תפארת יהונתן רו

לצדיקים גם בעולם הזה רק זהו כמ"ש הרמב"ם בהלכות מלכים וז"ל מה שאנו מצפים ומקוים לימות המשיח זה אינו מטעם שכל הנביאים נתנבאו שיהיה לנו אז עושר וכבוד כמ"ש ושמתי כדכד שמשותיך וכל גבוליך לאבני חפץ וכדומה דברי עוה"ז ועל זה נהיה ח"ו זמן ארוך בגלות רק עיקר הקוי' הוא שאנו יכולין להשיג השלמות כי אין אדם יכול להתפלל בכוונה אם אין לאיש דגן ותירוש למצוא טרף לביתו וכדומה וכן מצינו עתה שהקב"ה משפיע שפע טוב כדי להשיג השלימות ובאמת זהו אינו שכרו כי שכרו הוא עיקר לעוה"ב ועונש של עבירה הקב"ה משלם עיקר עונשו בעה"ז מטעם הנ"ל וזהו ראה אנכי וגו' ברכה זהו שכר וקללה זה העונש וחילוק זה יש ביניהם את הברכה השכר שיותן לך בעה"ז זהו לאו שכר מצוה רק אשר תשמע כדי להשיג עי"ז השלימות אכן את הקללה שהוא העונש על העבירה כמ"ש ללכת אחרי אלהים אחרים אז משלם את העונש על עבירה ע"י הקללה שבא עליו. או נראה דהנה כל המפרשים הקשו הא איתא בגמרא דכל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר מנ"ל ממשה ולפי"ז האיך התנה בכאן את הברכה אשר תשמעו והקללה אם לא תשמעו הא אינו חוזר מטובה אפי' על תנאי ונ"ל דהנה גבי יעקב אמר הקב"ה ושמרתיך בכל אשר תלך ואעפ"כ ויירא יעקב מתירא היה שמא יגרום החטא ומה יעקב שלא התנה הקב"ה רק אמר סתם הנה אנכי עמך ואעפ"כ מתירא ומכ"ש היכא דהתנה הקב"ה על הברכה אם תשמעו והקללה אם לא תשמעו אך עדיין הקושיא במקומה עומדת האיך התנה הא אין הקב"ה חוזר מטובה אך באמת דבר היוצא מפי הקב"ה לא ישוב ריקם נאום ה' רק הקב"ה מוציא הדיבור לטובה אך השינוי בא מצד המקבל אם הוא טוב הדיבור ג"כ בא אליו לטובה אם הוא רע אז הדיבור ג"כ בא אליו לרעה וז"ש ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה בדיבור אחד ויש בו ברכה וקללה דיש בידך לשנות דיבורי לטובה גם לרעה כי מצד המקבל נעשה הטוב או הרע וזהו את הברכה אשר תשמעו אבל הקללה אם לא תשמעו ר"ל דהקללה נעשה ח"ו ממילא. ועוד נראה לבאר דהנה כתיב לעיל פרשת ואלה הדברים בעשתי עשר חודש והוא שבט באחד לחודש דיבר משה וגו' הואיל משה באר התורה הזאת לאמר נמצא דבאחד בשבט אמר לישראל כל דברי מוסר ותוכחה של משנה תורה גם ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה ומשה מת בז' באדר של אחריו וז' באדר היה באותו זמן בשבת כידוע נמצא ר"ח אדר באחד בשבת ור"ח שבט שלפניו בשבת ושבת לישראל הוא סם חיים ולאה"ע הוא סמא דמותא כמאמר חז"ל עכו"ם ששבת חייב מיתה נמצא ע"י שבת בא לו מיתה וממילא הוא סם המות ולזה הוא אומר ראה אנכי נותן לפניכם היום דייקא בשבת ברכה וקללה הברכה היא לנו אם שמוע בשבת סם חיים והקללה אם לא תשמעו ר"ל וסרתם מן הדרך נמצא ח"ו אתם כמוהם וגם לכם הוא ח"ו סמא דמותא

והיה כי יביאך ה' אלהיך וגו' ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל הלא המה בעבר הירדן וגם למטה כתיב אצל י"ב אבנים שנכתבו עליהם התורה היה בהר עיבל ונראה הטעם דא"י אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד והר גריזים היה בדרום והר עיבל בצפון ולכך גם שם עושר וכבוד כמ"ש מצפון זהב יאתה אכן שלימות התורה בשלא נחשוב על העושר וכבוד כי עושר וכבוד בעוה"ז ראוי הוא לאה"ע ולכך נקראו אה"ע בשם צפון כמ"ש הנני קורא לכל משפחות הצפוני כי הם רודפים אחר העושר והכבוד ולכך מצפון תפתח הרעה היינו אה"ע הנקראים צפון ולכך מבטיח הכתוב על העתיד ואת הצפוני ארחיק מעליכם וזהו הרוצה להחכים ידרים כי דרום שם הוא ארץ לא זרועה ולכך נקרא דרום בשם נגב לשון יבש מכל והרוצה להעשיר יצפין כי מצפון זהב יאתה ואפ"ה ונתת את הברכה על הר גריזים והוא מן שורש גזירה ל' חתוכה מכל ואת הקללה על הר עיבל שורש ל' עב ולזה קאמר הכתוב מי אלה כעב תעופנה אעפ"י שמצפון זהב יאתה אפ"ה ונתת את הקללה על הר עיבל והטעם הלא המה בעבר הירדן שאינו שולט שם מזל נמצא אינו תלוי במזל. או נראה דהנה רש"י באיכה פירש מפני מה הקדים פ"א לעי"ן על דאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם שכך פירושו דהנה אם אנו שומעין רק התורה ככתובה יהיה נראה לנו כמו סיפורי מעשיות אכן ברוב סודותיה אין קץ להשיגה והנה אם הקב"ה נתן התורה עם סודותיה הרמים והגבוהים אין אדם היה יכול להסתכל בה כמו מי שמסתכל בחמה שעיניו כהות ולכך ניתנה מכוסה כי תורה שבכתב היא מלבוש ונרתק לסודותיה כדי שיוכל האדם להסתכל בה כי תורה הוא סוד וסוד הוא מנין עי"ן ויי"ן ג"כ מנין עי"ן משנכנס יין יצא סוד מטעם הנ"ל רק הסודות משיגים אותם בני עליה בעין השכלי ולכך קאמר הזוהר דל' תחזה הוא פירושו השגה בעין שכלי ולכך אם אנו ח"ו חושבים שהוא רק תורה שבכתב שנאמרה רק בפה ולא סודותיה המושגים בעין שכלי דהיה נראה ח"ו כמו סיפור מעשה ומזה בא ח"ו עיקר הכפירה וזהו מרמז רש"י שאמרו בפיהם דייקא רק תורה שבכתב מה שלא ראו בעיניהם פירוש סודות התורה בעין השכלי ותורה נקראת תליתאי כמ"ש בריך רחמנא דיהיב לן אורייתא תליתאי וזהו ונתת את הברכה על הר גריזים אותיות ג' רזים והקללה על הר עיבל אותיות בלי עין שלא היו משיגין בעין השכלי או נראה דיש במדינות אונדיא אומות שחושבים שפועל טוב אינו פועל רע דהקב"ה הוא פועל טוב אבל אינו פועל רע אכן מוכח מיציאת מצרים שהקב"ה פועל ג"כ רע כי ביציאת מצרים קרע לישראל את הים לגזרים והמצריים טבעו בים כמ"ש תבלעמו ארץ א"כ הוא פועל טו"ר וזהו את הברכה על הר גריזים תיבת גזרים וקללה על הר עיבל אותיות יבל"ע ומזה מוכח