תפארת יהונתן רט
Tiferet Yehonatan 209 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text
Open in the reader →לעמיד להם מלך וע"כ הוצרכו לבטוח בה' אבל אח"כ ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים היינו ע"פ מזל ולכך הזהיר הכתוב מקרב אחיך תשים עליך מלך ולפי שאין מזל לישראל. או נראה דיש בנימוס נכרים דשרי המדינה מתקבצים יחד ונתנו כל אחד דעתו כפי רצונו ומי שיעלה לו רוב הדעות הוא יהיה מלך בראשם רק רוב הפעמים בא ביניהם קטטה ומריבה כל אחד רוצה לברור מלך אחד מבני משפחתו וזה אינו יכול להיות עד שהוצרכו ליקח מלך ממדינה אחרת וזה הענין שאמרו ישראל ככל הגוים היינו כנ"ל ולכך אמר הפסוק לא תוכל לעשות כן כי מקרב אחיך תשים עליך מלך ולא נכרי ומה תאמר כי יבוא קטטה ומריבה ביניכם לזה אומר אני לך תשים עליך מלך אשר יבחר ה'
לא ירבה לו סוסים וגו' דהנה בנמוסי מלכי הע"א כשבא עליהם איזה מלחמה עושים ארנונית סוסים וזהו הכבדה גדולה על בני המדינה ואולי תהא בדעתך שלא להכביד על ישראל ותרצה לאסוף לך סוסים ולכך הזהירה התורה עליו
ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס דבמצרים היו הסוסים מובחרים מכל המדינות ומביאים למדינות אחרות והדבר קשה למאוד להיות מובאות תמיד מארץ רחוקה ויש תקנה לזה ליקח מהם סוסים זכרים ולהרביעם על הנקבות כל אחד במדינתו לפרות ולרבות דוגמתם רק המצרים מסרסים אותם לבל יולדו עוד ולכך תרצה לישב שם אנשים ישראלים שישלחו לך הסוסים והזהירה התורה ולא ישיב וגו' למען הרבות סוס
וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד ולכאורה לנוכח יביטו והרמב"ן נמי כתב דהראיה לסתור דמשמע דוקא בדרך הזה לא תשוב עוד אבל בדרך אחרת תשוב ח"ו דהיינו בארץ פלשתים ודרך קרוב הוא דרך ארץ פלשתים דכתיב ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא רק הענין הוא כך דלפעמים אמר הקב"ה למשה צווי בלשון הבטחה כמו שאמר אצל קריעת ים סוף לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד והוא היה צווי והמראה מקום לזה דלא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד משמע אפילו בדרך אחר כי אסור לראותם כדמוכח מקרא לא תוסיפו לראותם וזה שאמר ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס רק יקשה לך הא ציווי הש"י הבטחתו היה והאיך יעלה כן על דעת המלך ולכך אמר משה לא מצית למיגמר וזהו הנתינת טעם וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד דיש לטעות ולומר אבל בדרך אחרת תשוב
ולא ירבה לו נשים איתא בגמרא דמלך מותר לישא י"ח נשים דנתן הנביא אמר לדוד המע"ה שמותר לישא כהנה וכהנה דהיינו ח"י נשים ויש ליתן טעם למה דוקא ח"י נשים ונראה דהענין דאיתא בגמרא דהדיוט ג"כ מותר לישא ד' נשים דילפינן מיעקב ולמה דוקא ד' אבל נראה דידוע דעונת ת"ח הוא מליל שבת לליל שבת ולכך הדיוט יכול לישא ד' נשים ולא יותר כדי שיהיה לכל אחת עונה בכל חודש ואיתא דעונת מלך בכל יום נמצא דמן הדין היה יכול לישא ל' נשים אבל איתא דחסידים הראשונים לא משתמשין ליל מ"ש וליל א' וליל ב' דעי"כ הלידה יחול בשבת ויוגרם חילול שבת ומלכי ישראל בודאי חסידים היו ונמצא חסר בכל חודש י"ב לילות מכל שבוע ג' לילות ונשאר ח"י לילות ולכך מותר לישא ח"י נשים שיהיה לכל אחת עונה בחודש
וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד דתרצה לצבור הון רב ולא תרצה להכביד על ישראל בעת מלחמה והזהירה התורה דלא תעשה כן כי מלמעלה יורד ההשפעה על המלך ומן המלך יורד ההשפעה על העם ואם השפעת המלך לעם הוא בצמצום השפעת הקב"ה ג"כ יורד בצמצום ולכך הזהירה התורה כסף וזהב לא ירבה לו מאוד שלא יניחם בבית גנזיו רק יפזר בממונו כדי שישפיעו לו שפע רב מן השמים
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו' ולדייק הלשון כשבתו נראה דבאחשורוש נמי כתיב כשבת המלך וכתבו המפרשים הפירוש משום דאין ישיבה לעובדי אלילים אפילו אם הצליחו למאוד וכבשו מדינות הרבה אעפ"כ כל מגמותם לכבוש עוד ולא יחשבו כי רב להם וזהו ששאלו לאלכסנדר מוקדן הא יש לך כמה וכמה מדינות מה לך לרדוף אחר יותר לכבוש אותם והשיב להם אם היה יכולת בידי לעלות השמימה ללחום קרב עם החמה או עם צבא השמים לא נסגותי אחור אודות שאין להם מנוחה וישיבה בעה"ז אבל ישראל אין רשאין לעשות כן דהנה פילוסוף א' אמר כתיב ותרב חכמת שלמה מה אנו מעידין ע"ז הלא אין אנו מבינים אפי' דבר א' מחכמתו רק השיב א"ע כך דראינו דשלמה המלך ע"ה מלך על כל העולם ולמה הספיק את עצמו בירושלים לבד רק דהענין הוא דזהו האמת שמלך על כל העולם וכל. העולם נתן מס לשלמה אבל מ"מ לא מלך בכל העולם שיהיה נקרא על שמו כמ"ש המפרשים וא"כ קשה הלא היה יכול להכריח את כל העולם דהא היה מלך אפילו על השדים והם עבידו ליה כל צרכיו למה לא ישלחם על איזה מדינה רק דראה שהוא הכל הבל כי ברוב כסף ברוב דאגות וזהו הענין דאין ישיבה לעובדי אלילים כי מראים את עצמן בעיני הבריות שיש להם רב אבל בלבבם תמיד לאסוף הון יותר וזהו הפי' באחשורוש כשבת דהיינו שהוא מראה את עצמו שהוא יושב אבל אינו יושב רק בעצב נפשו אודות אשר חפץ יותר על קך"ז מדינות מאשר היה לו וז"ש כאן והיה כשבתו היינו שיחשוב בלבו שאינו יושב ממש רק ישיבה קצת ויחשוב לאסוף עוד וכתב לו את משנה התורה דהיינו על ידי התורה מונע את עצמו מצבור כסף
את משנה התורה היינו תורה נגלה ותורה נסתר וא' מונח בחיקו היינו תורה נגלה וא' מונח בבית גנזיו היינו תורה נסתר או נראה את משנה התורה היינו