עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת יהונתן

תפארת יהונתן סד

Tiferet Yehonatan 64 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text

Open in the reader →

היה ראוי להקרא אל אבל כאשר ניתק גיד הנשה ונטילה היינו פסיקה אז חדל היצה"ר ממנו לגמרי והיה שלם וקדוש וזכה להקרא אל כי אזל ממנו כח יצה"ר וזהו שאמר לכבודך ולטובתו של יעקב עשיתי שע"י כך נקרא ישראל

ויאמר שלחני כי עלה השחר נראה לבאר כי המלאך המוחץ הוא המרפא כי הקב"ה עושה ממכה רפואה וא"כ היה הוא צריך להיות ליעקב להמציא לו רפואה אבל בעלות השחר אידלי יומא אידל קצירי והיה זורח השמש לו לרפואה ע"כ אמר המלאך תו אין אתה צריך לי ולפי דברי חז"ל אמר לו מלאך אני והגיע זמני לומר שירה נראה כי כאשר ישלימו שליחותן עולין במדריגה לומר שירה וזהו הוא עלייתם וע"י שעשה שליחותו והאבק עם יעקב הגיע זמנו לומר שירה גם באמרם שירה מתהפכים ממדת הדין למדת הרחמים וזה היה מלאך דין להלחם עם יעקב וע"כ לא היה אפשר לו לומר שירה מקודם כי אז יתהפך לרחמים ולא היה יכול להלחם ביעקב ולכך לא הגיע זמנו לומר שירה עד הלחמו עם יעקב

ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני נראה לבאר דהמלאך אמר לו שלחני לשון לויה כי המלאך לא יוכל לבוא למעלה היותו עשה ליעקב בעל מום וביקש ממנו ללותו ואז אינו ניזק כי יגין עליו הלויה מיעקב וזהו שלחני ולכן נאמר בכה ויתחנן לו כי בקש ממנו לויה ואמר לא אשלחך היינו ללות אותך כי אם ברכתני תחלה וכבר אמר יצחק מברכיך ברוך ויגיע לו גם למלאך ברכה ובזה ע"כ יצטרך להודות לו על הברכות

ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וגו' נראה לבאר כי עד עתה כל מה שהיה יעקב מבקש הן הבכורה הן ברכה והן צאן לבן הוצרך ללכת בשבילן בעקמימות וערמה להכי נקרא שמו יעקב אבל מכאן והלאה תקח הכל בחזקה דאל הוא לשון חוזק כדכתיב ואת אילי הארץ לקח כי שרית עם אלקים וגו' ולכך יהיה נקרא שמך ישראל והיה יעקב מסופק אם זה שליחתו לדין להתאבק עמו או עיקר שליחתו לרחמים לברכו בשינוי שם ולכך שאל לו מה שמו כי לפי פעולת השליחות כך שמם של מלאכים ובזה יבחין עיקר טוב שליחות והשיב לו המלאך למה זה תשאל לשמי כי אני שליח לכך ולכך וא"כ יש במלאך פנים של זעם ופנים של רצון ולכך קראו פניאל שני פנים וכן אמר כי ראיתי אלקים פנים אל פנים של זעם ושל רצון ודו"ק

ויבוא יעקב שלם עיר שכם איתא במדרש שלם בגופו ושלם בממונו והביאו רש"י נראה לבאר כי מבואר במדרש דכל זמן שישב יעקב בסוכות היה משדר דורונות לעשו כי עדיין לא שך חמתו ולכך לא שלחה רבקה ליעקב כהבטחתה עד שוב חמת אחיך והענין הוא שבלילה קודם שבא יעקב לעשו נעשה צולע על יריכו והקב"ה הקדים רפואה למכה כי יש להתפלא איך נתהפך עשו כמו רגע דתחילה הלך עליו בחימה ולבסוף נשקהו אבל כל שנאת עשו היה דלקח בכורתו דאלו על הברכה כבר פייס אותו במה שהשיבו שלא נתקיימו בו הברכות דכתיב ויהי לי שור וחמור כמו שפירש"י וא"כ כל עיקר שטימתו היה על הבכורה וענין הבכורה הוא בשביל להקריב קרבן כי הבכור הוא הכהן כמבואר שיעקב אמר אין רשע זה כדאי להיות עומד ומקריב ולכך כאשר ראה עשו ליעקב שהוא צולע והוא חיגר ובעל מום א"כ ממילא בטלה הבכורה ממנו וע"כ שך חמתו ויחבקהו וינשקהו וזה שאמר במדרש אמר הקב"ה למיכאל אתה עשית כהן שלי בעל מום אמר לטובתו עשיתי היינו שבזה שך חמת עשו ולכך בסוכות שהיה לו עדיין פחד מעשו והוצרך לשלוח דורונות לעשו היה צולע כי אם יתרפא ויהיה מום עובר וראוי לעבודה ישוב עשו לחמתו אבל בבואו לשכם שך חמתו ממש ולא הקפיד עשו תו על הבכורה אז נתרפא וזהו ויבוא יעקב שלם עיר שכם שלם בגופו שנתרפא ושלם בממונו שלא פחד עוד לשלוח לו דורונות הלכך הציב אז מצבה ולא קודם כי היה בעל מום ולא היה אפשר לו לעבוד לפני ה' והא דאמרו שלם בתורתו דהנה קשה מה מהירות של עשו לבוא להלחם ביעקב בדרך דוקא רק דברכתו של יצחק היה לעשו והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך נמצא אם אין יעקב עוסק בתורה מתגבר ידי עשו למרוד בו להעשות כרצונו ואיתא אל תרגזו בדרך אל תעסקו בדבר הלכה בדרך וזה שאמר בעמלק אשר קרך בדרך וזהו כונת עשו אם ימתין עד בואו לביתו אי אפשר להלחם בו כי יעסוק בתורה ואויביו נסים מלפניו ולכך מיהר להלחם עמו בדרך נמצא דמקודם לכן לא היה יכול ללמוד מחמת טרדות הדרך אבל כשבא לשכם ה"ה שלם בתורתו

ויחן את פני העיר איתא במדרש שתיקן להם מטבע נראה לפרש כי אז היו קונים כל דבר בחתיכות כסף כמו שהוא עוד היום בארצות המזרח באינדיאן וכדומה ויעקב מיאן ליקח מהם בחתיכות כסף כדאסרו חז"ל ליקח מהם דבר בחתיכות כסף או ליתן להם חתיכת כסף מחשש שיעשו ממנו צלמי עבודה זרה ע"כ תיקן להם מטבע שיש בו צורה ולא יעשו ממנו צלמים דהזיקא קא גרים ליה ויוכל לישא וליתן עמהם כמו שנאמר אח"כ ויקן את חלקת השדה. עוד איתא במדרש דבא לשכם ערב שבת בין השמשות ותיקן להם ערובי תחומין ולהבין נראה דאמרינן כשבא ערב שבת בין השמשות ואי אפשר למדוד אלפים אמה מפסיע ב' אלפים פסיעות ומערב שם ומקודם לכן לא היה יכול לשער בפסיעות כי צולע על יריכו היה אבל עכשיו שנתרפא ויבוא יעקב שלם לעיר שכם היה יכול לשער בפסיעות או יאמר כי יעקב נתרפא בשכם ולא קודם מזה שפט כי סוכות הוא לעבר הירדן אבל שכם גופו של א"י הוא ולכך זכותו של ארץ ישראל גרם לו להתרפאות ולכך תיקן תחומין כמ"ש הרמב"ן שלא שמרו האבות תורה ומצות רק בא"י אך כבר אמרו ויזרח לו השמש כי אידלי יומא אידלי קצירי ולא בא רפואה בפעם אחת כי אם יום יום וא"כ היה אפשר לומר דמריבוי זריחת השמש בכל יום ויום בא לו הרפואה ובאמת