תפארת יהונתן מה

ימי חייך וזה פירושו דמלת כל דגם הלילות נקרא חייך וזה שכתב כאן ואברהם זקן בא בימים שהיה זקן וקרוב לזמן שגם הלילות הם כימים

איתא במדרש ואברהם זקן בא בימים הה"ד ימי שנותינו בהם שבעים שנה והוא תמוה ונראה לבאר דהנה ידוע דבברית בין הבתרים היה אברהם בן שבעים שנה ואז באמת נעשה בריה חדשה וכשנשא יצחק לרבקה היה יצחק בן ארבעים שנה ומאה שנה היה אברהם כשהוליד את יצחק ובעת הזאת היה אברהם בן מאה וארבעים שנה והוי אז ע' שנה מברית בין הבתרים דשם נעשה בריה חדשה ושפיר אמר במדרש הה"ד ימי שנותינו בהם שבעים שנה

וה' ברך את אברהם בכל איתא במדרש דבכל בגמטריא בן הא דרמז הבן במלת בכל נראה דאיתא עוד במדרש וה' ברך את אברהם בכל דנעקד היצה"ר ע"י עקידת יצחק והכוונה בכל זה הוא דידוע דפרעה אמר לישראל ראו כי רעה נגד פניכם ואיך תבקשו לצאת והיינו דראה מזל מאדים עומד כנגדם וטבע מחל הזה מורה על דם והוה סבור דמורה על מגפה שישלח ה' בהם וזה שאמר יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם דמזל מאדים היה מורה על דם מילה וכוונת אברהם היה ג"כ להשקיט את המזל בזה כי אז מתחיל הגלות ובודאי במילה לבד לא היה כח לבטל המזל עד שנעקד זה שאמר במדרש וה' ברך את אברהם בכל שנעקד היצה"ר וזה היה משקיט מזל מאדים שבשעת עקידה פרחה נשמתו שהדם ההוא של מזל מאדים מורה על דם המילה והעקידה ולכך חשב אברהם דמה שפרחה נשמתו לא יספיק לבטל כח המזל עד שיוציא ממנו דם ורצה לעשות בו חבורה עד שאמר לו הקב"ה אל תעש לו מאומה וז"ש במדרש בכל בגימטריא בן וכיון שהיה לו בן הוצרך לעקידה לבטל היצה"ר כדי לבטל כח מזל מאדים ולכך לא היה יצחק רשאי לילך לח"ל דהיושב בח"ל הוא יושב תחת המזל והיה מתירא שיגבר כח המזל אבל בא"י אנו יושבים תחת הקב"ה לכן אמר אברהם לאליעזר שאל ישיב בנו לח"ל רק יקח לו אשה משם

איתא במדרש וה' ברך את אברהם בכל שהיה לו בת ונראה לבאר על מה דהוצרך לפרש כך דאמרו בגמרא הוא לישא ובנו לישא הוא קודם מ"מ אם כן אחר מיתת שרה היה לו לאברהם לישא אשה לעצמו קודם שנתן אשה ליצחק רק די"ל הא דהוא קודם לבנו דווקא שלא קיים עדיין מצות פריה ורביה היינו שיש לו בן ואין לו בת דמצות פריה ורביה לא קיים עד שיש לו בן ובת וכאן שלח אברהם ליקח אשה לבנו וקשה למה לא נשא הוא קודם לבנו לזה אמר במדרש דהיה לו בת וכבר קיים פריה ורביה

ועוד איתא במדרש וה' ברך את אברהם בכל שלא היה לו בת ונראה לתת טעם מה ברכה היא זו דידוע דלא פסקה הזוהמא עד יעקב דמאברהם יצא ישמעאל ומיצחק יצא עשו אבל יעקב היתה מטתו שלימה וידוע דבנקבות זוהמתן גדולה מבזכרים ולכך ותצא דינה בת לאה דנקבות לא פסקה זוהמתן ואם היה בת לאברהם היה ח"ו הזוהמא גוברת למאוד לבל יפסיק בג' דורות ולכך לא היה לו בת

ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וגו' נראה לתת טעם למה שלח דווקא אליעזר ולא עבד אחר להשיא אשה לבנו משום דמצינו בברית בין הבתרים שאמר אברהם ובן משק ביתי יורש אותי והשיב לו הקב"ה לא ירשך זה וגו' אמר לו וגר יהיה זרעך בארץ לא להם וענו אותם וגו' שיהיו עבדים והנה כתבו המפרשים דודאי הרואים באצטגנינות ניבאים ורואים קצת עתידות אבל אינם יודעים תוכן הדבר מה שרואים ואברהם היה גם כן רואה באצטגנינות שעתיד עבד לישא אשה מארם נהרים ובאמת מיצחק התחיל הגירות והיה זה מורה על יצחק ופחד אברהם אם ישלח עבד אחר אולי הוא יקח אשה משם ולא יתקיים מחשבתו על יצחק ולכך שלח דווקא אליעזר והשביעו שהוא עבד נאמן

ואשביעך בה' אלקי השמים וקשה להבין הא מושל בכל אשר לו הוי והאיך יעלה על לב לחשב כזאת שלא יאמינו בדבר זה דבוודאי ישא אשה לבנו כרצונו ונראה דעשה זאת לטובת אליעזר דאולי לא תאבה האשה ללכת אחריו יחשדוהו לאליעזר שלא הלך למקום ששולח לשם שרצונו הוא שיצחק ישא בתו כפי' רש"י ולכך השביעו בה' ולא יחשדוהו שבודאי לא יעבור על השבועה ויחשבוהו לצדיק

ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת וגו' ויש לדקדק במה שאמר אל הארץ הזאת דמה לי אל הארץ הזאת או אל ארץ אחרת ונראה לבאר דיש להבין באמת איך עלה על דעת אליעזר שלא יתחתנו בבן אברהם שהוא היה מלך ובנו יחידו וגם עשיר היה כידוע אך יש לומר בזה דידוע דיש כמה מצות התלוים בארץ ואינם נוהגות בחו"ל וארם נהרים הוא בחו"ל

(אמר המעתיק ומכ"ש לדעת הרמב"ן שלא קיימו האבות התורה רק בא"י ולא בחו"ל ולא תרצה לסבול עול המצות הנוהגות יותר בא"י ולכך נתן אליעזר הברירה בידה אם תלך בשמחה ובמריצות בודאי צדקת היא ואם לאו אינה ראויה ליצחק כלל)

ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה הא דכפל אברהם את האזהרה ואמר לבסוף עוד פעם רק את בני לא תשב שמה נראה דחשב אברהם אולי יטעה אליעזר דרצונו של אברהם הוא דווקא שלא ישיב את יצחק לשם כדי שישאנה שם וידור שם בחו"ל אבל להשיבו לשם כדי לראותה אם היא הוגנת לו והוא יוליכנה לא"י וישאנה שם לאשה הרשות בידו ולזה כפל הדבר שנית רק את בני לא תשב שמה דאפילו כדי לראותה בלבד לא ישיב את יצחק לשם רק שאליעזר יעשה גם זאת להביאה לא"י ליצחק לראותה אם היא הוגנת לו

ד' אלהי השמים וגו' ואשר דיבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הא דכפל ואמר ואשר נשבע לי וגם תליא בזה שנשבע לו