תפארת יהונתן מ

וע"כ היה אברהם נבוך להקריבו ורצונו להיות הוא בעצמו קרבן כמו שפירשתי מלת הנני ולכך אמר לו ה' לך אל ארץ המוריה מקום מקטר קטורת שמערבין רע עם טוב היינו חלבנה עם לבונה זכה והוא הנרצה לה' להכניע הרע לטוב כן יהיה קרבן מנחה מעורב קצת חלק הרע שבו עם חלק הטוב שבא מצדך ולכך אמר ארץ המוריה

על אחד ההרים אשר אומר אליך לכאורה לא שייך כאן לשון אחד כדאיתא במפרשים על ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד דלא שייך אחד רק על מה שאינו במנין ע"כ בהקב"ה שהוא יחיד מיוחד עליו לבדו ראוי לומר אחד והאיך קאמר כאן על אחד ההרים וצריך להיות דקאי על בהמ"ק דג"כ חד בהמ"ק איכא ואינו במנין ושייך לומר בו לשון אחד

על אחד ההרים לפי דרש המדרש לא היה אז הר המוריה הר רק בקעה ואברהם התפלל אח"כ שאין דרך המלך לשכון בבקעה ונעשה הר ונראה שזה שכיון הפסוק שקראו תחילה ארץ המוריה ולא הר המוריה וא"כ צריך להיות הא דכתיב אח"כ על אחד ההרים היינו כמו שאמרו חז"ל במקומות אחרים על בסמוך היינו סמוך לאחד ההרים

אשר אומר אליך ולהבין למה באמת לא אמר לו מיד על איזה מקום נראה דהקב"ה רצה דאברה' לא יתעצב ויצטער בדרך כי ריחם ה' על יראיו וכשאמר לו אשר אומר אליך א"כ ידע שהדיבור יהיה עמו קודם העקידה ואין הנבואה והשכינה שורה רק מתוך שמחה א"כ צריך עצמו להכין לזה שלא להתעצב ולהצטער כלל ועוד נראה דאם היה אומר לו שילך ויקריבנו אין הקב"ה מוציא הדיבור לבטלה ובפרט הצווי אשר מצוה לו ולכך אמר לו אשר אומר אליך ולא צוהו על ההקרבה לא עתה ולא אח"כ וא"כ אינו עובר על הצווי והקב"ה לא חזר מדיבורו

וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו הנה מלבד מה שזריזין מקדימין למצות הודיע לנו הכתוב עוצם זריזות אברהם דיש להבין הגם דרצון הקב"ה לא היה להקריב את יצחק רק לנסיון מ"מ האיך יצא מפי הקב"ה שני דברים הנראים כסותרים לפי הבנת בני אדם ובאמת נראה דאין זה סתירה כלל דהקב"ה לא הגביל לו זמן להקרבה וא"כ היה מקום לקיים שני דיבורים כי ביצחק יקרא לך זרע שיקח לו אשה ותהר ממנו ואח"כ יעלהו לעולה וא"כ יזרע זרע והוא יהיה עולה אבל אברהם כדי למהר מצות ה' לא חש להמתין לזה רק השכים מיד בבוקר לקיים מצות ה'

ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו פירש רש"י ישמעאל ואליעזר ונראה לבאר דמאן יימר דהן דווקא ישמעאל ואליעזר דהא כמה נערים היו לו אבל נראה לומר דאברהם היה רוצה לקיים כל דבריו של הקב"ה והקב"ה אמר לו קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ויש במשמעות לשון הזה ג"כ לפרש הני ג' דהיינו את יחידך זה ישמעאל שהיה יחיד לו כשהיה אברם שמו כמ"ש לעיל אשר אהבת זה אליעזר בן משק ביהו שאהב אותו מכל בני ביתו את יצחק והעלהו שם לעולה כמשמעו ע"כ לקח השני נערים ישמעאל ואליעזר עוד נראה לפרש שלקח שני נעריו עמו דאברהם לא ידע שיקריבנו בראש ההר לעין כל רק בבקעה דהא הוא התפלל אחר זה שדיבר עמו ה' שהבקעה יעשה הר וליצני הדור היו אומרים דמאבימלך נתעברה שרה א"כ אם יקריבהו בינו לבין עצמו יאמרו הבריות שודאי כן הוא דמאבימלך נתעברה והא ראיה דאברהם בעצמו העבירו מן העולם כדי שלא יתיחס לבנו ע"כ לקח עמו שני נעריו להעיד שהי' במצות ה' ועל פי שנים עדים יקום דבר וע"פ זה נראה לפרש דזה היה חרדת שרה דאמרו חז"ל דמלאך המות בא ובשר לשרה שאברהם הלך לשחוט ליצחק וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ויש להבין וכי שרה הצדקת לא רצתה לקיים דיבורו של הקב"ה רק דחרדתה הי' דהבריות יאמרו מאבימלך נתעברה ומטעם זה העבירו אברהם מן העולם דהבריות לא ידעו שהוא במצות ה'

ויבקע עצי עולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים הא דלקח עצים מביתו ונשא על כתפיו ולא המתין עד בואו שם ויבקע שם עצים ממקום ההוא נראה דאיתא במסכת עבודת כוכבים דאין לך אילן שלא עבדו בו עבודת כוכבים ומזלות ומחובר אסור לגבוה וזה היה לגבוה ולכך נטל עצים מביתו שלא היו נעבדים ועוד נראה לומר הטעם כי שם מקום מקדש וביקש שלא להניף ברזל כמו שלא יונף ברזל על אבני מזבח כן חשב שלא להניף ברזל על עצי מכשירי קרבן אבל מחוץ למקדש אפילו באבני מקדש מותר להניף ברזל כדעת ר' נחמיה במסכת סוטה דף מ"ח ולכך בקען בביתו גם מרמז בבקיעת עצי עולה כי יצחק תיקן בהקרבתו עץ הדעת טוב ורע והוא הפריד רע מטוב וזהו ענין שחיטתו וזה ויבקע עצי עולה עץ טוב ועץ רע שיהיו נפרדים וגם עץ הדעת הוא כח היצה"ר צריך להכניעו ולהבקיעו מבלי היות בשלימות וזהו ויבקע עצי עולה

ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק להיות כי באותו היום אז היה ראוי לשחוט יצחק ולפי מה דאיתא במדרש באמת פרחה נשמתו בשעת עקידה. וא"כ היה זה בהכרח י"ט הראשון של פסח דבו נולד יצחק כמבואר במסכת רה"ש וצדיק ביום שנולד מת כנודע ולכך הואיל שהיה בכור פטר רחם הגין עקידתו על זרעו שניצולו הבכורים ביום ההוא במצרים כי ראוי היה אז באותו יום למות כל הבכורים וזה היה עקידת יצחק ולכך ביום השלישי וא"כ אמירת הקב"ה היה מקודם ביום שלפניו טרם שהשכים אברהם בבוקר וא"כ היה עשירי לירח ניסן וזהו בעשירי שנאמר להם נמי במצרים משכו וקחו לכם צאן והיו אוסרים אותו בכרעי המטה זכר לעקידת יצחק וקרבן תמיד טעון ביקור ד' ימים וכן זה היה ד' ימים ולכך בקע עצים בביתו מקודם שבא י"ט כמלאכה שאפשר לעשותה מעי"ט: