תפארת יהונתן עא

אמנם ראה כי מושיען של ישראל יהיה נלקה במדבר במים וחשב ליוסף למושיע לכך יעץ להשליכו לבור שיש בו מים וזהו למען השיבו אל אביו גם שלא יאמר שלכך הגין ראובן על יוסף כדי שיתקיים החלום ואחד עשר כוכבים וא"כ הרי הוא בכלל האחים וא"כ זה לו לאות טוב שלא חטא אבל לא היה דעתו להשיבו אל אביו וע"ז העידה התורה דלא כן הוא רק למען השיבו אל אביו היתה כוונתו ולשם שמים אשרי לו ולנשמתו

ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדולמי ושמו חירה. נראה לבאר דלכאורה יש להבין על שבטי יה שימכרו את יוסף אשר לא חטא כלל רק באמת אמרו מורד במלכות הוא דהמלוכה מן הדין היה ליהודה ויוסף היה רוצה למלוך עליהם רק באמת למה לא עשאוהו מלך רק הטעם הוא דאיתא אין ממנין פרנס על הצבור אלא א"כ קופה של שרצים תלוין מאחוריו כדי שלא יתגאה ובהרגיש יהודה כל זאת מיד וירד יהודה

וירא שם יהודה בת איש כנעני נראה לבאר דאיתא רגזו ואל תחטאו אמר דוד המע"ה אתם אומרים שאני פסול לבוא בקהל על שאני בא מרות המואביה אף אתם אסורים לבא בקהל דיעקב נשא שתי אחיות ולהבין זאת נראה דאיתא דישי היה חושב לישכב עם שפחתו והיתה אשתו ויש לתמוה הא איתא בגמ' שלשה מתו בעטיו של נחש וחד מנהון ישי אבי דוד שלא חטא כלל הא לפי הגמרא חטא גדול חטא ותועבה גדולה היה המעשה הזאת ואיך שייך שלא חטא הא הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה כדכתיב וסביביו נשערה מאוד אבל נראה דאיתא בגמ' מסכת קידושין דיכולין ממזרים ליטהר הא כיצד שיקח שפחה והולד היא בתר אמו והוא עבד ואח"כ ישחררו ומותר לבא בקהל. ע"כ בראות ישי שחושדין אותו שאסור לבא בקהל היה רוצה לטהר בניו לבוא על שפחתו וזה היה מאמר דוד שהם ג"כ באים מפסולים וזהו ג"כ כאן דראה יהודה שקוראין לבני יעקב ממזרים על דיעקב נשא שתי אחיות בחייהן ולכך ויקח בת איש כנעני דכנען הוא עבד כדי לטהר בניו. ואיתא במדרש דכל השבטים היו נושאים נשים מבנות כנען והטעם הוא נמי כמו שכתבתי כדי לטהר בניהם

ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער שהוא בנין בית ראשון דהוא לשון ער היינו מלשון ויקץ משנתו דהיה שמחה וטוב לבב ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן שהוא מורה על בית שני שהוא ממהר ליחרב והוא לשון אנינות ותוסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אותו היינו לאחר בית שני היה מושל בן כוזיבא ג"כ שנה ובאמת היה במחשבתו להיות משיח וכשמת היו קורין אותו בן כוזיבא דהיינו היה מלא כזב ושקר והוא היה מולך בשילה ולכך ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אותו היינו דהיה נקרא בן כוזיבא

ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וגו' הנה חטא דער ואונן היה על דשחת ארצה ויש להפליא על בני יהודה שעשו כזאת רעה גדולה אבל נראה דבעיניהם לא היה המעשה הזאת רע כל כך דאיתא בגמ' דתמר קטנה היתה כשנשאת לבני יהודה ואיכא בגמרא דקטנה משמשת במוך שמא תתעבר ותמות ולא היה ער יכול לשמש עמה כדרכה ואונן הבחין זאת דאחיו מת על דשחת ארצה וחשב ממ"נ איך אעשה אם אשכב עמה כדרכה שמא תתעבר ותמות ואם אשכב עמה שלא כדרכה איך אקיים מצות יבום להקים שם אחי בישראל וחשב דבעת שהיא קטנה ישמש עמה שלא כדרכה עד שתתגדל ואז ישמש כדרכה ויקיים שם אחיו בישראל ולזה קאמר קרא אף דבעיניהם לא היה המעשה רע אבל בעיני ה' היה המעשה רע דאיתא בן נח שבא על אשתו שלא כדרכה חייב מיתה ע"כ המית אותם ה'

ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו יש להבין הואיל דלא היה דעתו של יהודה ליתן לה את שלה היאך הוציא דבר שקר מפיו רק נראה דבאמת כוונתו היה ליתן לה שלה כשתגדיל היא שיראתו היה שימות גם הוא כאחיו בענין השחתת זרע רק שלא לביישה שהיא היתה גרם בנזקין להמית את בניו ולכך תלה החסרון בבנו

ותשב בפתח עינים. בדרך פשוט נראה דהסימן היה מסור להם כשהמים עולים לקראתם אזי הזיווג עולה יפה כדמצינו באליעזר עבד אברהם ולכך ישבה בפתח עינים. ועוד נראה לפרש דידוע דהקב"ה נטל הכהונה משם ונתנה לאברהם וצריך טעם למה אבל נראה דהקב"ה היה משפיע לשם שיצא ממנו מלכות בית דוד ותרווייהו בהדי הדדי לא היו משליבין זה את זה ולכך נטל ממנו הכהונה ולכך עשה יעקב ליוסף כתונת פסים רמז לכהונה וכמ"ש לעיל ותמר היתה בתו של שם ולכך ותשב בפתח עינים היינו כפרש"י בפתח של אברהם אבינו שהכל מצפים לראותו והוא משיח שיצא ממנה. ועוד באופן אחר נראה דאיתא דלעתיד לבוא תחזור הכהונה לבכורים ויעקב העמיד י"ב שבטים וארבע בכורים פטר רחם היו ואין מלכות בכהונה ויהודה היה מלך ונשארו שבעה שבטים והם שבעה עינים הנאמר בזכריה ושבעה עינים על אבן אחת דידוע דדוד נקרא אבן דכתיב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה שדוד היה לראש על כלם ולכך אמר שבעה עינים על אבן אחת וזה שאמר כאן ותשב בפתח עינים דהיינו דוד שהיה פתח עינים

ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן. רמז לה שיצא ממנו מלכות שאינו בא אלא לרועה צאן ישראל עוד רמז לה על פי מה דבעינינו ראינו דכמה חשובים וספונים בישראל אשר הם באים דוקא מפסולים והטעם הוא כך דהשטן חשב דבזה ודאי לא יהיה בו סימן ברכה והוא יהיה רע מעצמו ולא ירבה עליו רעים להשטינו מעבודת ה' ומזה הטעם קיבל יעקב הברכות בערמה כדי שיחשוב השטן דלא יקוים בו כלל וכלל כי במרמה באו לו הברכות וזה רמז לה יהודה בגדי עזים שיעקב היה מרמה ליצחק אביו בגדי עזים שעירות: