תפארת יהונתן כ
Tiferet Yehonatan 20 · תפארת יהונתן · free full Hebrew text
Open in the reader →ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם ואת כל נפש החיה אשר אתכם את וגו'. ונראה דזה הברית אין הכוונה שלא ירד עוד המבול דזה נאמר אח"כ והקימותי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול וגו' רק ברית הראשון הוא בין אדם לחיות שלא ישלטו החיות באדם ויהא מורא עליהם וישכנו ביער מקום שאינו ישוב כי אילו יתאספו כל חיות היער יכולין להשחית את האדם רק הקב"ה נתן מוראו עליהם שהן נבדלין ושוכנים ביערות מקום שאין בו אדם והוצרך לכך כי מי שנתחייב מיתה או נטבע בנהר או חיה רעה אכלתו וא"כ יאמרו אף אם לא נטבע במים שלא יבוא עוד מבול יגברו עליו חיות רעות. לכך בא הבטחה פעמים הראשון ששם ברית שלא יתגרו בם החיות וברית השני שלא יהיה עוד מבול
ויאמר אלהים זאת אות הברית וגו' והמעיין יראה כי שלשה פעמים נאמר בענין הברית מלת קשת את קשתי נתתי בענן והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן והיתה הקשת בענן ונראה דכבר ידוע כי הקשת הוא הסימן כאשר ימנעו הלוחמים להלחם יהפכו קשתם וכלי קרב וכן אם הקב"ה ח"ו לוחם אזי יתר הקשת נגד ד' לירות ממנו חיצים אבל כשהקב"ה מראה שלא ילחם מהפך הקשת והיתר נגדנו גם זה מורה שאנו חוטאים ומורדים לפני הקב"ה וכביכול כאלו אנו לוחמים ומורים חצים נגד השמים כי המיתר נגדנו כאלו אנו מכוונים לירות חיצים למעלה ולהיות כי כל התנצלות למין אנושי על חטאם הוא חומר העכור וגורם השני הוא המזל כמאמרם מאן דנברא בהאי מזל שופך דמים ובהאי מזל יהיה זנאי וכדומה וכל מזל נכלל בשמש ולכך גזר הפילוסוף מולידי האדם הם האדם והשמש כי משטריו הם הגורמים לילד וידוע טיב הקשת כאשר יהיו אידי הארץ עבים ויולידו עננים עכורים אזי אור ניצוץ השמש הוא גורם הקשת ולכך נדע היות ענין הקשת מחודש אחר המבול כי קודם המבול היתה הארץ מזוכך בעצמותו ספיר גזרתו ואף האידים לא היו עבים כלל ולא היו עכורים ולכך לא נתהווה הקשת כי קוי ניצוצי השמש היו עוברין דרך העננים מעבר לעבר כאשר אנו רואים באמת אם אין הענן עב רק זך לא יראה קשת רק לאחר המבול לרוב גפרית מימי המבול ולרוב צמיחת כל בעלי חיים וצמחים ואילנות שנבלע הכל בארץ נשתנה הארץ וקבלה עכירות רב ומזה נתהוה הקשת וא"כ טיב הקשת הוא מחמת עכירת אדמה ועי"כ בא עכירות האדים ומזה נתהוה עב הענן וגורם השני לקשת הוא ניצוצי השמש ושני גורמי הקשת הם שני הגורמים לאדם לחטוא היינו יסוד חומר העפר שבו והמזל שהוא משטרי השמש ולכך הקשת הוא אות ברית להבין כי זהו ענין התנצלות האדם והנה כאן נכרתו שלש בריתות אחד שלא ישחת הארץ כי במבול אף הארץ נשחתה ונשתנה לגריעותה למאוד כמ"ש ע"כ אמר כאן את קשתי נתתי בענן שהזכיר הקשת קודם לענן להורות שתיכף בענן שמורה על פורעניות שהוא חושך ואפילה תיכף נראה הקשת שלא תשחת הארץ אפי' כל דהו וזהו את קשתי נתתי בענן היינו תיכף והיה לאות ברית ביני ובין הארץ דייקא וברית השני מבלי יהיה מבול כללי על אדם ובעלי חיים כי לפעמים יורד גשם ושוטף אדם ובהמה אבל לא יתמיד שיהיה ח"ו כליון ע"י כן ולכך והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת היינו כי מתחלה יהיה ענן התחלת פורענות אבל אח"כ ירחם ה' ונראה הקשת ולא יהיה ח"ו כליון היינו דכתיב ולא יהיה מבול לשחת כל בשר אבל אם נגזר גזרה על הבהמה לבד וזהו מדת הדין קשה דאם אדם חטא בהמה מה חטאה ולכך אמרינן בהגדת פסח ביד חזקה זו הדבר שהיתה בבהמה וזהו ברית השלישי והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ לכן כתיב כאן בין אלהים כי זהו מדת הדין הקשה וידוע כי אף שהקשת מסתלק מ"מ דמות קשת נשתייר בעבים וזה והיתה הקשת בענן דהיינו שעשה רושם בענן וגם מלת והיתה הוא לשון נקבה היותו דמות מגוף הדבר כמו נקבה מזכר וזה מורה על בהמה שזהו רק דמות ורושם מאדם כדכתיב בהמות נדמה שהוא נדמה לאדם ואף דמות הקשת הוא לזכרון שנגזר גזרה רק על בהמה וריחם ד' אדם ובהמה תושיע ד':
ויאמר ד' אל אברם לך לך וגו' פרש"י להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים ועוד שאודיע טבעך בעולם ויש לפרש לך לך להנאתך על כללות לך לך הנאמר אצל אברהם אחד כאן ואחד אצל עקידה לך לך אל ארץ המוריה ועל זה מפרש כי כולם פירושו להנאתך ופה פירושו לזכות בבנים ובעקידה פירושו להגדיל שמו כמ"ש והאלהים נסה את אברהם לשון הגבהה. או יש לומר כי ידוע דשני הליכות היו הראשונה בשנת ע' לאברהם והשני בשנת ע"ה והליכה ראשונה היה להגדיל שמו לעוצם חכמתו ולא לבנים כי שרה לא הלכה אז עמו ושניה לבנים כי שרה הלכה עמו ושיעור הכתוב כן הוא וימת תרח בחרן ויאמר ד' אל אברם לך לך כי הלך תחילה עם תרח ללכת ארצה כנען ולא היה רצון הקב"ה שילך תרח עמו רק לבדו ילך שלא יתבטל ע"י כיבוד אב מעבודת ד' ולכך אמר לך לך לבדך תלך ואביך תניח בחרן ולכך לא נתקיים מחשבתו של תרח ומת בחרן כי כך היה צוואת ד' לאברהם לך לך
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך. הא דאמר דווקא הני שלשה ועוד שמהפך הסדר כמו שדקדק גם רש"י נראה שכבר כתבו חכמי התולדות כאשר ישפטו מקרי איש ותולדותיו ומה יקרה לו באחרית הימים צריך שלשה חקירות הראשון הארץ אשר נולד בו כי נשתנה לפי ענין הארץ שנית זמן התולדה ושלישית תולדות אבותיו באיזה זמן ומזל נולדו כי גם זה בעזר הבנים להצליחם או להשפילם כפי מערכת