עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת יהונתן

תפארת יהונתן ו

Tiferet Yehonatan 6 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text

Open in the reader →

יש שמה מתיקה. ומזה נולד ההפרש שיש בין נהרות לשאר ימים כי בעצם כל הנהרות מקור המים הם רק ע"י מתיקת הנהר שהוא בא ע"י רקיע הנהרות מובדלים במתיקות ובמראה משאר ימים. כי ע"י מטר נתגדלו הנהרות כדאמרו מטרא במערבא סימן לפרת שנתגדלו. וזהו ויבדל בין מים למים. אין הכוונה בין מים עליונים לתחתונים. כי זהו נאמר אח"כ ויעש אלהים את הרקיע ויבדל אבל כאן מיירי במים התחתונים בעצם שיש ע"י רקיע הבדל כמ"ש ההבדל הזה נתהו' ע"י מטר ומטר לא היה רק אחר בריאת האדם כדכתיב א"כ אז לא יצא ההבדל לפועל בשעת בריאת הרקיע ולכך לא נאמר ויהי כן על ההבדלה ראשונה כי זה לא היה רק לאחר זמן

ויעש אלהים את הרקיע כ"מ שנאמר ויעש הוא מורה חומר ונפש שקראוהו הפילוסופים צורה והאמת כי יש לרקיע נפש והם מנהיגי הרקיע שהם צורתם של רקיע כי כולם משיגים כמו שהעידו הפילוסופים קדמונים ומקובלים האמתיים והנפש הוא מאש כדכתיב ומשרתיו אש לוהט והם נקראים משרתים מנהיגי רקיע וזהו ויעש ולכן במאורות שיש להם ג"כ נפש מושכלת כמ"ש הרמב"ם נאמר ג"כ ויעש והבן

ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע וגו'. אין הכוונה הבדלת מקום דזה ידוע אם הרקיע הפסיק ביניהם פשיטא שיש הבדלה אבל הכוונה בטבע ובאיכות כי מים של מטה מכבין אש ולמעלה בהיפוך שאש מכבה מים. דבאש שירד בימי אליהו להר הכרמל כתיב והמים לחכה. ועיין יוסיפון כי אש של מעלה שטמן ירמיה בבור ונמצא בבית שני היו מים והעלו בכפיהם למזבח ושם נתהפך לאש כן טבע מים דלמטה לירד לארץ ואש דלמטה לעלות ולמעלה הוא בהיפוך. כי נהר דינור נגיד ונפיק ומים שלמעלה עומדים באויר ואינם יורדים למטה. וזהו עושה שלום במרומיו כי גם כל היסודות שלמטה הם מורכבים מאש ומים. רק שהם מוכרחים. אבל לא ישנו טבעם ומזה נולד התנגדות והתהפכות המזגים ורע הטבעי ורע החולי. אבל למעלה הם בשלימות וזה קונה טבע שנית שהם לאחדים ולכך הם שוים בחי הפסד וגרעון. וזהו כי הגוף הוא מים והנפש אש יהיה לאחד גוף ונפש. ולא כן למטה. ולכך נאמר ויבדל בין מים עליונים ותחתונים הבדלה טבעית ואיכות. ולכך ויקרא אלקים לרקיע שמים אש ומים כי היו לעצם אחד ומקשה אחד ולא יתפרדו. ולכך קרא אותן שמים כנ"ל

ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן. נראה דאין הכוונה כפשוטו כי זה יובן ממילא אם יקוו המים אל מקום אחד פשיטא דבמקום אחר יש יבשה. רק הוא עפ"י מה שאמרו חז"ל דתנאי התנה הקב"ה בשעת בריאה על קריעת ים סוף וזהו ותראה היבשה בזמן קריעת ים סוף ותנאי זה הוא בלתי מובן שנראה ח"ו שאינו יכול לשנות בברואיו עד שהוצרך להתנות בשעת הבריאה ונראה שהוצרך לתנאי דאל"כ היה קריעת ים סוף דרך נס ממש והיה בזה ניכוי לישראל מזכיותיהם ולכך מיאנו הרבה מישראל מלילך תוך הים כי היו יכולים לסבב הים כנודע אבל אם היה זה מתנאי הבריאה אין זה שינוי סדרי בראשית ועוד יש לפרש ותראה היבשה על איי הים שהם עיקר גבורות ה' שבתוך הים יהיה יבשה וזהו נקרא משברי ים שהם כשבר בתוך הים יבשה ולכך אדירים משברי ים אדיר במרום ה' וזהו ותראה היבשה הכוונה שבתוך הים יהיה נראה יבשה והם איי הים והבן

ויקרא אלקים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים. איתא במדרש שנקראת ארץ שרצתה לעשות רצון קונה ונראה כי הארץ חשבה אם לא יחטא האדם ולא ימות ואשה תלד בכל יום כמו לעתיד לבא תקטין הארץ להכיל יושביה לכך רצתה הארץ תחילה להיות מתרחב והולך עד שגער בה הקב"ה. כי כך נימוסו להיות המועט מחזיק את המרובה ובא כמביא מופת ע"ז. ולמקוה המים מכל העולם קרא ימים והוא מועט מחזיק את המרובה כמו שדרשו במדרש. והנה רש"י פירש אין טעם דג דומה וכו' ויש להבין דהא גם בארץ הבריות משתנות לפי האקלים ונראה דודאי הגופים משתנים לפי עניני מזגי ואוירי ארץ אבל הנפשות אינם משתנים ובבריאה היה בארץ עיקר לנפשות וזהו כל אדם ולכך נקרא רץ ולא ארצות כי תחשבו ארץ עיקר הנפשות והגופות טפלים ובנפשות אין הפרש משא"כ בימים הדגים וכדומה הם משתנים

ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן. ויש להבין היאך כתיב ויהי כן הא דרשו חז"ל עץ פרי שיהיה טעם העץ כטעם הפרי והארץ שינתה ותוציא עץ עושה פרי ולא עץ פרי וזה סותר גם למה שאמרו שנקראת ארץ שרצתה לעשות רצון קונה וכאן שינתה. ונראה דבג"ע מקום מושב הצדיקים קודם חטא אדם הראשון הוציאה כן טעם העץ כטעם הפרי כדדרשינן בעץ הדעת שהיה לעץ טעם כטעם הפרי וזה היה ביום השלישי אבל בשאר מקומות לא יצאו חוץ לקרקע עד שהתפלל אדם הראשון. אבל בג"ע כבר היה מקדם ובזו הוציאה כרצון קונה ולכך נא' ויהי כן אבל בשאר מקומות מקום מושב רשעים הוציאה רק עץ עושה פרי ובזו לא שייך ויהי כן כי לא היו אז ביום השלישי ולכך לא נתקללה האדמה תיכף כי באמת אילו לא חטא אדם ולא היה מגורש מג"ע ולא היה חסרון עולם מפאת הארץ. אבל כשחטא אדם גורש מג"ע אז מושבו בשאר ארצות ואז מחמת ששינתה הארץ יש מניעת התועלת וגירעון בבריאה ואז נתקללה האדמה ופקד עונה עליה כי אז ניכר קלקולה והבן

ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן. ויש להבין דבראשונה כתיב מארת חסר ואח"כ והיו למאורות ברקיע השמים כתיב מלא. ונראה