עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › תפארת יהונתן

תפארת יהונתן לג

Tiferet Yehonatan 33 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text

Open in the reader →

יעבור ואפ"ה אין אנו צריכין להפך הסדר כמו שנדחק רש"י דאמרו בגמרא דמגילה דאסור ליתן שלום בלילה חיישינן שמא שד הוא והנה דודאי דגם ביום אסור אם לא ראינו ביה בבואה דודאי שד הוא רק בלילה דאי אפשר להכיר ע"י בבואה אסור מספק וזהו קושית הגמרא על יהושע איך נתן שלום אך דנאמר דהיה ביום כיון דבאמת היה מלאך ולא ראה ביה בבואה אף ביום דהיה צל ודלא כמו שנדחק רש"י בפרק נגמר הדין דהיה לילה דזה דוחק גדול כנראה שם רק באמת היה ביום רק אם אינו נראה צל שלם אפילו ביום דאיכא צל פשיטא דאסור וכן אברהם לא ראה בהם בבואה כיון שהיו באמת מלאכים והיה חושש דשדים הם בפרט שהיו משונים בתבניתם כי היו מלאכים ואמרו בגמרא דקדושין דרבי אליעזר בן יעקב על כל כריעה והשתחויה הוה נתר רישא דמזיק ולכך אברהם ביקש להבחין זאת לכך וישתחו לה' הנראה אליו וא"כ אם הוא מזיק ינתר ראשו ואם לאו הוא סימן דלאו שד הוא ולכך נאמר אח"כ אדני אל נא תעבור מעל עבדך שאמר כן לשכינה כי מתחילה חשב אולי שדים הן אבל אח"כ ביקש מהשכינה בלי לעבור כי הוא טרוד לשמש לאורחין ואין צריכין להפוך הסדר כמו שדחק רש"י ז"ל

יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם אמרו חז"ל כערביים נדמו לו ויש להבין למה דוקא בערביים ולא מאומה אחרת ונראה כי ידוע דאין המלאכים מכירין בלשון ארמית וכתבו המפרשים דכ"ש בשאר לשונות והנה עם הגדול שבהן דיבר אברהם וגם רפאל בישר לשרה וקשה באיזה לשון דברו עמם דשאר לשונות אינם מכירין ובלשון הקודש ירגיש אברהם שאינם נכרים כי שאר האומות לא היו מכירים בלשון הקודש כי ביוסף שכתוב כי פי המדבר אליכם מפרש התרגום שנתן זה לסימן שהוא אחיהם במה שדיבר עמהם לשון הקודש רק דהרמב"ם כתב כי לשון ערבי הוא לשון עברי באמת אלא שנשתבש קצת וכיון שהבינו בלה"ק ע"כ נדמו לו כערביים ולא מאומה אחרת

ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ הנה אמרו חז"ל שאמר להם לרחוץ רגליהם שהיה חושדן שמשתחוים לאבק שעל רגליהם הא דהיו משתחוים הערביים לאבק זה המינות נשתרבב מכת מדברים שחשבו תחילת היסודות הם עצמיים נפרדים דק מאוד וזהו אבק כמ"ש הרמב"ם בספר מורה נבוכים והם הוסיפו לומר שזה סיבת יצירה והיה חומר בטבע לפעול ולא בכוונת מכוון או שחלקו כבוד לחומר הראשון אשר ממנו הושת העולם לדעתם ולכך היו משתחוים לאבק ולכך אמר יוקח ע"י שליח כדי לבטל העבודת כוכבים ומזלות כי דוקא עובד כוכבים ומזלות מבטל עבודת כוכבים ומזלות של חבירו ולא ישראל כמבואר במסכת עבודת אלילים וענין עיקר אמירה זו להם יוקח נא מעט מים וכן אמירת והשענו תחת העץ נראה דמבואר במדרש שאמר אברהם קודם שמלתי את עצמי היו אורחים מצוים אצלי ועכשיו לא יהיו אורחים מצוים אצלי וצריך טעם למה חשב כך ונראה דהטעם שחשב דבשביל מילתו ימנעו אורחים הוא דאברהם כאשר נתן להם לחם לאכול הקרא שם ה' בפיהם לקבל דת אמת ועכשיו יחשבו האורחים אברהם יבקש מאתנו ג"כ להמול כמוהו ולקבל עלינו כל מצות ישראל וזהו כבד עליהם מנשוא ולכך ימנעו להתאכסן אצלו וכן חשב באנשים הללו שרצו לעבור בלי לילך אצלו הוא מזה הטעם ולכך מיהר הוא לקראתם ואמר אין רצוני רק יוקח נא מעט מים לבטל העבודת כוכבים ומזלות של אבק שברגליכם אבל לא להמול כמוני ולכך אמר והשענו תחת העץ כי בן נח דמקיים שבע מצות הוא מעץ הדעת טוב ורע אבל ישראל אחודים בעץ החיים ולכך אמר להם שאין רצונו רק שיקיימו שבע מצות וזהו אמרו דדי לכם והשענו תחת העץ היינו עץ הדעת בזה תהיו נשענים

ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם נראה לפרש דכאשר אכלו למדם לברך לה' אלקים אמת ולבטל עבודת כוכבים ומזלות ועבודת כוכבים ומזלות איקרי אחר היינו אל אחר וזה אמרו שרצונו רק דלאחר שסעדו לבם בפת אחר היינו העבודת כוכבים ומזלות תעבורו ותסירו מקרבכם ולא יזכר עוד ואמר כי ע"כ עברתם כי חשבתם שאני אפתה אתכם לקבל מילה וכל התורה לא כן הוא אין זה רצוני והוי ע"כ עברתם שע"כ עברתם תחילה שלא להתאכסן אצלי שלא אפתה אתכם ואם ידע אברהם שהם מלאכים יש לפרש דידוע כי כף רגליהם ככף רגל עגל וזה קטרוג לישראל אמנם משה שהזיר את העגל על פני המים וישק לישראל ביטל הקטרוג וזה רמז להם באמרו יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם לבל יהיה כף רגל עגל ברגליכם קטרוג כי מים הנ"ל של משה והתורה דאיקרי מים מבטלין הקטרוג

וסעדו לבכם ולא כתיב לבבכם פירש רש"י כי המלאך שאין לו יצה"ר אין לו רק לב אחד לעבוד לה' היינו כי אכילה הוא לשני כוונות האחד להוציא הרוחניות כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' (אמר המעתיק הרב קיצר בזה כי האר"י לוריא זצ"ל האריך בזה כי הקב"ה קרא שם לכל דבר היינו ללחם לחם ולמים מים וכל מה שיוציא מפי הקב"ה הוא רוחני ואדם האוכל צריך לכוון באכילתו להוציא תיבת הרוחני שבכל מין להעלותו למקורו וזה על כל מוצא פי ה' והבן ע"כ) והשנית להברות את הגוף באכילתו וזהו כל אדם וזהו חלק היצה"ר לתאוה וכחות גופני והראשון הוא חלק יצה"ט ומלאכים לא שייך בהו חלק יצה"ר לסעוד הגוף רק לברר הרוחניות ולכך נאמר בהם לב אחד שהוא לשמים לברר הרוחניות ואמר כי ע"כ עברתם כי מה שהיו המלאכים אצים וממהרים לעבור מעליו כי הם זריזין בשליחותם להפך את סדום והפיכות סדום היה על שלא נתנו מלון ופת ואמר להם א"כ ראוי ללמוד ליתן פת לאורחים וזה אמרו כי ע"כ שלא עשו אנשי סדום כן עברתם על עבדכם ומיהרתם