תפארת יהונתן קפד

בכל עובד כוכבים ומזלות אי מטמאין אי לא רק דיש ג' חלוקים הנה ישראל לפי קדושתם ומעלתם בחייהם דמקיימין תרי"ג מצות נקראו אדם ממש כיון שהם יותר שלימים ע"כ הפסדם רע ביותר ומכח הטומאה ששורה אחר מותם לכ"ע מטמאין אף באוהל וגבי מלחמות מדין כיון שנקראו אדם מטמאין להס"ד אפילו באוהל כיון שקבלו שבע מצות ולרבינא אף שקבלו שבע מצות ונקראו אדם מ"מ אין מעלתם כישראל ואין הפסדם רע כל כך רק לטמא במגע ומשא אבל עובדי כוכבים ומזלות גמורים שאינם מקיימין שבע מצות אין בהפסדם טומאה כלל אפילו במגע ומשא והא דפריך לר"ש ממדין הכי פירושא דודאי יש באה"ע חסידים שמקיימין שבע מצות למה אמר ר"ש סתם קברי עובדי כוכבים ומזלות אינם מטמאין הא יש לחוש שמא נקבר שם אחד שקיים שבע מצות וא"ת דגם הם אינם מטמאין הא כתיב גבי מדין דמטמאין ולהס"ד אפילו באוהל ולרבינא נחתי חד דרגא דגם במדין דמקיימי שבע מצות ונקראו אדם לא מטמא רק במגע ומשא ובאמת לא אמר ר"ש קברי עובדי כוכבים ומזלות אינם מטמאין ולא חייש שמא נקבר שם אחד שקיים שבע מצות דמודה ר"ש באמת אף דמיעט הכתוב מאדם כי ימות באוהל גם מי שקיים שבע מצות דוקא מטומאת אוהל אבל במגע ומשא מודה דמטמא כמו במדין אבל עובד כוכבים ומזלות דידעינן ביה דלא קיים שבע מצות הוא גרוע ואינו מטמא אפי' במגע ומשא וזהו ג"כ דעת ספר יראים עד כאן לשון המעתיק]

אלף למטה אלף למטה וגו' והיו י"ב אלפים ולפי פשוטן של דברים היו משבט לוי בכלל רק או משבט אפרים לא היה כי הואיל ויהושע משבטם יאמרו שמהרו לעשות נקמה בעובדי אלילים כדי שימות משה מיד אח"כ ויהושע שהוא משבטם ימשול בישראל ולעומת זה יצאו משבט לוי לצבא שלא יאמרו בשביל שלא ימות משה שהוא משבטם התעצלו בדבר ה' לנקום במדין או שלא הלכו משבט שמעון כי המה היו בעוכרם שנצמדו לפעור וזנו אחר בנות מואב ומדין ונראה דלכך לא לקח רק אלף למטה כי ידוע דכל שבט אקרי קהל ובכל שבט ושבט היה השראת השכינה כדכתיב וירא את ישראל שוכן לשבטיו ואין השכינה שורה בפחות מכ"ב אלף כמ"ש רש"י בפרשת שובה ה' רבבות אלפי ישראל ושבט לוי היה אז בערבות מואב כ"ג אלף וא"כ אלו הלכו יותר מאלף לא היה נשאר במחנה כ"ב אלף ולא היה לגיון של מלך שבט לוי החונים סביב למשכן רחוק מישראל ת"ש כנודע ראוי להשרות שכינה ולכך לא בחר רק אלף וא"כ הוצרך לבחור רק מכל שבט אף שלא לחלק בין השבטים

אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא פירש רש"י מגיד שהיה פנחס שקול כנגד כולם ומפני מה הלך פנחס ולא הלך אלעזר כו' הא דלא הקשה רש"י בלא זה למה הלך פנחס י"ל דאיתא בגמרא אין בודקין מאסרטיא של דוד דכולם צריכין להיות מיוחסים כדי שזכות אבותם מסייעתם ולפי זה אם הוא צדיק ביותר כדאי הוא נגד הרבה אין צריך זכות אבות דזכותו לבד יחשב כהרבה וא"כ בלא זה ה"א הואיל דשבטים היו מבזים אותו והתורה ביקש לייחסות' כנודע לכך לקחו אותו לצבא מלחמה להורות דהוא מיוחס דלולי זה לא היה נלקח למלחמה אבל עכשיו דאמרו חז"ל דפנחס היה זכותו שקול כנגד זכות י"ב אלפים צדיקים וכשרים א"כ מה צריך לזכות אבות ושפיר קשה למה הלך פנחס דאין ראיה על יחוסו

ועוד כתב רש"י טעם על שהלך דוקא פנחס שהלך לנקום נקמת יוסף אבי אמו שנ' והמדנים מכרו אותו וכו' היינו כי הם היו מסיתין לישראל לזנות וגם יוסף מכרו המדינים למצרים מקום ערוה וזימה להכשילו בו שהיה יפה תואר כמבואר בגמרא שלקחו פוטיפרע לעצמו וא"כ חזר וניער ערותם וטומאתם מימות קדם להכשיל בעבירה ולכך מהדין לנקום ולבער מכשול מקרב הארץ כי מוחזקים בכך ולכך הלך פנחס: וכלי הקודש וחצורות התרועה בידו וכלי הקודש זה ארון וציץ כי הציץ היה צורך לדבר כי מחשבת משה היה להרוג כל הראוי לביאה ואמרו בגמרא מנא ידעו ומשני העבירו לפני הציץ ואין כהן לובש בגדי כהונה חוץ למקדש אבל אם הארון היה מהלך עמהם הוי במקום מקדש ויכול ללבוש בגדי כהונה וציץ: וצורך החצוצרות היה לבל יסמכו ישראל באמירת ה' שינקמו ממדינים ועדיין צריכין לרחמים שמא יגרום החטא ולכך לקחו חצוצרות כדכתיב כי תבואו למלחמה על הצר הצורר אתכם ותקעתם בחצוצרות וצריך רחמים ועזר וישועה מה'

ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה ויהרגו כל זכר והיינו כמו שאמר ה' למשה נקום את נקמת ישראל ולכך לא הרגו רק כל זכר דאלו כאשר אמר להם משה נקמת ה' ראוי להרוג הכל דאין שיור בנקמת ה' אבל הם עשו כאשר צוה ה' את משה ולא הרגו רק זכרים ובזה יש להבין דברי הספרי והרמב"ם בהלכות מלכים על זה ויצבאו וגו' מפי שמועה למדנו דהמקיפין את העיר לצור עליה מניחין צד אחד פתוח כדי שיברחו הרוצה לברוח דר"ל מנא ידעו ישראל להחיות שריד במדין ולא הרגו רק הזכרים אולי צריכין להמית את כולם וצ"ל דהמקיפין את העיר צריכין ליתן להם הרווחה קצת

ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד וגו' ויש לתת טעם למה דוקא לשני שבטים הללו היה מקנה רב דאיתא דמשה הוצרך להקבר נגד ע"ז של פעור על דפשעו שם ופערו צואה והוצרכו לאכול תחילה דברים אחרים חוץ מהמן והמן היה מתנגד לזה דהיה נבלע באיברים והמן היה בזכות משה ולכך היה משה מכניע עון פעור ושני השבטים הללו חיבבו את המן ולכך מקנה רב היה להם מאשר הביאו ממצרים משא"כ שאר השבטים דשחטו הבהמות ולא חיבבו את המן לאכלו בכל פעם או נראה דאיתא