תפארת יהונתן נה

שדה והיה מקום מוצנע דמותר להתפלל שם רק דזה שייך אם הר המוריה במקומו היו בני אדם נבדלים ממנו כי היה מסורת בידם כי מקום קדוש הוא מימות אדם ונח כמ"ש הרמב"ן והיה מקום מוצנע אבל ביעקב שנעקר הר המוריה ממקומו לבוא למקום לוז ובית אל ודשים בו רבים והיה גלוי ויעקב היה צריך להתפלל שם ע"כ עשה הקב"ה שיהיה כל העולם כולו ככותל לפניו והוי ככותל הנבדל ויוכל להתפלל

וילן שם כי בא השמש איתא במדרש ששקעה השמש שלא בעונתה בשביל יעקב כדי לדבר עמו הקב"ה בצינעה. ונראה לפרש ע"פ מה דמבואר כאן במדרש דנגמר בעת ההוא דינן של ארבע מלכיות מלאכי אלקים שרי האומות אימת יהיו עולים ואימת יהיו יורדים וידוע דאו"ה המה נידונים בלילה כי עיקר עבירות שעושים הוא בלילה וגם ידוע דלנביאי ישראל הקב"ה נגלה אליהם ביום ולא בלילה וא"כ איך אפשר להתקיים שניהם לכך שקעה החמה שלא בעונתה דהא באמת עדיין יום ויכול לדבר עמו ולענין דין או"ה הוי לילה כיון שהיו אז מלאים עבירות והזמן ששקעה בעבורו קודם זמן שקיעה אמיתית נראה דהיה ב' שעות וישבתי בזה קושית התוספות בברכות דף כ"ו ע"ב שהקשו אהא דאמרינן דיעקב תיקן תפלת ערבית הא אמרינן פרק גיד הנשה וילך חרנה כי מטי לחרן בעי למהדר אמר אפשר שעברתי במקום שהתפללו שם אבותי וקפצה לו הארץ ובעי אח"כ למהדר ושקעה חמה כדי שילין שם א"כ מוכח שכבר התפלל ערבית ביום ואחר כך היה דעתו למהדר ומכח קושיא זאת רצו התוספות להוכיח דקי"ל כר"י דעד פלג המנחה הוי זמן תפלת המנחה ואח"כ מיד מתחיל זמן תפלת ערבית ולי נראה לתרץ קושית התוספות דהא תיקשי עוד קושיא שניה דלמה היתה קפיצת הארץ כל כך במהירות והוצרך לשקוע השמש שלא בעונתה הוי ליה להיות קפיצת הארץ לא כל כך מהר רק מתון כדי שיגיע לשם סמוך לשקיעת החמה אבל ידוע כי זריזין מקדימין למצות וא"כ יש להתפלל תפלת ערבית תיכף בשעת צאת הכוכבים וכמו שאמרו בתפלת שחרית תיכף בנץ החמה כן תפלת ערבית תיכף בצאת הכוכבים וידוע כי חסידים הראשונים היו שועים שעה אחת ועיין שם ברש"י כי היה לג' תפלות זמן ט' שעות כי שעה של אחר מנחה אינו עולה ושעה שלפני מעריב כנודע כי בחינה של תפלה זו אינה כזו ואם כן אם מתפללים ערבית בצאת הכוכבים צריכין להתפלל עכ"פ תפלת המנחה ב' שעות קודם לילה והקב"ה רצה שיעקב יתפלל גם מנחה במקום מקדש ואם היה הקפיצה מאוחר לב' שעות לא היה יעקב ממתין והיה מתפלל מנחה בדרך ולכך קפצה לו הארץ באופן שבא לשם ב' שעות קודם לילה להתפלל מנחה ובעי למהדר ושקעה השמש וגם מעריב יתפלל שם ולכך שקעה השמש מכוון שתי שעות וזה אם תיקן ערבית אבל אם לא תיקן ערבית יכול להתפלל מנחה עד הלילה ומוכח שפיר דיעקב תיקן ערבית

ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו יש לומר שזה היה כיון שבא מח"ל לא"י וקפצה לו הקרקע נסתפק בזה אם הוא בח"ל או בא"י ואמרינן בגמרא ראה תקול מתקלי ופירשו התוס' להבחין אם הוא א"י או ח"ל ע"כ שקל האבנים ביד כי אבני א"י כבדים מאבני חו"ל וגם יעקב רצה לידע אם הוא א"י או ח"ל ולכך ויקח מאבני המקום

ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו. נראה לבאר הגם דהיה שם י"ב אבנים הרומזים על י"ב שבטים מ"מ אבן א' לקח מאבני המקום ושם מראשותיו היינו אבן הראשה הוא שבט לוי שממנו יוצאים כהנים ולוים הן עובדים בבהמ"ק אשר שם לו שמה מקום מושבם ממש לכן נטל אבן אחד על שבט לוי והוא הראש ולכך שם יעקב ללוי לראש ישיבה במצרים כמ"ש הרמב"ן וכל האבנים אמרו עלי יניח צדיק את ראשו כי כולם נתאוו לכהונה ולכך כתיב בפרשת קרח כי כולם קדושים אכן האמת הוא מלבד שכבר אמר יעקב אחלקם ביעקב אף גם כי נאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים על כלל ישראל אלו לא חטאו וכן יתקנו לעתיד לבוא

ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. הנה יש בו סימנים רבים והפירוש הפשוט הוא כך שרומז על הצדיק שחומר גופו בארץ ונשמתו היא מעלה מעלה בחלום כידוע דחכם עדיף מנביא כי בחזיון נשמתו עולה מעל שמי השמים ולכך במדריגת החומר יש למלאכי השרת יותר מעלה ובמדריגת הנשמה יש לצדיק יותר מעלה וזה פירוש מלאכי אלקים עולים ויורדים בו בבחינה אחת יורדים ובבחינה אחת עולים גם יאמר על בהמ"ק כי אף ע"פ שעיקר השכינה היא בתחתונים במקום קדשי קדשים מ"מ לא קבלו משם שפע רק ישראל אבל מלאכי השרת הוצרכו לקבל משמים כי שם מקומם של השפעתם ולכך נאמר וכל אדם לא יהיה באוהל מועד אפילו מלאכי השרת כי אין מקבלין שפע רק למעלה וזהו שראה יעקב מקום מקדש הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו לקבל שפע מן השמים הגם שה' נצב עליו שוכן למטה מ"מ מלאכי השרת הוצרכו לעלות ולקבל שפע וזהו שהראה ליעקב תוקף מעלת ישראל שהם מקבלין למטה בבהמ"ק ומלאכי השרת למעלה. וגם יובן ע"פ מ"ש במדרש סולם אותיות סמל הקנאה ורמזו לו עשו שראשו בשמים כמ"ש האר"י ז"ל כי היה לעשו בראשו ניצוצי קדושה על דהיה צייד בפיו ונקבר ראשו במערת המכפלה ולכך גופו סמל הקנאה בארץ חומר גשמי הולך אחר קניני חמדת ארצה אך ראשו בשמים כי יש לראשו אחיזה בקדושה ולכך מלאכי אלקים עולים ויורדים בו הרצון בזה דישראל הנקראים מלאכי אלקים עולים ע"י כן דיש לו לעשו שורש בקדושה ואינו מצר לישראל כל כך בגלות כאמרם בטולך או בטולא דבר עשו ועל ידי כן הרבה גרים כאנטונינוס וכדומה יוצאים ממנו וגם יורדים כי