תפארת יהונתן קפט

לא נמסרו ביד שליח וזהו מעשיך שהיא תה"מ וגבורתך שהיא גשמים ופרנסה וא"כ שכבר החלות להראות כזאת אין אני צריך להעיד על זה

אעברה נא וגו' ההר הטוב הזה והלבנון פירש רש"י והלבנון זה בית המקדש ונקרא לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל ולכך ביקש משה לשם שיכופר כל סיג וכל שגגה שחטא ולכך נתאוה לא"י כי כיפר אדמתו עמו ומכ"ש לבנון שהוא בהמ"ק

ויתעבר ה' בי למענכם יש לפרש כי אלו בא משה לא"י לא היה בהמ"ק נחרב כי היה בונה אותו משה ומשה לא מת ולא נתבטלה מעשה ידיו בחייו ולכך אמרו במדרש דהמשכן לא נרקב ולא נתבטל רק נגנז וה' היה שופך ח"ו חמתו על ישראל ולא על עצים ואבנים ולכך לטובת ישראל לא שמע ה' בקול משה וזהו ויתעבר ה' בי למענכם גם נראה מה שביקש משה לכנוס לא"י כמאמר חז"ל לקיים המצות התלויות בארץ ודאי אם מחשבתו לקיים מצות ואינו יכול לקיימם פשיטא דיש לו שכר דאל"כ מה יעשה העני שאין לו בית למזוזה ושדה לפאה וכדומה רק כל מגמת משה היה לזכות ישראל להרגילם לקיימם ואם הוא יזרזם יקיימו ביותר וזהו פירוש מה דאמרו במדרש הרבה מצות שנצטוו ישראל אכנס כדי שיתקיימו על ידי דייקא אמנם לפני הקב"ה היה גלוי וידוע דאף דיוכיחם משה מ"מ לא יעשו כראוי ולא יהיה להם תירוץ ויהי' חטאם ביותר אם יסרבו דברי משה וזהו ויתעבר ה' בי למענכם

גם ידוע כי ענין משה היה שהכה לסלע כדי שלא יהיה קטרוג על ישראל שהסלע שומע בקול דברי משה וישראל ממרים ולכך הכה שגם ישראל על ידי יסורין ישובו אל ה' וזהו מאמרו שמעו נא המורים המן הסלע נוציא מים הלא יהיה עליכם קטרוג ולכך לא חס משה על עצמו רק בשביל ישראל והקדוש ב"ה כעס על אשר לא האמין כי אדרבה על ידי כן היו ישראל לוקחין מוסר וחוזרין בתשובה וזהו מאמרו להקדישני כי יאבו לשמוע ויאמרו אם הסלע נכנע לקול דבריך איך לא נשמע אנו וזהו ויתעבר ה' בי למענכם

ויאמר ה' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה רמזו כי משה ביקש שיהושע יהיה נגיד ומצוה רק הוא יעבור אבל באמת אמרו מאה מיתות ולא קנאה אחת כאשר יראה כי נסתמה ממנו מעינות החכמה וזה אמרו הואיל ולא אוכל עוד לצאת ולבוא פירש רש"י שנסתמה ממנו מעינות החכמה ע"כ אמר לו ה' לא תעבור את הירדן הזה כי ענין סתימת מעין היינו שזזה שכינה מגרונו שדבר בזה ואז כאשר פסקה מעין חכמה שהיא שכינה פסק ממנו הדבור וזהו שרמז לו אל תוסף דבר אלי בדבר הזה ויסתלקו ממך מעלה זו וא"כ מה לך לתאוה לכנוס אם נפסק ממך מדרגה זו ומאה מיתות וכו' ולכן רב לך טוב לך שתמות ותעלה מעלה מעלה משתכנס לארץ ותרד מדרגה שתפסק מאתך הדיבור הזה

עלה ראש הפסגה וגו' כי משה ביקש לכנוס לא"י לשני טעמים ותועלות אחד כי אויר א"י מחכים והשני שמכפר עון והיינו עבירות שבין אדם למקום כי בין אדם לחבירו לא יועיל כלום ולכך השיב אל תוסף דבר אלי דייקא היינו עבירות שבינך לביני כי אינך צריך כפרה אבל בשביל האויר שיהיה מחכים עלה ראש הפסגה וראה ויהיה האויר מחכים כמו בואך לא"י וקאמר ונשב בגיא מול בית פעור כי לכך לא בא לא"י בשביל לשתק עון פעור ונקבר שם

ועתה ישראל שמע אל החוקים והמשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות וגו' היינו כי במיתת משה נסתמו מעינות החכמה ולא השיגו טעמי תורה והרבה מצות שאין בהם טעם והם בכלל החוקים ובאמת טעמם ברור עמוק מי ימצאנו רק במותו נעלם הסוד והטעם ולכן אמר ועתה ישראל שמע אל החוקים כי בחייו לא יהיה חוקים רק הכל היה מובן להם בטעמים ונימוקים טובים ואין כאן גירוי יצה"ר מה טעם יש בו אבל עכשיו שאין מבינים הטעם והם בכלל החוקים היצה"ר מגרה מה טעם יש בזה שתעשה כך ולכך הזהיר משה לעשותו

לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו וגו' פירש"י לא תוסיפו כגון חמש פרשיות בתפלין חמשת מינין בלולב וכן לא תגרעו הנה מקשים העולם דבשלמא על לא תוסיפו הוצרכה תורה להזהיר את האדם בחשבו שהמצוה היא רבה וד' הניא מחשבות אדם ואמר לא תוסיפו לבל יכוה בגחלתו אבל על לא תגרעו לא הוצרכה התורה להזהיר דכל אדם יצייר בנפשו דאם יגרע יתבטל המצוה לגמרי ולכך פרש"י וכן לא תגרעו היינו ע"י שתוסיפו בזה תגרעו בזה דזה בזה תליא היינו שתרצה ליתן בטוטפות הראש חמשה פרשיות שבתפילין ותוסף פרשה זו ותגרע כנגדן משל יד ותשים בו רק ג' פרשיות וז"ש לא תוסיפו כדי שלא תגרעו

לא תוסיפו על הדבר וגו' וסמך לו עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלקיך מקרבך וסמך ליה ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום נראה לבאר הסמיכות כי יאמר איש במצות לולב אני אוסיף במינים יפים וכדומה לא יאמר כן כי הלא להשמיד עבודת אלילים ולנוול אותה מצוה הוא ואם יבוא איש לפעור לנוול אותה ולהטיל גללים ולטוח צואה בפניה הלא לכאורה הוא תוספת מצוה אבל באמת לא כן הוא דהעובד לפעור אפילו מתכוון לבזות אותו מ"מ ע"א היא וח"ו שיטעו בני ישראל בפעור בדבר מגונה כזה לחושבו לאלוה רק חושבים אדרבא הם מבזים ע"א בזה אבל באמת עבודתה בכך אפילו מתכוון לבזותה מ"מ חייב ומזה נלמוד שאין לנו להתחכם במצות התורה ולומר כך וכך יפה רק כפי מאמר ה' לעשותו ולא בשינוי כלל כמו שיתן הרופא סם להקאה ויאמר החולה אם זה מרפא אני אוסיף בסם ההוא וכשיוסיף גורם לעצמו מיתה כן הדבר בחיי נצחי' המוסיף מפריד החיות ולכך אמר עיניכם הרואות בבעל