תפארת יהונתן ז

דידוע דלמעלה בשמים נראה כדור הלבנה חומר ומקשה כמו כדור הארץ. דאין ללבנה אור לעצמו רק מקבלת אור מחמה. רק לנו הדרים על הארץ נראה כמו שני מאורות ולכך בשמים שאינה נראה רק מאור אחד נאמר יהי מארת ברקיע השמים חסר. אבל כשאמר מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ נאמר מאורות מלא דעל הארץ נראה כשני מאורות

ורש"י פירש דלכך חסר דביום שנתלו המאורות האסכרה שולט בילדים. והטעם נראה כי ע"י שנתמעטה הלבנה וצריכה לקבל אור מהחמה נתהווה שבלילה הוא חשך כי אילו מאירה כחמה לא היה לילה. ולכך לעתיד שיהיה אור הלבנה כאור החמה נאמר יהיה בקר ולא לילה. וידוע כי בעון חותר מחתרת בלילה ילדים מתים כשהם קטנים כדכתיב גם בכנפיך נמצאו דם נפשות וגו' לא במחתרת מצאתים הא במחתרת מתים. והוא מדה כנגד מדה כי הם גונבי לילה וילדים קטנים נקראו עוללים לא ראו אור. כי אור שלימות המדע לא האיר עדיין עליהם וא"כ כל הסיבה של מיתת ילדים הוא ע"י מיעוט הלבנה ולכך מארת חסר

ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה. כי בשמים אין צריכין לאור החמה שכולו אור אבל עכ"פ גם בשמים ניכר ע"י המאורות מתי יום ומתי לילה כמ"ש חז"ל איך ידע משה למעלה אימתי יום ואימתי לילה. וקאמר כשראה חמה משתחוות למערב לשכינה ידע שהיא לילה וכשזורחת במזרח הוא יום א"כ ברקיע השמים המה להבדיל בין היום ובין הלילה ולא להאיר. אבל בארץ כתיב והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ

והיו לאותות כי מאורות השמים כולל הכל אפילו הכוכבים כי כולם מאירות וקאמר י"ב מזלות הם לאותות. כי מהם באים השינוים. כדכתיב מאותות השמים אל תחתו ולמועדים המה חמה ולבנה שמהם שינוי הזמנים קיץ וחורף ושבעה כוכבי לכת המה ז' ימים כי לכך הם ז' ימים בשבוע כנגד ז' כוכבי לכת וכן בשנים כי חשבון התורה הכל בשמיטה תמיד ז' שנים. וז' פעמים ז' הרי מ"ט והוא יובל הכל נגד ז' כוכבי לכת בפרטיהם וכלליהם זה כלל מזה ולכך נאמר לימים ושנים

ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלקים כי טוב. אף שכבר נאמר ויאמר אלקים יהי מאורות נאמר רק להאיר אבל לא נדכר שיש להם הממשלה בארץ כאשר אמרו אין לך דבר מלמטה שאין לו כוכב מלמעלה. וכאשר האריכו בעלי התולדות כי הם מנהיגי ומושלי ארץ וכל המתהווה הוא על ידיהם. ולכך נא' לא זו בלבד להאיר. אלא אף גם ויתן אותם לממשלת על הארץ וחמה תמשול ביום ולבנה בלילה כנודע לחכמי תולדות וזהו ויתן וגו' וסיים ואת הכוכבים הם י"ב וז' כוכבי לכת. ולכך נאמר ויתן אותם סובב גם על הכוכבים שלא נזכר למעלה בפרטות הוסיף ואמר שנתן אותם להאיר על הארץ כי גם אור הכוכבים מאיר וגם הם עיקר המושלים ומנהיגי עולם ולפי לימודי התולדות הכל ע"י מצב הכוכבים כפי מערכתם וסיבות ריחוקם וקיבוצם אם לרעה אם לטובה בכל יסודות ומחצבי ארץ בני אדם. והם המושלים ביום ובלילה וזה הנאמר כאן ולמשול ביום ובלילה כי החמה ולבנה הם נחלקים זה מושל ביום וזה מושל בלילה. לא כן הכוכבים שמשטרם כל כ"ד שעות גם סימני לילה לא תליה בשקיעת החמה לתחת רק בזריחת הכוכבים. וכן בעליית השחר ולכך נאמר עליהם להבדיל בין האור ובין החשך

ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה. הקדים יצירת בריית המים ליצירת בריית הארץ כי המים קדמו לארץ כדלעיל עיין פי' רש"י בפסוק בראשית ע"כ התחיל ביצירת בריית המים תחלה

ועוף יעופף על הארץ לפי פשוטו קאמר הכתוב דבר זה לחידוש. כי כל מה שיש ביבשה יש בים ואפי' עופות שדרכם להגביה אבר ולפרוח וא"כ איך הם בים ולא יפריחו למעלה. מ"מ קאמר התורה שהבורא חקק הטבע בעופות שבים שיהיו שם בלי עלות. אבל באמת אמרו חז"ל דהעופות נבראו מהרקק שהוא מעפר ומים. והנה כל דבר כוסף לשרשו והעופות שנבראו מן המים הזכים ואוירים וזהו רקק לשון רקות ודקות ולכך יעופפו בשמים כי שם באויר יסודי מים דקים ואוירים וקלים מאוד. והם המשתווים ליסודם וזה אמת

ויברא אלקים את התנינים הגדולים לפי פשוטו הוא לשון נחשים כי בים הם טהורים כי כל מה שיש ביבשה טמא. בים הוא טהור. להודיע כי הכל אחד ומי יתן טהור מטמא לא אחד ולכך במרכבה אריה ונשר. דבארץ הם טמאים רק המרכבה כולל ים ויבשה ולכך יש אריה ונשר בים והם טהורים. ולכך אין כישוף שולט בים כי כל כישוף הוא מכחו של נחש ולכך נקרא נחש. ובים הנחש טהור. ולכך אין כחם בים. וחז"ל דרשו התנינים הגדולים על לויתן ובן זוגו והענין הוא שמטעם זה צורך להיות מה שביבשה טמא בים טהור. כי כל הברואים המה מתוקנים ע"י אכילת אדם שע"י כן יעלו מעלה בסוד קרבן כנודע כי אכילת צדיק בסוד קרבן. וא"צ לאכול כל המין רק אכילת מקצת המין יתוקן כל המין וא"א לתקן מין טמא דהא א"א לאכלו. ולכך מין ההוא בים ואוכלו. ובזה מתוקן כל המין ואילו היה הזמן עכשיו לאכול לויתן היה הנחש מתוקן אבל נמלח לעתיד לבא ואז באמת יתוקן הנחש ולכך חושב הנחש שיאכל אדם מזה ויהיה מתוקן. אבל כאשר ראה שמלאכי השרת צולין לו בשר ואין נותנין לו דגים מלוחים נתקנא בו כמאמר חז"ל וענין זה הוא מרמז לשני יצה"ר. יצה"ר דעכו"ם ויצה"ר דזנות שהרגו ליצה"ר דעכו"ם שדומה לנקבה היא