תפארת יהונתן מז

כוכבים ומזלות בעל ולבנה הוא בבחינת נקבה כיון דלית לה מגרמה רק מקבלת השפע מחמה וידוע ע"פ חכמי הטבעים כי אין פעולת כוכבי מעל ניכר בארץ זולת לבנה שיש לה כח מושך למים ומזה נתהווה שהימים ששה שעות מתגברים וששה שעות מתמעטים כנודע ולכך כשהמים עולים מורה שכח לבנה פועלת למשוך המים למעלה ומורה כי לבנה פועלת וזה סימן לנוקבא ולכך הלכו הנערות לעת ערב לשאוב כי אז כח לבנה מושך המים למעלה ואז נח לשאוב אפי' מבארות עמוקות והנה ידוע בחכמת התולדות הנקרא איסטאראליגי כי הכלב כחו מכח לבנה ולכך אמרו חז"ל לית עניא מכלבא היות דללבנה לית לה מגרמה ולכך היות נקבה בכח לבנה לכך הרוצה ליקח אשה יציית למה שהכלבים מנבחין שהם בבחינת לבנה ומזה מבין אם זווגו טוב או לא ולכך במשמרת ראשונה שכח לבנה בארץ כלבים צועקים והבן

ויאמר ה' אלקי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדוני אברהם הא דהתפלל הקרה נא לפני היום ועשה חסד נראה לבאר כי אליעזר ראה שקפצה לו הארץ וחשב שהיה זה או למנוע טורח הדרך מאליעזר ואנשיו אבל בכל זאת לא רצה אליעזר לשפוט כי בעבורו יעשה הקב"ה נס רק חשב דהוא כמאמר חז"ל מותר לארס במועד שמא יקדמנו אחר ברחמיו ורבקה היתה מיועדת מן השמים לאיש אחר ולכך קפצה לו הדרך לקדם אותה ברחמים ושפט אליעזר דליכא למימר איפכא דרבקה היתה מיועדת להיות אשה ליצחק והיה קפיצת הדרך שלא יקדמנו אחר ברחמים כי ידע אליעזר שבאותו זמן לא היה צדיק כיצחק שידחה אותו וע"כ שפט שקפיצת הדרך היה שיצחק יקדם לאחר ברחמים וא"כ זהו החסד כיון שאינה בת זוגו הראוי לו רק הגיע לו ברחמים וחנינה וזהו אמרו הקרה נא לפני היום היינו ע"י שהיה לו קפיצת הדרך שהיום יצאתי והיום באתי למהר הבת זוגו ליצחק ומוכרח שהוא קידם לאחר ברחמים וזה אמרו בזה ידעתי כי עשית חסד

והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק ענין סימן אליעזר היה סימן מובהק ולא ניחוש כי וודאי להשקות עשרה גמלים טורח רב הוא וודאי אפילו חביות רבות אינם מספיקים להשקותן ואינה יכולה הנערה הרכה והענוגה לסבול טורח כזה לירד בכד למעין לשאוב הא יכלה הזמן ויכשל כחה אמנם אם המים עולים לקראתה יפעל כל זאת בקל ולכך היה הסימן אם תשק' ע"כ המים עולים לקראתה והיא בת זוגו באמת והבן

ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני ויהי הוא טרם כלה לדבר ורבקה יוצאת וגו' ואיתא במדרש הכל צריכין חסד אפילו אברהם. נראה לפרש כוונת המדרש שלא תאמר אברהם הואיל ונתחסד עם כל העולם א"כ מהדין מגיע לו להתחסד עמו מדה כנגד מדה לזה קאמר במדרש דגם אברהם צריך לחסד כי לא יזכה בדין כי מי יקדמוני ואשלם ואליעזר טעה וסבר דאין אברהם צריך חסד רק יצחק צריך חסד ולכך היה בדעתו לומר עשה חסד עם אדוני יצחק שהיה ג"כ אדונו אבל באמת לא הניחו אותו מן השמים לגמור מלת יצחק דבאמת גם אברהם צריך חסד ולכך כתוב טרם כלה לדבר היינו מלת יצחק והנה רבקה יוצאת ולא הספיק לגמור ונשאר חסד לאברהם ולפי פשוטו יש לפרש איפכא שאליעזר היה בדעתו לומר עשה חסד עם אדוני אברהם כמו שאמר בתחלה ועשה חסד עם אדוני אברהם אבל באמת בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת הרצון דאין אשה בזכות אבות רק בזכותו וזה אין מזווגין לאדם אשה רק לפי מעשיו דווקא וא"כ לא היה לו לומר בשביל אברהם לכך טרם כלה לדבר מלת אברהם נזדמן שרבקה באה והוי מלת אדוני על יצחק שהיה ג"כ אדונו והבן

וכדה על שכמה הא דהשמיענו דכדה על שכמה נראה להודיענו שהיתה נדיב' כי שאר הנערות הצניעו כדיהם כי אם יפגעו בם שאר בני אדם העוברים ושבים וירצו לשתות לא יספיק להם הכד וצריכין לשאוב פעמים רבות אבל רבקה היתה נדיבה וכד' על שכמה ולכך וירץ העבד לקראתה

והנערה טובת מראה מאוד בתולה ואיש לא ידעה נראה דאמר בתולה דלא היתה מוכת עץ ואיש לא ידעה היינו דרבקה היתה אז בת שלש שנים ואם כן אלו בעלוהו אחר תמול שלשום היו בתוליה חוזרין ועדיין בתולה היא לכך העידה התורה ואיש לא ידעה מעולם

ותמהר ותורד כדה אל השוקת הא דכתיב ותמהר נראה למה שכתבתי לעיל דמדרך הטבע אין קטנה כזאת בת שלש שנים יכולה למלאות לעשרה גמלים אבל אם המים עולים לקראתה היתה יכולה לעשות במהירות ולכך נאמר ותמהר

והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא. הא דהיה אליעזר מסופק בה נראה דמשום דאליעזר בסימנו אמר דהנערה תאמר תיכף לך ולגמליך אשקה אבל רבקה השקהו תחילה ואח"כ אמרה גם לגמליך אשקה והיה זה ספק לאליעזר אולי בתחל' לא היה דעתה לכך והא דראה דהמים עולין כנגדה חשב אולי לא היה בזכותה רק בזכות אברהם ואנשיו ולכך משתאה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא ואף עפ"כ נתן לה הצמידים קודם ששאל אותה בת מי את כי ידוע דבמקום שהמכשפים שכיחים אין להנות מהם בחנם ומקום הזה היה מקום לבן שכולם מכשפים לכך נתן עכ"פ שני צמידים שאם היא בת זוגו של יצחק הרי הן קדושין ואם לאו נתונים לה חלף טרחת' הואיל ויגעה ליתן מים לו ולגמלים ולכך שאלה אח"כ בת מי את

ויאמר בת מי את הגידה נא לי אם יש בית אביך מקום לנו ללין הנה יש להבין הוא אמר לה רק מקום ללין והיא השיבה לו תחל' גם תבן ומספוא רב עמנו על מה שלא שאל אותה ואח"כ השיבה על