תפארת יהונתן סט

לו ועשה לו כתונת פסים. הרצון בזה כי בכור זקן מכל אחיו הוא לו לפי מחשבתו היה ביוסף וברחל כמ"ש הזוהר. וידוע כי יעקב היה נקרא לפי מעשה ובמחשבה הוא נקרא ישראל. ולכך נאמר בני בכורי ישראל במחשבה היה בכור ולכך נאמר וישראל אהב את יוסף ולא יעקב ועשה לו כתונת פסים. היינו כי העבודה היה אז בבכורים. וא"כ היה העבודה ביוסף ולכך עשה לו בגדי כהונה כאמרו כהן שעשתה לו אמו כתונת פסים עובד עבודת יחיד עיין שם

והנה קצת מפרשים פירשו בן זקונים כי נולד בזקנותו של יעקב אשר כבר חלש כח התאוה וחמדת החומר. ולכך אין בולד כ"כ מס"א ויצה"ר אשר בעון חולל וכו'. והקשו הא בנימין נולד אח"כ ואותו היה לו לאהוב יותר ונ"ל דס"ל להנהו מפרשים דרחל נתעברה מבנימין אחר שבא יעקב לשכם כנראה מקצת מדרשים כי נתעכב שם בשכם וכתיב בבואו לשכם ויבא יעקב שלם. ודרשינן שלם בגופו כי נתרפא ושב חזק לאיתנו הראשון ע"י שינוי השם מן המלאך וע"י ביאת א"י כנודע כי נעשה מזה בריה חדשה. ולכך לעניין עקרה אין שני ח"ל עולין מן המנין וא"כ חזר לתוקפו הראשון דהיה שלם בגופו ואין בדבר שום גרעון. ואם חסרו כחותיו אין זה שלם וא"כ יוסף לבד שנולד מקודם נקרא זקונים

ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו ולא יכלו דברו לשלום הענין הוא דכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח וגו' והיינו כשיש לאדם בלבו תלונה ותערומות חבירו נתרבה השנאה יום ביומו אבל כשמדבר ואומר לחבירו ראה מה זה שעשית לי וחברו יתנצל לפניו או שמודה לו ומבטיח אותו מבלי לעשות עוד כזה אז סרה השנאה ולכך צוותת התורה ובזה יתבטל השנאה מלבבו ושב השלום למקומו ואלו היו השבטים יכלו לדבר עמו היה נעשה שלום ביניהם וזה ולא יכלו דברו לשלום

וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם. ודרשו חז"ל שהלכו לרעות את עצמן. וח"ו לומר עליהם שהלכו להתענג בתענוגי עולם ורק הענין הוא כי כלל הוא במשה ודוד קודם שהגיעו להיות נגידים בישראל היו מתחלה רועי צאן כי כך המידה כאשר יתנהגו בחמלה עם הצאן ויטפלו בהם כן יתנהגו בישראל ולכך נקראים רועים והם שהלכו ולא לקחו יוסף עמהם כי לא בקשו שימלוך יוסף ויהיה להם לרועה כי הם מקרבם יהיו רועים וזה שהלכו לרעות את עצמן. שהם בעצמם יהיו רועים בישראל וא"צ ליוסף לרעות בהם ובפרט כי ידעו שיהיו על ישראל שבעה רועים כדכתיב ואין כהן ראוי למלך ורועה כמ"ש הרמב"ן כי זה היה פגם של חשמונאים וביוד שבטים היו שלשה בכורי פטר רחם שהיו אז כהנים ונשארו שבעה להיות רועים ולכך הלכו לרעות את עצמן והלכו לשכם כי נצצו ברה"ק כי בשכם יתחיל מלכות יוסף שהוא ירבעם שבשכם המליכו את ירבעם ולכך הלכו לשם לבטל זה

ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני. נראה לבאר כי על שכם היה לעשו טענה וגירוי כי היה שייך לשכם החוי כדכתיב וא"כ ענה החוי יורש אותו ומגיע לזרע עשו. ולכך נאמר על שכם אשר לקחתי מיד האמורי ודרשינן זה עשו. ובאמת לכך נתן יעקב ליוסף את שכם כי הוא שטנו של עשו כנודע ולכך חשש יעקב אולי יבואו בני עשו להלחם. ולכך שלח ליוסף כי הוא שטנו של עשו וגם שכם היה מוכן ליוסף כנודע שאסנת היתה בת דינה שהולידה משכם וא"כ היא יורשת את אביה ומגיע לבניה זרע של יוסף

ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה נראה לבאר כי יוסף הוציא עליהם דבה בשלשה דברים האחד שהם לוקחין להם בנות הארץ ודבר זה מבוטל ממה שעשו בשכם כי המה מסרו נפשם והכניסו את עצמן בסכנות עצומות בשביל דינה שהיתה נבעלת לבן ז' עממין ואיך הם יהיו לוקחים מבנותיהם מה שנצטערו הצדיקים על דבר זה ועומדים עליו בנפשותם ולזה הזכירו לו שהם רועים בשכם והשנית שקורין לבני השפחות עבדים ומריבה ביניהם ולכך אמר ראה את שלום אחיך אם שלום ביניהם ואין בהם מריבה וקטגוריא. ועל השלישית שאוכלין אבר מן החי אמר ראה את שלום הצאן כי שלימות הצאן בשחיטה ולא אבר מן החי ולכך אסור

והשיבני דבר. כי יעקב חשב אולי יקראהו אסון רק שלוחי מצוה אינן ניזוקין. רק בגמ' מספקא ליה על החזרה ולכך אמר והשיבני דבר וא"כ לא נתקיים המצוה עד בואו אל אביו והכל הליכה יחשב

וישלחהו מעמק חברון נראה לפרש דחברון היה בהר רק שלא יהיה ניזק בדרך היה מלוהו מן ההר לעמק ושם נפרד ממנו וא"כ לא יוזק. כדאמרי' בפרק עגלה ערופה. ידינו לא שפכו הדם הזה שלא פטרנוהו בלא לויה. וזה שאמרו חז"ל כשנפטר יוסף מיעקב היה עוסק עמו בפרשת עגלה ערופה היינו כי שם נלמד מידינו לא שפכו שכל המלווה לאדם אינו ניזוק ולכך נתן לו יוסף זאת לסימן ע"י אחיו שודאי חי שמשם נלמד שאינו ניזק ואיך יתכן שהיה ניזק הלא היה מלוהו מהר לעמק. וחז"ל דרשו מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון לקיים מה שנא' לאברהם בין הבתרים כי גר יהיה זרעך. נראה לבאר דהיינו כי ע"י הגלות זכו לא"י ולולא הגלות לא היו זוכים לא"י ונמצא היה אברהם קבור בשאינו שלו ולכך מעצה זו נגלה כי אז החל הגלות כמ"ש הת"י בן עוזיאל וזכו לא"י על ידי כך

וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדותן. לכאורה תמוה איך נתעה בשדה ולמה הקרה ה' כה להתעות. ונראה לבאר כי מאז נפרד יוסף לחוץ לארץ ולא שב וכמו שאמרו ביעקב שקפצה