תפארת יהונתן קסז

כי תנאי התנה הקדוש ב"ה במעשה בראשית על קריעת ים סוף וצריך להבין. למה היה צריך לתנאי היד ה' תקצר לקרעו בזמנו אבל הענין דכל מי שנעשה לו נס מנכין לו מזכיותיו וא"כ לא היו ישראל מתרצים בקריעת ים סוף לנכות להם מזכותם מה שהיה אפשר ריוח והצלה ממקום אחר ולכך התנה הקב"ה בעת הבריאה ואין זה שינוי טבע הבריאה ואין כאן ניכוי ולכך אמר משה אני אומר שיברא ה' ומזה תשפטו כי לא למעני הוא כי איך אעשה זאת לניכוי זכיותי רק כי נאצו ה' ובשביל קנאת ה' נעשה זאת ובאמת נברא פי הארץ בערב שבת בין השמשות והיינו לא נגמר הבריאה כי כל הברואים בע"ש בה"ש לא נגמרו כדאית' במדרש לאדם שעושה במלאכה והגיע בה"ש אין לו לגמרו רק אח"כ לעת הצורך נגמרו וזה אם בריאה שהחל בריאתו בע"ש בין השמשות יברא ה' היינו שיגמור בריאתו כי אז לא היה רק בכח ועכשיו בפועל

ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה וגו' היינו שלא היה כשאר טביעות שנעשה בקיעה ברעש אש ומים והולך למרחוק עד שכמה כרכים נטבעו ונשקעו אבל כאן היה רק פתיחת פי הארץ בעלמא לבלוע האנשים האלה ולא היה אח"כ רושם כלל כמו שאר בקיעת הארץ שנשאר מים וכדומה אבל כאן לא היה רושם כלל רק כיסה עליהם ארץ וכדי שלא יחפרו אח"כ למצוא רכוש רב אשר נטבע לזה נאמר ויאבדו מתוך הקהל

ואת כל הרכוש כי כל גאותו של קרח היה עשרו כי נתגאה בעשרו והגיע לו זאת כי יוסף טמן אוצרות בקרקע ונתגלה לקרח מטמוני ארץ ומצאם ומזאת יצאה הרעה והוצרך הארץ לנקום הקלקול ונטבע הרכוש בארץ

וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה וגו' והנה הם צחקו על התורה ובקשו לכנוס בסוד הטעמים ואמר טלית שכלו תכלת למה לא יהיה פטור מציצית וכן בית מלא ספרים וכו'. אבל מי בא בסוד ה' הלא על התורה נאמר ארוכה מארץ מדה ועמוקה משאול והם כפרו לכך ירדו לירכתי שאול שם ידעו אם לא התורה עמוקה לשאול

ויאבדו מתוך הקהל דהנה כל הדברים הנבראים ע"ש בה"ש אינם נראים ומושגים כלל כמו קברו של משה רבינו וכן המן וכן פי הארץ כי לא ידעו אנה הוא ונאבד למראה עיניהם ולזה נאמר ויאבדו מתוך הקהל

וכל ישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם כי דרך בקיעה הוא להשמע למטה בארץ קול רעש גדול ורעם ואש מתלקחת אבל כאן לא היה קול כלל רק קולם של הנטבעים אשר צעקו ואין מושיע להם אבל לא זולתו

ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטורת נראה לבאר דקודם בליעת קרח כשפושעי ישראל היו בעולם היה מפיש חרון אף בעולם והקב"ה ממלא עברה עליהם והעמיד מלאך תחתיו לבל יפיש חרון אפו בעולם אבל עכשיו שנאבדו הרשעים ור"ן איש היו צדיקים ונלכדו בעצת קרח ע"כ ואש יצאה מאת ה' בעצם ותאכל את החמשים ומאתים איש וראיה לדבר שצדיקים גמורים היו דכתיב לעיל והקרבתם לפני ה' איש מחתתו חמשים ומאתים מחתות דהיל"ל חמשים ומאתים איש כי משה לא ביקש למנות אותם כי אסור למנות ישראל רק מנה המחתות כמו דמצינו בשאול ויפקדם בטלאים והבן

את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל נראה לבאר לבל יאמרו כי באמת היה מקבל הקטורת אלו היה כוונתם לש"ש רק כוונתם היה לשם יוהרא ובקטורת צריך רעותא שלימה למאוד ולכך צוה הקדוש ב"ה ליקח המחתות ולעשותם רקיעי פחים ואלו לא היה לש"ש רק לגסות רוח הלא תועבת ה' כל גבה לב ולא היה מוכשר ליתנם למזבח רק הואיל והיה כוונתם לשם שמים רק חטאו ונלכדו בעצת קרח לכך הוכשרו ליתנם למזבח וגם הוא אות לבל יאמרו כי טבע הקטורת כך הוא להוריד אש מן השמים ואכלם האש כי במעמד הר סיני פחדו ישראל אולי תאכלם האש הגדולה אמנם כאשר ראו כי המחתות לא אכלם אש ולא שלט בהם כליון א"כ ק"ו שלא ישלוט כאנשים כמ"ש בגמרא ק"ו ממזבח הזהב שאין בו רק כעובי דינר זהב ואין האש מכלה אותו ק"ו לפושעי ישראל שמלאים מצות כרימון שאין האור של גיהנם שולט בהם וע"כ היה באנשים האלו עונש מוחלט ולא הגינה התורה עליהם וזהו ג"כ לאות כי החולק על הכהונה אין תורה ומע"ט מגין דהא בגמ' למדו ק"ו ממזבח הזהב ומכ"ש שיש ללמוד ממחתות ש"מ דבחולק על הכהונה אינו מגין

וגם קרח ביקש לבטל מזבח וקרבנות רק בחר בקטורת לבד ומזבח אדמה תעשה כי וכפר אדמתו עמו ולכך בלעם האדמה ואין קטיגור נעשה סניגור כי האדמה במזבח וקטרג ולכך ניתן (מחצה) [מחתה] מפסיק רקועי פחים שהם לאות לבל יחלוקו עוד אקרבנות ושקטה ונתפייס האדמה

ולא יהיה כקרח וכעדתו פי' שלא יקרה לו עונש כקרח ועדתו כי צורך שעה לבל יתפרצו בהצותם על משה וכהונה אבל לדורות אינו צריך

כאשר דיבר ה' ביד משה לו פירש רש"י כאן רמז שהחולק על הכהונה נלקה בצרעת כמו שלקה משה כידו ונראה ליתן טעם ע"ז כי כמו שקרח מת וחי כי ירד חיים שאולה כן יהיה להבא שהחולק על הכהונה יהיה כיד משה שיצטרע והרי הוא כמת וחי שהמצורע חשוב כמת והחולק על הכהונה גורם לשכינה להסתלק כי ע"י כהנים משרתי ה' השכינה שורה ולכך ענשו בצרעת שהוא מורה על הסתלקות רה"ק כנודע ולכך עזה כשלג על הסתלקות רוח החיוני והוא כמת אין בו רוח ובזה נבוא לבאר דאיתא שאל האי מינא את רבי מה טובה עשה הקב"ה לכם בבנין בהמ"ק להשרות שכינתו בתוככם הלא מקודם לכן בכל