תפארת יהונתן קפג

לתשובה הראויה לב"ת באותו מקום ובאותה אשה ולכך הלכו למדין ושבו כל הנשים ופשטו לבושיהם ותכשיטיהם אפילו תכשיט מקום תורפה ומ"מ לא נתפתו כלל וזה היה תשובה הראוי לתקן החטא ולהשיב החימה ולכך חשש משה אם ילכו כל ישראל אולי לא יעמדו כולם ח"ו בנסיון ויתגרה בהם לכך לא לקח רק המובחרי' והצדיקים שבתוכם

ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם וגו' הרצון בזה שהם מפחד התחבאו עצמן בתוך החללים כדי שיחשבו ישראל שהם כבר פגרים מתים ולא ירגישו בהם ואח"כ ימלטו לנפשם לברוח אמנם נתגלה דבר זה לישראל והרגו אותם בתוך שאר החללים וזהו הרגו על חלליהם

ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב כי כל מעשה הקוסמים הן ע"י להט החרב המתהפכת כנודע בחרטומי מצרים דכתיב בלטיהם והוא להט החרב המתהפכת ולכך הקוסמים מהפכין עצמם לכמה גוונים הכל ע"י להט הנ"ל ולכך היה ענשו שיהיה נהרג ע"י חרב המתהפכת והיה זה ע"י תפלת ישראל רוממות אל בגרונם ע"י חצוצרות וחרב פיפיות בידם והבן

וישבו בני ישראל את נשי מדין וגו' נראה דלשם שמים החיו אותם כי כבר כתבתי כי עשו תשובה באותה אשה ובאותו המקום כמבואר במדרש הן הנה שהיו מכירין הנשים ולכך חשבו אם ימיתהו תיכף אין כאן תשובה שלימה במעט רגע וכשחטאו מתחלה ודאי לא היה בו ביום שבאו למואב רק לאט לאט התחיל להבת היצה"ר בקרבם ולכך החיוהו זמן רב והיו אצלם שבוי חרב ומ"מ לא חטאו זהו תשובה גדולה למאוד אשרי העם שלו ככה

הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למעל מעל בה' על דבר פעור נראה לבאר כי משה צוה להרוג כל הראוי לבעילה והיינו כל הראוי לבעילה היתה מוכנת ומזומנת לזנות עם בני ישראל רק שלא נזדמן עדיין אליה ישראל לזנות עמהם אבל עכ"פ היא היתה קדשה ומוכנת לעבירה וא"כ היא היתה נידונת על המחשבה רק תקשי הא אין מחשבה רעה נידון כמעשה אבל בעובדי כוכבים ומזלות נידון כמעשה דכתיב למען תפוס בלבה ולזה אמר למסר מעל בה' על דבר פעור וא"כ נידון על המחשבה כמעשה

ועתה הרגו כל זכר בטף וגו' אע"פ דכבר נאמר לעיל דהרגו כל זכר ודוחק לומר דכל זכר לאו דווקא מ"מ יש לומר דהם החיו כל הנשים ולא ימלט דהיה בתוך עם רב מעוברות והולידו זכרים בדרך ואפי' בזה צוה משה להרוג הואיל והם זכרים

ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו וגו' הנה תמהו המפרשים למה לא צוה כן במלחמת סיחון ועוג נראה דלפעמים אמרי' אתם קרוים אדם ולא עובדי כוכבי' ומזלות ולפעמים אמרינן דאפילו עובד כוכבים ומזלות עוסק בתורה יש לו שכר שנאמר האדם וכו' רק דיש חילוק עובד כוכבים ומזלות שאינו מקיים שבע מצות אינו קרוי אדם אבל עובד כוכבים ומזלות העוסק בתורה דמיירי שמקיים ז' מצות נקרא אדם ובני ארץ סיחון ועוג היו כופרים בשבע מצות ואין בהם טומאה כלל אבל כאן החיו נפשות רבות ובלי ספק שהוצרכו לקבל על עצמם לקיים שבע מצות כמ"ש הרמב"ם בהלכו' מלכים אותן שמניחין בחיים בכבוש עירות צריכין לקבל שבע מצות ומ"מ צוה משה להורגן א"כ המה בכלל אדם ולכך הוצרכו להתחטאות ודו"ק

אמר המעתיק והמעיין במסכת יבמות דף ס"א ע"א יראה לעינים כמה תמוהים דברי הרב הגאון בזה אליבא דמאן יעלה תירוצו אי אליבא דרבנן הא ס"ל דכל קברי עובדי כוכבים ומזלות מטמאין אפילו באוהל דלא מיעטם הכתוב מאדם כי ימות באוהל ואי אליבא דר"ש הא תירץ שם רבינא על מה שהקשה שם לר"ש ממלחמות מדין דגם ר"ש מודה דעובד כוכבים ומזלות מטמא במגע ומשא היינו כל מתי עובדי כוכבי' ומזלות וכן פסק הרמב"ם בהלכות טומאות מת פרק א' ובהלכות אבל פרק שלישי דפסק שם כר"ש דאינם מטמאין באוהל ואפ"ה כתב דמטמאין במגע ובמשא וגם יקשה למה דכתב דגבי מדין כיון דקבלו עליהם שבע מצות נקראו אדם אם כן מה פריך שם לר"ש ממלחמת מדין אף דלא ס"ד עדיין כתירוץ רבינא דמודה ר"ש דמטמאין במגע ומשא כיון דבמדין נקרא אדם מודה ר"ש דמטמאין אף באוהל דלא אמעטו קרא מאדם כי ימות באוהל לכאורה יש לדקדק גם בדברי הרמב"ם דכתב בהלכות טומאת מת פרק א' הלכה י"ג וז"ל העובד כוכבים ומזלות אינו מטמא באוהל ודבר זה קבלה הוא והרי הוא אומר במלחמת מדין כל הנוגע בחלל ולא הזכיר שם אוהל והנה לפי דבריו יקשה כיון דמוכח מקרא דגבי מדין לא היה טומאת אוהל הא דבעי לסייע לרבנן ולפרוך לר"ש ובעי לסייע לרבנן דגבי מדין היה אפילו טומאת אוהל דהא לא היה ס"ד עדיין כתירוצו דלרבינא מודה ר"ש במגע במשא אדרבה יקשה מזה לרבנן דמוכח מקרא דלא היו מטמאין באוהל אבל באמת דברי הרמב"ם יש לפרש דאינו מוכח כל כך בפירוש מקרא רק כתב מסברא דנפשי' דפשטי' דקרא יותר מתפרש דעת ר"ש מדעת דרבנן מדלא כתיב שם גם אוהל בהדיא אבל על הרב המחבר יקשה כל הנ"ל אבל בתר העיון נראה שיהיה תירוץ הרב ז"ל אפילו לרבנן דסברי קברי עובדי כוכבים ומזלות מטמאין אף באהל עפ"י הקדמה מבעל עקידה פרשת חוקת שכתב שם שהדבר היותר טוב והיותר שלם הוא אשר יפסד אל היותר רע ע"כ בישראל אשר בהם כח השכל יהיה בהפסד' אחר המות רע ביותר מטמאים אף באהל משא"כ עובד כוכבים ומזלות ולפי"ז יש לפרש דברי הרב המחבר ויהיה לו סעד מספר יראים הביאו הב"י בי"ד והביאו המשנה למלך פרק ג' מהלכות אבל דס"ל דאין העובד כוכבים ומזלות מטמא אפילו במגע ומשא והקשה עליו המשנה למלך מגמרא דיבמות ונראה לתרץ כמו שאתרץ דברי הרב דודאי דפליגי ר"ש ורבנן שם