבר עמו קשות ועוד אם ישראל לא שמעו לו ופרעה ישמע לערל שפתים גדול עונם של ישראל ולכך ישמע לאהרן שאינו ערל שפתים ואם כן הכל מיושב ולכך דיבר אל שניהם שיהיה לישראל התנצלות. והנה אבאר עוד קושית העולם מה דמקשים על פסוק ולא שמעו אל משה מקוצר רוח הא באמת מדרך הטבע היה להם לשמוח בשמוע לאזנם שרצה לבשרם הגאולה אבל נראה דעיקר הגאולה בא מדוד מלך ישראל ומשבט יהודה כדכתיב לא יסור שבט מיהודה וגו' עד כי יבא שילה והנה מתחלה אמר משה והיה כי יאמרו אלי מה שמו מה אומר אליהם והשיב הקב"ה כה תאמר אליהם אהיה אשר אהיה ואח"כ צעק משה הן לא יאמינו לי ולא אמר כן מתחילה אלא ודאי דמהכ"ת לא יאמינו עם קודש בישועת ה' אבל כשאמר משה די לצרה בשעתה ואמר לו הקב"ה אמור להם אהיה שלא יאמר שיהיה עוד גלות רק יחשבו כי היא הגאולה האמיתית וזה היה מקובל לישראל מצוואת יעקב כי הגואל האמיתי יהיה משורש יהודה ולכך צעק אח"כ הן לא יאמינו לי וכן היה מקובל בישראל שקודם זמן הגאולה ישפוך ה' רוחו על כל בשר כדכתיב וגם להסיר לב האבן מהם ולעורר רוח טהרה כמ"ש הרמב"ם וישראל חשבו כי אז זמן הגאולה אמיתית והם ראו קוצר רוח טהרה ועבודה קשה שקשה לפרוש מעבודת כוכבים ומזלות ונשתקעו בו ואין מתעורר מן שמים להסיר את לב האבן ולכן נכנס רוח ספק אצלם להאמין במשה ואמר משה הן בני ישראל לא שמעו אלי כי נשתקעו בעבודת כוכבים ומזלות ואיך ישמעני פרעה הלא אינם כדאים לגאולה וע"כ נסמך לזה ואלה ראשי בית אבותם היינו על ששמרו ברית קודש ויחוסם ולא טמאו את עצמם בבנות הארץ ולא קלקלו הברית בשביל זה נגאלו