תפארת יהונתן כג

אולי יש לה חולי ותזיק למלך ויותר הזהיר גליאנס ובן סירא על נשים רבות יפות תואר שיש להם מיחוש בגוף וא"כ לא היתה ראויה לשרה שתלקח תיכף להבעל למלך אמנם אמרו חז"ל דמרגליות היתה תלוי בצואר אברהם שכל חולה שהיה רואה אותה נרפא מכל חולשים לכך נאמר שמיד אחר ביאת אברם למצרים וראו שהיא יפה הללו אותה לפרעה כי לית כאן חשש חולי מצד שהוא אברם ודאי תתרפא ממנו

ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה הוקשה לרש"י מלת אל פרעה ומפרש שאמרו הגונה זו למלך ולי נראה לפרש עניין ההוא כי ודאי אברם עשה בתחבולות מנהג עובדי כוכבים ומזלות קדמונים בהלוכן למלחמה עם נשותיהם לבל יתנו בני אדם עיניהם בם היו מושחין פני נשיהם במשיחה שהיה חושך משחור תוארם למראות עין ואח"כ תרחץ פניה ותשוב ליפיה הראשון ולכך אמרו אל פרעה יפת תואר אפילו נראית כעורה הרצון בזה שהיא למראית עין כעורה ובעצם היא יפת תואר דודאי אברם לא מנע מתחבולה זאת למשוח בשחור פני אשתו והיא כבנות כושים רק כל כך היה היופי של שרה ורה"ק אשר עליה וחכמת אדם תאיר פניו שמתוך שחור הבהיק אורה ונראית נאה ויפה למאוד וזהו הפלגת הענין וגודל היופי הזה הגידו לפרעה כי הענין מפליא השומע והרואה. גם נראה לפרש מלת אל פרעה. כי אברם התחכם ואמר על שרי היותה אשת איש רק הבעל למרחוק והיא נוסעת עמו כי הוא אחיה לבל יפגעו באיסור אשת איש כי בני נח מוזהרים על זה ומ"מ אברהם חיה יחיה אבל המלך לפי דתם יכול להפר חוקם ולבטל קישור אישות ובפרט שהם חושבים מלכיהם לאלהים על הארץ כנודע במלכים קדמונים ומלכי מצרים ומלך פורץ גדר ולכך אחשורוש קיבץ נשים ולא חש אם הם פנויות או בעולות בעל כי לפי נימוסם הותר הדבר למלך ולכך הוצרכו להלל אותה אל פרעה רצונם כי היא מותרת לו לבדו ולאחרים אסורה. אמנם יותר נראה לפרש כי ידוע ששרי מצרים היו בקיאים בחכמת הכישוף מקסם ולחש ושרטוט הפנים וכדומה מאתם יצא חכמת חיצונים אשר הוא לעומת חכמה אמתית כי את זה לעומת זה ברא אלקים וראו והכירו בפרצוף ושרטוטי שרה כי היא מוכנת לנשיא אלקים על הארץ כאשר היא באמת אשת אברם נשיא אלקים ומבחר כל מין אנושי והם שחשבו כי היא אחות אברם א"כ אין זאת כי אם אשת מלך מצרים שחשב עצמו לראש גוים ואלהי על הארץ ולכך כאשר ראו אותה בהכרת פנים ויהללו אותה אל פרעה ולכך ותקח האשה בית פרעה והבן כי הדברים נכונים

ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר והנה לא כתיב שנתן לו מתנות רק הטיב בעבורה דודאי לא קיבל מתנות מפרעה ממש כי זה כמתן אתנן ומצינו יותר מזה שאמר למלך סדום אל תאמר אני העשרתי את אברם רק אולי מינוהו למשנה המלך כמו אחשורוש למרדכי למדי ופרס מינוי ההוא עלה לשכר רב וזהו ויהי לו ולא ויתן לו ולכך לקחו אח"כ ממנו כי הגיע לו חלף עבודתו ומינוי של המלך

(אמר המעתיק אל יקשה הקורא על הרב הא גבי אבימלך כתיב ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם דהכא כתיב ויהי לו צאן ובקר קודם שידע פרעה שאשתו הוא ואם יקבל מתנות ממנו נראה כאתנן אבל גבי אבימלך כתיב שנתן לו אחר שהודיע לו הש"י שהיא אשת איש ונתן לו מחמת יראה ופחד שיתפלל עליו וכמו שפירש רש"י על מלת ונוכחת שהוצרך לפייסה בממון זה הותר לו ליקח מתנות ועל שאמר דוקא למלך סדום אל תאמר אני העשרתי את אברם פירשתי בפירושי שיש תחת ידי בכתיבת ידי על התורה אחר שנדקדק במלות כפולות ושונות שאמר אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך דדי לו אם יאמר מחוט ועד שרוך נעל לבד וגם מה שאמר אל תאמר אני העשרתי את אברם דמשמע אם אחר יאמר דבר זה לא יקפיד ויקבל ממנו דהנה ידוע דמעשה ניסים אין ליהנות מהם וגם אין ליהנות מהגזל שנגזל מאדם וכך אמר אברהם אם תאמר ליקח הרכוש שהצלתי מארבעה מלכים שודאי אתם נותנים לי במתנה גמורה שהצלתי הנפשות על זה אמר מחוט ועד שרוך נעל שהוא דבר מועט לא אקח כי הצלתי היה מעשה ניסים כדאמרו שקשים נעשים חרבות ועפר נעשה חיצים ואסור ליהנות מזה ואם תאמר שתתן לי מאוצרך שכרי זה לא אקח שכל אשר בידך גזול הוא כי אנשי סדום רעים וחטאים וזה ואם אקח מכל אשר לך אשר לך דייקא עכ"ל המעתיק) ויותר נראה דאברהם לא לקח מפרעה כלום והא דכתיב ויהי לו צאן ובקר היינו שאברהם לקחם מממון שלו ומה שאמר שהיטיב לאברהם בעבורה הוא דידוע כי מצרים נקרא בית עבדים שלא הניחו לשום עבד ושפחה לילך ממצרים וגם בהמות לא הניחו לילך כמבואר בגמרא אין פרה וחזירה יוצאת ממצרים אא"כ חותכין האם שלה אבל אברם היותו קרוב למלכות הרשוהו ליקח הכל מבלי כושל ועיכוב וזהו ויהי לו שהורשה להיות לו כך ומשלו לקח

וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם הנה אמרו במדרש סימן לבנים מה שקרה לאבות וזהו וימת מלך מצרים פירש רש"י נצטרע ויאנחו בני ישראל מעבודה והטעם שנאנחו אז הוא משום שידעו סימן הנ"ל ובאברם תיכף לאחר שהיה צרעת לפרעה שלח אברם ושרה מארצו וחשבו שכן יהיה בבנים וכיון שראו שנצטרע ומ"מ חופשה לא ניתן להם ע"כ נאנחו כי תוחלתם כמעט כזבה להם

ואת ביתו על דבר שרי אם נפרש ביתו היינו עבדיו הוא כי פרעה לא רצה לאנוס את שרי דאין זה מחק המלך רק רצה לפתות אותה ולכך הטיב לאברם היותו אחיה שידבר על לבה וכן שרי פרעה דברו לשרי לשמוע אל המלך ועל זה באו הנגעים על דבר שרי אבל יותר נראה פירוש ביתו זו אשתו כי בלא"ה היה לפרעה נשים והיו ג"כ בעולת בעל כמש"ל כי המלכים לא היו מקפידין על זה ולכך אלו היו באים הנגעים