תפארת יהונתן קעד

למצרים ולכן היה יושב מפסח עד עצרת ולכך ימים האלו ימי דין הם והנה מקודם היה סבור שחטאו בעגל ואין ה' כלל בעזרתם רק אחר שראה כבישת סיחון ועוג סבור שכבר נתכפר להם עון העגל על כן נאמר עתה ילחכו וגו'. או נראה דמקודם היו אוה"ע סבורים שישראל יבואו תיכף לא"י וקצצו כל אילנות טובות שבתוכה אכן כששמעו שצריכין למרעה בהמות ועשבים שבתוכה א"א להם לעקור היו נבהלים ג"כ מטעם זה וזהו עתה ילחכו כלחוך השור את ירק השדה דייקא או נראה דהנה גם למעלה כתיב אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד וגם ראו כל המופתים שעשה משה רק דהם סוברים שמשה לא יכנוס לא"י שנגזר עליו במי מריבה אכן כששמעו שכבש ארץ סיחון ועוג אמרו שמא הותר הנדר כמו שמשה בעצמו טעה וזהו עתה ילחכו

וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה נראה לבאר מה שפרש"י ויאמר מואב אל זקני מדין אמרו מושיע של אלו נתגדל במדין נשאל עליו מה טיבו ואמרו אין כחו אלא בפה אמר בלק אף אני אבוא באדם שכחו בפה. ונראה פירושו דהנה הפילוסופים והמקובלים מחולקים המה דהפילוסופים אומרין דאין הנבואה יכול לשרות רק על אדם המתבודד ופירש את עצמו לגמרי מעניני ותענוגי עה"ז והמקובלים חולקים עליהם ואומרים אדרבא הנבואה באה בלתי הכנה והראיה לזה דהקב"ה הראה את עצמו למשה בסנה ולא כמו שעושים הכומרים שפירשו עצמם לגמרי מתענוגי עוה"ז וישבו ביערים עד יום מותם והנה אם דעת הפילוסופים הוא אמת ודאי אין הנבואה יכול להיות שורה על בלעם באשר שהיו יודעים שהוא רשע גמור ובני מדין היו מחזיקין למשה לרשע ח"ו על שלקח אשה כושית וגם הקריב בנו לע"א ח"ו לכך בלק היה שואל ממדין מה טיבו אם משה היה פרוש מזה העולם ומפני כך זכה דהנבואה שורה עליו וא"כ הוא אז לא יועיל בלעם כלל לשטנו דהוא באמת רשע ואין הנבואה שורה עליו אכן מדין השיב דאין כחו אלא בפה דמשה אינו פרוש כלל רק דחשדוהו לרשע ולכן אמרו אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפה ואין צריך כלל להכנה דוגמת משה: פתורה הוא שולחני דכמו שמשה הוריד המן על ידי קדושה כך בלעם בטומאתו הוריד לחם מן השמים ע"י שבעה כוכבי לכת וזהו העורכים לגד שולחן וזהו נמי והמן כזרע גד הוא

אשר על הנהר בא לומר דלא תקשה איך היה רוח נבואה שורה בח"ל אכן גבי יחזקאל חלה נמי קושיא זאת ומתרצים באשר שהיה על נהר כבר ונהר הוא אינו מקום טומאה ויכול להיות שם השראת השכינה ולכך אמר אשר על הנהר

ארץ בני עמו דקשה איך דבר הכתוב פתורה לשון תרגום ולכן בא כמתרץ ארץ בני עמו שהיה מארם נהרים

הנה עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ נראה לפרש דהנה בסוכות כתיב כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בצאתם ממצרים ודרשו חז"ל שהקיפם בענני הכבוד ויש לתת טעם למה ונראה דכל מעשיו של בלעם היה להחזירם למצרים על כישוף התלוי במהלך החמה אכן כשהחמה מכוסה בעבים אינם יכולים לעשות כישוף וזהו למען דעת צדקות ד' הקיפם בענני כבוד והנה השמש נקרא עין הארץ וזהו הנה עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ היינו בענני הכבוד. או נראה פירושו דכל זמן שישראל נימולים אין כל אומה ולשון שולטת עליהם אכן כשיעברו ברית קודש מעליהם האומות גוברות עליהן ח"ו והנה קשה דלמה גזר הקב"ה דוקא ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ודור רביעי ישובו הנה אכן דידוע דבשבעים נפש ירדו אבותינו למצרים נמצא אם הם באים מקודם לא"י יש לחוש פן תרבה עליהם חית השדה ולכן גזרה חכמתו להשהותם ארבע מאות שנה אכן כשראה שעינו אותם למאוד מיהר הגאולה והוצרכו וכאשר יענו אותם כן ירבה וכן יפרוץ והעם הנולדים במדבר לא מלו את עצמם והנה המילה נקראת בשם מעין וכל זמן שערלה עליו המעין מכוסה וזהו הנה עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ שכיסו את המעין בערלתם ולכן היה סבור בלעם שיש לו שליטה עליהם אכן כשראה בלעם שערלתם טמונה בעפר אז אמר מי מנה עפר יעקב

והוא יושב ממולי נראה דבא לומר בזה דהקשו בתוספות מה בלעם יכול לומר באותו רגע קטנה שהקדוש ב"ה כועס ותרצו דהיה יכול לומר כלם אך קשה דעדיין לא היה יכול לומר למי יכלה אך כשמראה באצבעו עליהם יכול לומר על ישראל כוונתו וזהו הפירוש והוא יושב ממולי ותוכל להראות באצבעך עליהם

לכה נא ארה לי ובלעם אמר להקב"ה ששלח לו בלשון קבה לי ונראה דאיתא בספר הערוך ששורש מן אריה הוא ארה והיוד הוא לתיקון המילה והנה אריה במ"ק הוא ט' וזהו רע לישראל רע הוא במ"ק ג"כ ט' לכן בט' באב נחרב הבית וכשיש יוד באמצע אז יש תיקון ע"כ אמר ר"י אלו הייתי שם הייתי קבעתיה ביוד וזה נמי והלבנון באדיר יפול זהו מזל אריה השולט והמושל בחודש אב ולזה היה בלעם הרשע נתכון ליטול יוד מבין אותיות אריה ונשאר אותיות ארה וזהו שאמר לכה קבה לשון נקב דאעשה נקב בתיבת ארה

אולי אוכל נכה בו וגו' הוא לשון ניכוי דהנה עתה ירשו ישראל רק ז' עממין מטעם שהיה מספיק להם אבל לעתיד ירשו עוד ג' עממין הנשארים שהם קיני קניזי וקדמוני ובלק היה ירא שמא עתה ירשו ג"כ ג' עממין ולזה כיון באמרם לשון ניכוי שאנכה מהם כדי שלא יהיו צריכים לרשת ג' עממין הנ"ל

כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר הא דהזכיר לו ג"כ הברכה נראה שאין הקללה מתקיים בזה כ"א כשאתה נותן הברכה לחבירו כמו