תפארת יהונתן קעג

חרב וגבי עוג כתיב אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו דמשמע דמשה הרג לעוג ובפרשת ואתחנן נמי כתיב היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים אשר תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך משמע שמשה הרגו לעוג והטעם הוא דעוג היה לו ג"כ זכות אברהם כמ"ש ויבוא הפליט זה עוג ולכך לא היו יכולים ישראל להרוג אותו בזכות אבות שהיה להם דזכות אברהם היה ג"כ לעוג אכן משה הרגו בזכות עצמו ולא בזכות אבות כדאיתא בגמרא שאמר כסא של רגל אחד לא כ"ש פירש המדרש מה ראה ראה שעמדה לו חמה דהיה קשה לו להמדרש מה דכתיב כל אשר עשה ישראל לאמורי כל דייקא אכן לקמן נאמר אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים אשר תחת כל השמים דקאי על העמדת חמה למשה וזה נכלל ג"כ וירא בלק ק צפור את כל אשר עשה ישראל היינו העמדת חמה למשה דעל ידי זה פחדו היה על כל העמים. עוד באופן אחר נראה לבאר המדרש דקשה הא בלק קוסם גדול היה ולמה קרא לבלעם אלא דכל הכישוף תלוי במהלך החמה שהם מחשבים הילוכה וכשחמה עומדת בזויות זו טוב לבקש זאת המבוקש אבל אם החמה אינה בהלוכה אז בטל כל הכשופים וזהו פירוש המדרש מה ראה ששלח לבלעם הלא הוא עצמו קוסם גדול היה ותירץ ראה שעמדה חמה למשה ובטל כל הכישופים ולכן שלח לבלעם שהיה מתפאר שיודע דעת עליון

וירא בלק בן צפור איתא במדרש שהיה מזרע גרים ונראה לפרש דבאברהם כתיב ואת הצפור לא בתר שרמז בזה דכל העובדי אלילים כלים ואת הצפור היינו הגרים הפורחים מהאומות והם באים לישראל הם אינם כלים ויתרו היה ראש לכל הגרים הבאים לישראל ויתרו בלא יוד הוא אותיות תור דשמו היה יתר ונתוסף לו יוד על שמו ותור הוא ג"כ מין עוף דכתיב ותור וגוזל ולכן נקרא קיני שהוא מל' קן צפור דהוא היה ראש לכל הגרים

ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל הנה יש להבין דפתח וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי וסיים בעם ויגר מואב וגו' דהיינו האומה וגם אמר בהם הפחד מטעם אחר מפני שהיה עם רב והיה לומר ויגר בלק כיון דפתח בו וגם למה לא הזכירו בשם מלך מואב רק וירא בלק אבל נראה דרש"י פירש ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא שלא היה ראוי למלך שמנסיכי מדין היה והמליכוהו רק לצורך שעה והשתא פירוש והמשך הכתוב כך הוא דלא תקשה לך למה שלח בלק לבלעם לקללם ולא הלך נגדם למלחמה רק משום דהיה לבו נוקפו כיצד יעשה עם ישראל דאם ילחום כנגדם הלא ידע דודאי לא יצלח דכבשו כבר את סיחון ועוג ומכ"ש דמלך קטן כמותו שלא היה ראוי למלכות אינו יכול ללחום עמהם וזהו וירא בלק את אשר עשה ישראל לאמורי ולא כתיב מלך דידע שהוא מלך קטן ואינו יכול ללחום עמהם במכ"ש מפני שכבר כבשו מלכי האמורי החזקים לא ילחום עמהם אך אין לו התנצלות בפני אומה שלו שהם היו יודעין בעצמן שהם חזקים רק אח"כ ראה בלק ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל דהיינו שגם האומה שלו היו יראים ללחום עם ישראל מחמת שהיה עם רב ע"כ נשאו לבו לשלוח לבלעם ויגר מואב מפני העם מאוד וגו' יש להבין השינוי וכפילות הלשון דפתח ויגר מואב מפני העם וסיים ויקץ מואב מפני ב"י ונראה דהנה אמר בלעם לבלק לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים ואמרו בגמרא דהעצה היה להכשילם בזנות וקשה וכי לעצה כזאת היה צריך לבלעם הלא כמה בתי זונות בעין הדרך הוא עין רוגל הרגל עבירה אשר שם שוכנים תמיד קדשת עכו"ם אכן דבאמת בלק קוסם גדול היה והיה יודע שעתיד לצאת אחד ממואב וישא לישראל והזרע מהם ימחוץ פאתי מואב ולכן ירא להפקירם לזנות שמא עתה הוא עת הפורענות למואב אבל בלעם אמר זה דילחום במואב לא יהיה עכשיו רק באחרית הימים ולכך איעצך להפקירם לזנות ושמא תאמר דאתה מתירא דיולד איש עומד לנגדך ואוי לבית שמהרסיו ומחריביו משלו לא כן הדבר רק אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים ע"י יוצאי חלציך הוא באמת באחרית הימים ולא עתה וידוע דכ"מ שנא' העם היינו ערב רב וכתיב וגם ערב רב עלה אתם ופירש רש"י מכל אומה ואומה וזהו ויגר מואב מפני העם היינו ערב רב כי רב הוא והיה בהם גם מאומה של מואב ופן יזווגו עם ישראל והיתה יראתם ומגורתם רק מפני הערב רב אכן ויקץ מואב מפני בני ישראל. או יש לפרש ויגר מואב וגו' דברכתו של יעקב היה הוי גביר לאחיך והיה יראתו של מואב דזה לא קאי רק על בני לוט שקרא לו אברהם כי אנשים אחים אנחנו אך הא תינח אם יעקב הוא הבכור אבל אם עשו הוא הבכור הוי ח"ו להיפוך וזהו ויגר מואב כי רב הוא שיעקב היה רב שקנה באמת הבכורה מעשו לכן ויקץ מפני בני ישראל. או יש לפרש ויגר מואב וגו' דאיתא בגמרא דמואב היה מוכרח להעלות מס לישראל באשר שהקב"ה לא צוה רק אל תצר את מואב אבל עמון היה פטור גם ממס שנאמר ואל תתגר בם ונתן בגמ' הטעם בשביל שהגדולה פרסמה שהוא מאביו וקראו מואב אבל הקטנה לא פירסמה כל כך והיתה מכנה אותו בלשון נקי עמון ונראה פירושו עפ"י דאיתא בגמרא פלוגתא אם לבני נח דין שאר מואב ג"כ או לא נמצא אי אמרינן שאינו מייחס אחר האב א"כ מואב פטור אף ממס ולכן בשביל שפרסמה ואמרה מאב רמזה שיש לו שאר אב ג"כ ע"כ מוכרח להעלות להם מס ולכך ויגר מואב מפני העם שצריך להעלות להם מס כי רב הוא דייקא ר"ל מואב היה רב בן הבכורה שפירסמה שמאביו הוא

ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה נראה לבאר דכל מעשיו של בלעם היה להחזירם