תפארת יהונתן רד

במדריגה שפילה מתגולל בדומם או למעלה מזו בצומח וכמה צער גדול יש לו והנה ידוע דאם בא גלגול רע לאדם לא די שאינו מתקן הגלגול כי הגלגול רע למאוד ואינו יכול לתקנו אולם דאפי' הגלגול מקלקל אותו ומפתהו לסור מדרך הטוב לדרך עקש ופתלתול וז"ש ר"ח באתרא דליעול ירקא דאין בו גלגול טוב ויכול ח"ו לקלקל אותו ליעול בשרא וכוורא דהוא גלגול טוב וז"ש הכתוב רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר בשר דייקא שהוא יותר טוב לנשמתך ונפשך מאכילת ירק: הטמא והטהור יחדיו יאכלנו כצבי וכאיל נראה לבאר דאית' בגמר' דבמדבר היה אסור להם בשר תאוה אלא שלמים רק הטמא דלא היה רשאי להקריב שלמים בטומאתו והיה מוכרח לאכול בשר תאוה והחיות היה מותר אף לטהורים כי א"א כלל בהקרבה וזה פי' הפסוק הטמא והטהור יחדיו יאכלנו שהטמא מותר בבשר תאוה כמו שהטהור מותר בבשר תאוה כצבי וכאיל שא"א בהקרבה

רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים נראה לבאר סמיכת הכתוב דלא תאמר איך יאכל טמא וטהור הא יטמא אוכלין וישראל אכלו חולין בטהרה וא"כ ה"א דמותר לאכול דם וא"כ אינו מכשיר דה"א דהוי כמו מוהל של בשר ומי פירות דאין מכשירין לזה קאמר דלא כן הוא רק הדם לא תאכלו

על הארץ תשפכנו כמים דהנה יש אומה במדינות אנדיאן שחשבו דיש בבהמה נפש מעליא ובאם הבהמה מתה אזי קוברים הדם ותרצה ג"כ לעשות כמותם ולכך הזהירה התורה על הארץ תשפכנו כמים: לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' ותרומת ידך כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו נראה לבאר דשער היינו מקום מושב זקנים וסנהדרי עיר כדכתיב ועלתה יבמתו השערה ודרשינן ויאכלו זבחים לפני אלהים דכל האוכל בסעודה שת"ח מסיב בו כאילו אכל לפני אלהים כי שם השכינה שורה א"כ יעלה בדעתך לאכול שם והוי כאוכל בבהמ"ק קמ"ל דלא ולכך נאמר תרומת ידך אלו בכורים דאמרי' כל המביא דורון לת"ח כאלו הקריב בכורים א"כ ס"ד לאכול בצירוף זקני עיר בכורים וקאמר הטעם כי לפני ה' אלהיך תאכלנו כי שם אצל ת"ח כתיב לפני אלהים אבל לא שם הויה כי שמו העצם כביכול אינו שורה רק בבית המקדש והקרבנות הם כולם לשם העצם כידוע ולכך אין לך לאכול רק בבהמ"ק כי שם העצם שם הויה שורה: אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני ה' אלהיך בכל משלח ידיך דהנה אם האדם רואה תדיר על מי שהוא שפל ממנו בודאי הוא שמח בחלקו אבל אם רואה תדיר ונותן עיניו בעשירים גדולים באמת יש לו צער וחומד ממון של חבירו כי רוצה ג"כ להיות עשיר כמותם וזהו ביאור הכתוב אתה ובנך ובתך ואמתך והלוי וא"כ אם אתה תראה באלו שאינם חשובים כ"כ ויכולתך יותר מהם ובודאי ושמחת לפני ה' אלהיך בכל משלח ידיך כפי אשר יתן לך הבורא ותשמח בו

השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך נראה לבאר דאלו תטעון אלו היה ללוי חלק בא"י לא היה לו רק חלק י"ב ועכשיו מקבל תרומה ומעשר וכדומה מלבד מ"ח ערים שניתנו לו ועוד תטעון דבשבט לוי כתיב יורו משפטיך ליעקב וכל המורה משבט לוי קאתו וא"כ תאמר בלבבך דהדיין אינו רשאי לקבל מתנות ואיך אתן לו מאומה ולכך הזהירה התורה השמר לך פן תעזוב את הלוי ולמה באמת מותר לתת ללוי ולכך אמר כל ימיך על אדמתך כי שלו הוא ומן הראוי לו דהנה על אדמתו אתה יושב כי אין לו חלק בארץ וזהו שדייק כל ימיך על אדמתך כי הקב"ה נתן לו זה עבור אדמתו

כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות נפשך תאכל בשר נראה לבאר דאיתא שאלו לחכמים ולא פירשוהו ולנביאים ולא פירשוהו היינו על מה אבדה הארץ ולא ידעו הכל לפרש הדבר עד שהקב"ה בעצמו אמר על עזבם את תורתי ולהבין למה באמת לא ידעו וכי לא קראו ק"ש פעמים בכל יום דכתיב פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם וגו' ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה וגו' רק נראה דודאי ידעו דבשביל זה גלינו בעו"ה מארצנו על שהיינו מורדים בה' אלהינו ולא אבו בדרכיו הלוך ולשמוע בתורתו רק ידוע דא"י נקרא ארץ צבי מה צבי עורו מחזיק את בשרו אף א"י מחזקת את היושבים בה רק לאחר שמרינו ופשענו וגלינו נתכוצה א"י ג"כ וזה היה שאלתם על מה אבדה הארץ ארץ דייקא דהא היא אינה חוטאת כלום ועל מה נענשה ויאמר ה' על עזבם את תורתי דידוע דהתורה ארוכה מארץ מדה ומקוצר המשיג בקושי גדול יש להשיגה אך אם יהגה בו תמיד אז מביט בשכלו ומתרחב עד מאוד וזה בזה תליא אם אנו לומדים תורה ומתרחבת אצלנו אז א"י ג"כ מתרחבת אבל אם אינם עוסקים בתורה היא מתקצרת וזה שאמר הקב"ה על אשר עזבו את תורתי וא"כ התורה הוא קטן בערכו ולכך אבדה הארץ צבי ג"כ והנה מצינו בגמר' ששאל אחד מחבירו דבר בדבר הלכה ולא ידע להשיבו ולמחר שאל לו אותו הדבר עוד הפעם והשיבוהו כהוגן אמר ליה למה לא השבת לי אתמול א"ל על שלא טעמתי טעם בשר פירש רש"י לא דקדקתי יפה ולהבין נראה דאיתא כל מי שהוגה יפה בתורת ה' טועם טעם בשר וזהו שפי' רש"י ולא דקדקתי יפה היינו שלא טעמתי טעם בשר ולכך ע"ה אסור לאכול בשר דהוא לא יכול לדקדק כלל וזה פי' הכתוב כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך דהיינו שא"י יהיה מתרחב והולך א"כ צורך להיות שהתורה ג"כ מתרחבת אצליכם וא"כ שפיר ואמרת אוכלה בשר היינו לדקדק יפה שהוא טעימת בשר

כי ירחק ממך המקום וזבחת מבקרך ומצאנך הנה בא הכתוב לאסור להם בשר נחירה שהיה מותר להם במדבר ויש ליתן טעם לזה דהענין הוא כל מה שאוכלין הכל להוציא נצוצות וגלגולים כמ"ש האר"י על