תפארת יהונתן קצב

דהקדוש ב"ה הוא מלכנו ומנהלנו בשביל קבלת התורה והמצות ואם לא יעשו המכוון יהיה כאחד מעובדי כוכבים ומזלות וישבו תחת המזל ואין להם תקומה ח"ו ובזה יש תירוץ על קושיית עובדי כוכבים ומזלות לעתיד דיאמרו כלום כפית עלינו את ההר כגיגית כמו שכפית עליהם ואין זו טענה ואצלם לא מהני מידי כי הם יושבים תמיד תחת המזל אבל ישראל הקב"ה הוא מנהיגם ומנהלם ושמא תאמר שאין למזלות כח לעשות מטוב עד רע ולכך אמר וההר הוא המזל בוער באש עד לב השמים היינו אמצע השמים דשבעה כוכבי לכת הם שצ"ם חנכ"ל החמה הוא באמצע וג' מהאי גיסא וג' מהאי גיסא והחמה הוא באמצע והמזל בוער עד לב השמים היינו תוך השמים וכחו גדול למאוד אעפ"כ לא יוכלו לגרום איזה רעה לישראל

וידבר ה' אליכם מתוך האש. דטענת המלאכים היה תנה הודך על השמים היינו לישראל לא יהיה בגדר אדם רק על השמים בגדר המלאכים והקב"ה השיב לא כן רק יהיה תחת המזל ואעפ"כ לא יועילו להרע להם וז"ש וידבר אליכם מתוך האש היינו מתוך המזל להשגיח עליכם. קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול הנה הראה לנו את גדולתו אשר יעשה כרצונו דכל דיבור שיצא מפי הקב"ה נברא מלאך אבל מ"מ במתן תורה לא היה הקב"ה חפץ להיות חלק למלאך במ"ת וז"ש קול דברים אתם שומעים מהקב"ה ואף עפ"כ ותמונה היינו מלאכים אינכם רואים. או י"ל דבישעיה כתיב וארא את כבוד ה' ובמשה כתיב כי לא יראני אדם וחי ובגמר' אית' כאן באספקלריא המאירה כאן באספקלריא שאינה מאירה ולהבין הא איפכא מסתברא אם היה משה רואה באספקלריא המאירה ואעפ"כ אמר לו הקב"ה לא יראני אדם וחי רק נראה דהענין הוא במראות של זכוכית שאנו רואים בו מראות הצורות העומדים נגדו הוא מחמת שמונח תחתיו דבר גוש שקורין קווע"ג זילבר לא יכנוס הלאה וידחפוהו משם לאחוריו בדחי' זו משא"כ אם אינו מונח תחתיו דבר גוש היינו כמו חלונות מביט בו למרחוק כי אין מה שיעכב וזהו הענין בישעיה ראה באספקלריא שאינה מאירה וראה דמות תבנית ממש וז"ש אוי לי כי נדמתי דהבין זה שראה באספקלריא שאינה מאירה משא"כ משה הביט באספקלרי' מאירה וז"ש קול דברים אתם שומעי' ותמונה אינכם רואים היינו תמונה שלכם והייתם במדריגה המעולה

ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות אבנים הנה יש להבין מה ברית שייך כאן דבכל י' דברות לא נכתב שכרן של מצית ולא שייך לשון ברית רק נראה דכתיב לולי ה' עזרתה לו כמעט שכנה דומה נפשי דא"א להלחם כלל נגד היצה"ר אשר בכל עת ורגע עומד עליו ללכדו ולהחטיאו אבל הבא לטהר מסייעין לו מן השמים וזולת כן אי אפשר רק יש מצות שהשכל מחייבם לבל יעבור עליהם כגון לא תרצח וכל ה' דברות אחרונות ואם הוא מתגבר לקיים ה' אחרונות לעשות אותם כתיקונן אז הקב"ה מסייעו לה' דברות ראשונות וזהו ברית דהם יעשו אלו ה' מצות ועי"כ יזכו לקיום מצות אחרות לבל יפלו ח"ו ברשת היצה"ר וז"ש ויגד לכם את בריתו ולכך ויכתבה על שני לוחות אבנים חמשה מכאן וחמשה מכאן להורות המכוון הנ"ל: ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד חוקים ומשפטים לעשותכם אותם בארץ וגו' דידוע דעל משה נגזרה גזירה לבל יבוא לארץ הקדושה והיה מצער על שלא יוכל לקיים המצות התלויות בארץ רק איתא בגמר' גדול המעשה יותר מן העושה ולכך ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם לעשותם בארץ כדי שאזכה גם אני בזה דהזהרתי אתכם והוי כאלו עשיתים בעצמי

או יאמר דבאמת אם ישראל מבטלין הדיבור היוצא מפי הקב"ה אז עונשין אותו יותר בכפלים מאשר יעבור דיבור היוצא מפי איש אעפ"י שהוא ג"כ מפי הקב"ה שצוה לאיש ההוא שיאמר לאחרים והקדוש ב"ה ידע דישראל לא יהיו יראים ושלמים בכל עת ולכך ואותי צוה ה' לעשותכם אותם בארץ ולכך והזהרתי אתכם לבל תשנו את תפקידם ממצות התלויות בארץ ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך האש דידוע דכל דיבור אשר יצא מפי הקב"ה נעשה רושם שע"י כן ישראל חוזרים למוטב או שנברא מלאך מלהב היוצא מפיו ולא נעשה רושם אחר ובמ"ת לא היה מלאך כנ"ל וז"ש ונשמרתם מאד לנפשתיכם לעשות פעולת הדיבור שיצא מפי הקב"ה שעושה רושם דאין לומר דנברא מלאך ולכך אמר ולא ראיתם כל תמונה

שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ביאורו הוא כך דאי' שאל האי מין אתין דאמריתון כל בי עשרה שכינתא שריא כמה שכינתא יש אמר ליה אמשול לך משל הלא אודית לי דחמה אחת יש בעולם ובכל חדר וזויות הוא משפיע ומאיר כך כביכול בעצמו כל בי עשרה שכינתא שריא ויש להבין מה שאל האי מין ונראה דכן שאלתו דהא בתפלה דהוא רחמים השכינה שורה ובמקום הדיינים שהוא דן ג"כ השכינה שורה וזהו שאלתו אם השכינה הוא רחמים או דין והשיב לו דנראה בהבחנת פעולת החמה דאם אדם הוא בעל חוזק הראות ורואה בחמה אזי יותר טוב נזדכך ראייתו ואם הוא חלש הראות ורואה בחמה אז נתקלקל ראייתו ביותר דכל השפעה הוא לפי המקבל כך הקב"ה אם המקבל הוא טוב אזי הש"י בא במידת הרחמים וכן להיפך וזהו שמע ישראל דגם באה"ע הקב"ה מתנהג במדת הרחמים ע"י. שם העצם וע"י אלקים מתנהג עמהם במדת הדין אבל יעקב התפלל שאפילו אם יתנהג עם ישראל במדת הדין יהיה הכל בשם העצם ובמדת הרחמים וזהו אמרו והיה ה' לי לאלקים וזהו סגולה בישראל לבד וזהו שמע ישראל כי בישראל כל בי עשרה שכינתא שריא א"כ תחשוב כי יש כאן פירוד וקיצוץ בנטיעות ח"ו וזהו שמע ישראל אומה הישראלית ה' אלקינו השם הויה הוא אלקינו שמייסר אותנו בדין הוא ה' אחד ולא בעכו"ם