תפארת יהונתן רז

שהקב"ה פועל טו"ר. או נראה דהנה הרמב"ן על התורה פירש הר גריזים והר עיבל בגימט' ערבנים שנכנסו כאן בערבות ולזה קאמר הפסוק הלא המה בעבר הירדן כי לאחר שעברו הירדן נכנסו בערבות וז"ש היושב בערבה ולפירוש הראשון שכתבתי שהרים אלו מסולקים מן המזל קא מרמז קרא אחרי דרך מבוא השמש כי השמש מכונה בכלל המזלות ואמר מול הגלגל ששם ראו שמסולקים מן המזל ע"י דם מילה כמ"ש היום גלותי וגו' וגם דא"א קודם שנימול היה תחת המזל אכן משנימול א"ל הקב"ה צא מאצטגנינות שלך וכו' ואברהם מל א"ע באלוני ממרא וזהו אצל אלוני ממרא: כי אתם עוברים את הירדן לבא לרשת את הארץ וגו' וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים וגו' נראה לפרש כי שבע שנים שכבשו וז' שחלקו היה מותר להם לאכול אפי' קדלי דחזירא וכן פסק הרמב"ם דבמלחמה מותר לאכול אפי' נבילות וטריפות אכן לאחר י"ד שנים הנ"ל היה אסור להם נמצא מקודם כיבוש וחלוקה א"א לשמור החוקים אכן כי אתם עוברים וירשתם וישבתם היינו לאחר כיבוש וחלוקה אז ושמרתם לעשות את כל החוקים. או נראה כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת וגו' ושמרתם לעשות את כל החוקים קאי אקרא למטה אלה החוקים אשר תשמרון לעשות בארץ אבד תאבדון את כל המקומות וגו' דהנה איתא בגמרא דאשירה דמשה לא מהני ביטול רק אבד תאבדון ותקשי למה לא מהני ביטול דע"א הא קיי"ל עובד אלילים מבטל ע"א שלו רק י"ל דקיי"ל דע"א של ישראל לא מהני ליה ביטול וכיון שהלכו בא"י תיכף קנאוהו נמצא הוי ע"א של ישראל ולא מהני ליה ביטול וז"ש כי אתם עוברים את הירדן דייקא ותיכף וירשתם וישבתם ולכן ושמרתם לעשות את כל החוקים היינו אבד תאבדון כי הוי ע"א של ישראל או נראה לפרש כי אתם עוברים וגו' ושמרתם לעשות וגו' אבד תאבדון וגו' דהנה אם דור המדבר היו נכנסין לא"י היה ודאי מרע"ה נכנס עמהם לא"י נמצא גם עמוד הענן היה הולך לפניהם ועמוד הענן משוה ההרים נמצא שלא היו יכולים אז לאבד אלהיהם אשר על ההרים כי לא יהיה הרים כלל וז"ש כי אתם עוברים את הירדן ולא דור המדבר ממילא גם משה לא יכנוס לא"י ולא היה עמוד הענן משוה את ההרים כי משמת משה פסק עמוד הענן נמצא שיש הרים בא"י שאה"ע עובדים שם לאלהיהן ולכן ושמרת לעשות אבד תאבדון ודוק

אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות וגו' כל הימים אשר אתם חיים על האדמה יש לפרש דהנה קי"ל דאין נכון להוסיף לעשות הרחקה על התורה כי כל המוסיף דבר מותר גורע אכן קי"ל דבע"ת צריך להרחיק מן הקצה אל הקצה האחרון ויוסיף גדרים וסייגים והרחקות שלא יבוא עוד לידי עבירה והנה בשאר ע"א באמת היה די בביטול אך מפני שחטאו בע"א דפעור נמצא כדי שלא יחזרו ח"ו לסורם הוצרכו לאבד תאבדון וזה מה שמדייק בקרא כל הימים אשר אתם חיים דייקא ואתם החוטאים לכך אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים וגו' כי הבע"ת צריך לעשות תשובה באותו מקום כי באותו מקום שחטא נברא שם מזיק ולכך צריך ג"כ בעשיית תשובה באותו מקום כדי להרוג המזיק ולזה כל המקומות אשר עבדו שם הגוים ואתם בע"ת ולכן אבד תאבדון

ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם כי אם אל המקום וגו' לשכנו תדרשו ובאת שמה נראה לפרש דאיתא בספרי לשכנו תדרשו עפ"י נביא נראה כוונתו שלא תעלה על דעתיכם אחרי שהקב"ה אמר אל המקום אשר יבחר באם תבואו לא"י ותראו הרים גבוהים הרבה ואינכם יודעים איזה ההר אשר בחר בו ה' ותבנו מזבח על ראש אחד מהרים ואם תראו שאין כאן השראת השכינה תהרסו אותו וכן על ההר השני עד שיראה לכם הר שבחר בו ה' לכן צוה ונתצתם את מזבחותם ולא תעשו כן ג"כ עד שתראה לכם הר שבחר בו ה' לנתוץ את המזבחות שבניתם מקודם כי אין נכון לעשות כן כי אם לשכנו תדרשו עפ"י נביא יאמר לכם ההר ואז תבנו עליו מזבח. או נראה פירושו דאיתא בגמרא לא תעשון כן לה' אלהיכם אזהרה למוחק את השם ואזהרה לנותץ אבן מן המזבח אמר ר"י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות אלא שלא יגרמו עונותיהם וכו' וקשה דלכאורה דברי ר"י אינם עולים יפה הלא כל התורה כולה כך היה דצוה שלא לעבוד ע"א נמי יקשה וכי תעלה על דעתך אלא ודאי דלכך צותה תורה שלא תעלה על דעתך נמצא מה מקשה ר"י ועוד דהנה הנביא צוח באמת ואת מזבחותיך הרסו ועוד למה מקשה ר"י נמי על מחיקת ה' וכי תעלה על דעתך אלא ודאי צוה שלא יעלה על דעתך ומה מקשה על אזהרת נתיצת מזבחות וכי תעלה על דעתך אכן נראה דפירושו כך הוא דאיתא בגמרא כל מה דאסר לן רחמנא שרא לן כנגדו וחשיב שם כולם וקשה הא לצוות הש"י לא מצינו היתר בשום מקום שכנגדו בתורה אך מצינו גם בתורה היתר נגד איסור היינו בפרשת סוטה שמוחקים הפרשה עם השמות אבל לנתיצות המזבח לא מצינו היתר בתורה וזהו מכוון בדברי ר"י לא תעשון כן לה' אלהיכם אזהרה למוחק את השם ולנתיצת המזבח וכי תעלה על דעתך וכו' בשלמא מחיקת ה' מצינו היתר בפרשת סוטה ועל זה אמר הכתוב שפיר לא תעשון כן למחוק השם כי אם אל המקום אשר יבחר שם מותר מחיקת ה' בפרשת סוטה אבל לנתיצת המזבח היכן מצינו היתר בשום מקום וזה מרמז ר"י בלשונו וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות שיהי' היתר לנתיצה שיהיה שייך פסוק של אחריו כי אם אל המקום ולזה קאמר ר"י שבאמת אינו קאי על נתיצת מזבח רק שלא תגרמו

כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו נראה דרצונו לומר דלא יהיה לכל שבט מקדש בפני עצמו רק בחלקו של שבט א' יבנה בהמ"ק וי"א שבטים היה חלקם ג"כ