תפארת יהונתן כז

כי בא הגלות ולכך חושב הגלות ארבע מאות ושלשים שנה כי מאז כבר התחיל הגלות כאשר קיבל אברהם על עצמו כמו שנאמר בדניאל מיום אשר נתת אל לבך

והנה תנור עשן ולפיד אש הוא הגיהנם עבר בין הבתרי' בתרי עובדי כוכבים ומזלות ותור וגוזל לא עבר עליהם אש כי מנוקים הם בגיהנם

ביום ההוא כרת ה' עם אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת כי על ידי הגלות זכו לא"י ונרמזה הגלות בנחל מצרים ונחל פרת שהיו גלות שנית ונחל מצרים פישון פה שונה ולכך ממצרים זכו לתורה והוא יסוד אש ונהר פרת יסוד מים כאמרו באנו באש ובמים והבן

ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר היינו כי תולדותן של צדיקים מעשים טובים א"כ אף אם ילדה שרה מ"מ זה אינו לאברהם רק לעצמה. ולה שפחה ושמה הגר במדרש אמר שניתן לה לשכר מפרעה וה' מתחלף בא' וא"כ ושמה אגר כי קיבלה אותה לשכר מפרעה ואגר הוא לשון עברי באמת רק שנתחלף ה' בא' וגם אז התחיל שעבוד וגלות ובגלות נאמר והגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה וכן היתה הגר שעלתה מעלה ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה ויצא ממנה ישמעאל שהיה גמל מעלה גרה גרה בחילוף אתוון הגר ומילה בלשון כי היה נימול ואינו ערל פה אבל עשו הוא ערל פה אבל ידו אחזת בעקב יעקב ולכך הוא מפריס פרסה וגרה לא יגר

ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ענין זה שנתנו האמהות שפחותיהם לבעלם כשלא ילדו הוא כפשוטה כי חששו שנגזר עליהם מיתה ולכך אין להם בנים וחשוב כמת ולכך בחרו בצרתם דאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה ומאה מיתות ולא קנאה אחת והרי זה קשה ממיתה ויכפר זה על זה כענין דפנינה וחנה מה דאמרו חז"ל דפנינה לשם שמים נתכונה או י"ל הטעם דשרי נתנה הגר לאברהם כי הגר היתה שפחת מצרי בת מלך שניתן לאברהם וידוע דמצרים מלא כשפים הוא וחששא שרה אולי כשפו אותה המצרים לבל תלד כדי שתהא הגר המצרית לאברהם לאשה לזאת התחכמה שיבוא אברהם אליה ותתעבר ממנו א"כ נתקיים מחשבתם בכישופם וא"כ גם היא תוכל ללדת אחר כך ויותר נראה כי ידעה שרה שהיא עקרה וצריכה רחמי שמים רק גם זה ידעה כי לא פסקה הזוהמא מאבותינו כמבואר בגמ' אברהם הוליד ישמעאל וקליפה קדמה לפרי וא"כ בן הראשון יהיה רשע וכי ועשה הקב"ה נס להוליד רשע הלא שורת הדין שלא יהא רשע נולד כלל רק עולם כמנהגו נוהג ואם כן איך יהיה הקב"ה עושה נס שיהיה נולד רשע וא"כ אי אפשר שתלד ולכך ביקשה ממנו שיקח שפחתה שילד ממנה וא"כ אח"כ השני יהיה צדיק ובזה תבנה ויעשה לה הקב"ה נס להגליד והנה שלא יהיה זרע רשע מיוחס לאברהם לקח השפחה וא"כ הולד כמוה כנודע ואין הרשע נקרא על שם אברהם

וישמע אברם לקול שרי אמרו חז"ל לקול רוה"ק כי כ אברהם קיים התורה והאיך נשא שפחה וגם מצרית ראשונה רק שרה היתה נביאה ונביא מותר לעבור על דברי תורה בהוראת שעה ולכך שמע לקול רוה"ק

ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ עיין פירש"י שפירש מגיד שאין ישיבת ח"ל עולה מן המנין לפי שלא נאמר ואעשך לגוי גדול עד שיבוא לא"י נראה דודאי דכל אדם היושבים בח"ל עשר שנים ואינם עולים לא"י אינם יכולים לבטל מפו"ר ולזה תקשה אם כן אברם ושרי שישבו שנים רבות בח"ל יותר מעשר שנים למה המתינה מליתן לו שפחתה ולזה תירץ רש"י כי אז היה אברהם ג"כ עקר ולא נאמר לו ואעשך לגוי גדול עד שבא לא"י ונתרפא ומ"מ דייקינן עשר שנים דווקא הואיל ופרט הכתוב עשר שנים ש"מ דבענין ההוא יש קפידא

ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה. אמרו במדרש ולא לאחר והדבר צריך תלמוד ואולי הכונה הזה שנשא אברהם שפחה מצרית היה ע"פ הדיבור ואין רשות ביד נביא להתיר מצוה לכלל אנושי דא"כ הרי זה בטולו רק רשאי להתיר באיש פרטי וזהו לו ולא לאחר הרצון בזה שאין הדבר מותר בכלל אפילו לאחר ליקח מצרית רק לו לאברהם לבד הותר מצרית ע"פ הדיבור ועוד יש לומר כי אמרו במדרש ואעשך לגוי גדול אעשה אותך לבריה חדשה וזה הי' כשנשתנה שמו מאברם לאברהם ואז נימול ונעשה בריה חדשה ונקרא שמו אברהם ולא אברם ואחר הוא וזהו שהתיר' שפחה מצרית לו היינו כל זמן שהיה אברם אבל כשנעשה בריה חדשה לא הותר לו ולכך לא מצינו שהיתה לאברהם לאשה כאשר הוסב שמו אברהם ונימול אשר לא יאות להיות ברית קודש מעורב עם שפחה מצרית וזהו לו ולא לאחר כשיהיה בריה חדשה והבן. (אמר המעתיק אל יקשה בעיני הקורא על הרב הא אמרו במדרש וגם רש"י הביאו דקטורה זו הגר וזה היה לאחר מיתת שרה דהרב הגאון פירש לפי הפשט ולא לפי הדרש דגם הרשב"א כתב דלפי הפשט קטור' היא אשה אחרת ועוד דגם לפי המדרש ר"י הוא דס"ל דקטורה זו הגר אבל רב נחמן הוקשה לו הא כתיב ויוסף ויקח אשה אלמא דמלת ויוסף יותר ראוי לפרשו על אשה אחרת עד שהוצרך ר"י לדחוק ולתרץ ויוסף על פי הדיבור על כן יש לומר שפירוש הרב הוא ע"פ הפשט)

ויבוא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה הנה אמרו חז"ל שנתעברה מביאה ראשונה והטעם הוא כי ישמעאל בן שפחה היה מזוהמא של אברהם כי לא פסקה הזוהמא וזה היה הזרע שהזריע בביאה ראשונה אבל אח"כ חדלה הזוהמא