תפארת יהונתן קצו

סמוך לא"י ושם אעבוד ולכך בא הכתוב להזהיר ואמר כי אל קנא ה' אלקיך בקרבך שהשכינה שורה בקרבך וא"כ בכ"מ קרוי על פני כי תמיד השכינה בקרבך וקאמר מדה כנגד מדה כי אתה תחשוב לעבוד עבודת כוכבים ומזלות בח"ל ע"כ יהיה עונשך להשמידך מעל פני האדמה

לא תנסו את ה' אלקיכם כאשר נסיתם במסה כי שם היה הנסיון אם יש ה' בקרבנו אם אין ומפרש במדרש אם יודע הרהור לבנו נעבדוהו ואם לאו לא נעבדוהו ולכאורה הוא מרי גדול אם חשבו כן נגד ה' אבל הענין הוא כי ישראל ראו דכבוד ה' חונה במלאך כמ"ש במשה וירא מלאך ה' בלבת אש וכן ויסע מלאך ה' וגו' ונסתפקו ישראל אם השכינה וכבוד ה' שורה בתוכו והוא רק לבוש או הוא רק מלאך וא"כ לא יתכן לעבדהו כי ח"ו לעבוד למלאך ואפילו למט"ט ח"ו למיפלח ליה ולכך אמרו ישראל אם יודע מה שבלבנו זהו לאות כי ה' בקרבו כי אין מלאכי השרת יודעים מחשבות עמוקות שבלב אדם כמ"ש הזהר ולכך ונעבדהו ואם לאו הוא אות שהוא רק מלאך בעלמא וח"ו לעבדהו ואמרה התורה שמכאן והלאה אין לספק כי תמיד ה' שוכן בתוך המלאך ההולך לפני מחנה ישראל ואין צריך לנסיון כלל

ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך וגו' והיינו אם אתה מתנהג לפנים משורת הדין אף הקדוש ברוך הוא יתנהג עמך לפנים משורת הדין וזהו לאות כי ה' בקרבך ואין הנהגתך ע"י מלאך כי המלאך אינו יכול לעשות לפנים משורת הדין כי אין רשות לשליח לשנות מדעת משלחו להוסיף ולגרוע ולכך כתיב השמר בו כי לא ישא לפשעכם ולכך ביקש משה שהקדוש ב"ה בעצמו ילך כי הוא רחום וחנון וילך לפניהם

להדוף את כל אויביך מפניך כאשר דיבר ה' והיינו כי אף שהקב"ה הולך לפנים משורת הדין ע"מ ח"ו לו לעות משפט רק שהדבר כך הוא כי אלו בא לדון אותנו אם אנו כדאים לא"י הלא ימצא בנו עונות רבות ובחסדו דן רק עובדי כוכבים ומזלות אם עונם גרמה לגרש אותם מא"י וימצאו כן וא"כ ממילא זכו ישראל לא"י וזה לפנים משורת הדין שלא דן אותנו רק העמים

בי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות החוקים והמשפטי' אשר צוה ה' אלקינו אתכם הרצון שבן החכם יאמר באמת לי אין שאלה וספק רק כל חפצי לידע להשיב חורפי דבר אשר ישאלו דברים כאלה וזהו לאמר ולכך אין קפידא במה שאמר אתכם כמו ברשע שאמרו לכם ולא לו הוציא את עצמו מן הכלל כי שם לא נזכר לאמר ושואל לעצמו אבל כאן נאמר לאמר ואם כן מלת אתכם מדבר בעד השואלים שהם יאמרו בלשון הזה

ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה וגו' ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ויתן ה' אותות ומופתים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו והנה טוען החכם טענות כי אם הוא זכר ליציאת מצרים היה לנו לעשותו כמו בארץ מצרים שהיה רק יום א' פסח ולמה נאכל לדורות מצה ז' ימים ואין זה זכר לראשונים אם אנו מוסיפין, שנית הלא עיקר הגאולה היה ביום ולמה עשינו כל זאת בלילה, שלישית הלא עיקר שירה י"ל על נס שבא"י וזהו בח"ל, והתשובה כי באמת הוא התחלת גאולה ותוקף הנס היה ביום ט"ו אבל עדיין לא מתו רק הבכורים ולא היה יד החזקה כי לא לקו רק באצבע כנודע ולא ראינו הנס כי נצטוו לבל יצאו מדלת הבית חוצה אבל גמר הנס היה בקריעת ים סוף ששם נהרגו כולם והיה יד חזקה כמ"ש וירא ישראל את היד הגדולה ובקריעת ים סוף היו האותות לעינינו ולכך נאמר ויתן ה' אותות אחר ויוציאנו ה' ממצרים ואלו הכוונה על נס מצרים הוי ליה להקדימו בפסוק אבל קאי על נס קריעת ים סוף ולכך נאמר מאוחר וזהו היה לעין כל רואה וזהו היה בכ"א בניסן ולכך צוה הקב"ה שיתמיד אכילת מצה ויהיה זכר לנס עד עבור ך"א בניסן ועל הקושיא השניה קאמר דלכך בלילה הוא כי עיקר הגאולה כדי לזכות לא"י כי זהו תכלית עבודת מצרים לזכות לא"י ומבואר שהיה נשואים על כנפי נשרים בליל פסח ממצרים לא"י ושם בא"י אכלו פסח ואם כן ראוי לקבוע אז זכר הנס וגם הוא מנס א"י כי היה כן כדי שאח"כ יוכלו לכבוש א"י בקל כיון שהיו כבר בתוכו וזהו אמרו ואותנו הוציא וגו' למען הביא

ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה וגו' לחיותנו כיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו' כאמרם והיה כי יביאך עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ לחיותנו כיום הזה רצונו תמיד שיפסח אף שהם חייבים ח"ו כלייה רק איך אפשר לעשות המצות בשביל כך הא אסור לעשות ע"מ לקבל שכר ובפרט שכר עה"ז אמנם בצדקה מותר לנסות כמבואר במסכת תענית בחנוני נא בזאת וכו' זהו מאמר הפסוק וצדקה תהיה לנו וגו' הרצון שמותר לעשותו ע"מ כמו צדקה והבן: פרשת עקב

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך עקב היינו בסוף כמו בעקב של אדם שהוא בסופו היינו שכר מצות דבהאי עלמא ליכא והיה לבסוף לעוה"ב אבל א"כ בזה העולם מה תהיה ולכך אמר בזה העולם תהיה ניזון בזכות אבות וזה ושמר לך וגו' והיינו כשתהיה אוחז במעשה אבות לשמור מצות ה' כמ"ש חז"ל בעבירה פוקד עון אבות על בנים באוחז מעשה אבות בידו וכן הוא במעשים טובים וז"ש והיה עקב היינו עה"ב רק בעה"ז אם תשמרו ועשיתם אותם שתאחז מעשה אבותיך בידיך ושמר ה' אלקיך לך את