תפארת יהונתן קסו

קין והבל על כהונה גדולה וכן עכשיו ולכך אמר משה אל תפן אל מנחתם כדכתיב ואל מנחת קין לא שעה והתפלל משה שקרח מצד נשמתו הוא עלול לחטוא וקשה לאדם לתקן נשמתו אשר היא עלולה לרע מגלגול הראשון

האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף נראה לבאר דבגמרא רמי תרי קראי אהדדי כתיב פוקד עון אבות על בנים וכתוב אחד אומר איש בחטאו יומתו ומשני כאן כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם וכו' וכדרך הפשוט נראה לפרש דהפרש גדול יש בין שוגג למזיד דבשוגג איש בחטאו יומת בחטאו דייקא דהוא שוגג ואין אחרים נענשין על ידו אבל במזיד נענשין אחרים על ידו וזהו פוקד עון אבות על בנים עון דייקא שהוא מזיד ומשה ביקש בתקונו של קרח שחשבו כשוגג כי היה טועה בעצמו כמאמר חכמינו ז"ל עינו הטעתו וזהו שדייק יחטא שוגג ואין לך ראוי לקצוף על כל העדה גם ראוי להתרות בו בנגעים וכדומה שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה היותו שוגג

דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם הנה לכאורה קשה הא לא היה בהם התראה רק דלשון העלו מורה דנתן הקב"ה אות לקרח כדי לחזור בתשובה והוא כי מקום משכנו ומשכן עדתו החל לטבוע מעט מעט ונעשה גומא ועמק גדול ממשכנם לשאר משכני ישראל לראיה כי התחיל הטביעה דאולי יחזרו בהם ולכך ישראל שפירשו מהם הוצרכו לעלות כי משכנם היה עמוק בעמק וגומא גדול ולכך נאמר העלו ומשה ביקש לזכות את ישראל שאם יתפרשו מהם כשיראו הטביעה במקצת אין להם כל כך שכר כיון שרואים שכבר החל הפורענות ולכך ביקש שילכו תיכף טרם החל קצת הטביעה ולא ביקש סורו ולא אמר העלו

אל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם נראה לבאר ע"פ מה דאיתא בגמרא מנין דהיו מפקירין נכסים של מסרב דכתיב רכושו יחרם והיינו כ"מ שנתנו חכמים עיניהם או עוני או מיתה כי עני חשוב כמת וא"כ טבא עבדו ליה למסרב דחייב מיתה דהיו מפקירין נכסיו והרי הוא עני וניצל ממיתה עצמו דחשוב כמת ואף כאן חשבו ישראל להצילם ממיתה ליתן שללם לבוז ויהיו ענים ובזה ינוצלו ממיתה אבל משה מיחה בזה כי לצורך שעה צריכין מיתה עצמית כדי שלא להדיח את ישראל וגם כבר נצולו ממיתה ע"י עניות כדכתיב כי מתו כל האנשים שירדו מנכסיהם ועדיין לא שבו אם כן צריכין דוקא למות ולכך מיחה בהם לבל יתנו שללם לבוז וזהו אל תגעו בכל אשר להם

ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב היינו כי בני ישראל לא שמעו למשה לפרוש עד אשר ראו תחילת הטביעה וזהו ויעלו וגו' כאשר כבר הושב לעמק והיו צריכין נענות. ודתן ואבירם יצאו נצבים וגו' פירש"י בקומה זקופה היינו כוונתם היה בזה שיהי' נראה כאלו הם בשוה עם שאר העם העומדים למעלה וכאלו לא היה אהלם נמוך מהם ע"כ זקפו קומתם בכח כאלו הם אתם בשוה

ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני וגו' אם כמות כל אדם ימותון אלה וגו' ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה וגו' כוונת דבריו לאמת שליחתו אם הוא מה' האות בכך אם ימותו כדרך כל הארץ או מיתה משונה ממיתת כל אדם ע"פ מה דמבואר בזהר כי כפרו במעשה בראשית והיינו באדמה כי אמרו האדמה הוא קדמון כדעת אפלטון שהיה אומר ארץ קדמון וממנו ברא הקדוש ב"ה הכל כי הכל היה מעפר ואמרו שעפר קדמון ולא ברא יש מאין ולכך כהן מורה על קדמון והתחלה והם אמרו כי אין התחלה ולכך כפרו בכהן כי כפרו בבריאת ארץ ולכך נתן משה מופת אם בריאה פירוש שנברא הארץ ואינו קדמון אף עכשיו יברא יעשה נס ושינוי טבע ויברא פי לבלעם וידעו כי נאצו ה' לומר שלא ברא ה' העולם יש מאין רק יש מיש ומארץ נבראה גם כשחטא אדם הראשון נתקלל האדמה בעבורו כמו שמקללים האם ארור שזו גידלה היינו כמו שהאם סיבה לפשע הבן לטבעה הרע וגם שלא יסרה אותו כראוי כן הארץ סיבה לחטא האדם כי נפש החומרי סיבה לחטא ולכך נתקללה האדמה כי היא סיבה לחטא כמו אם לבנים אבל בקרח לא היה סיבה לחטאם הנפש החומרי רק בזדון ושאט נפש מרדו ולא היה מסיבת החומרי ולכך תבעה הארץ עלבונם שלא יאמרו כי היא גדלה ובן כסיל תוגת אמו וכמו בן סורר ומורה הביאו אביו ואמו לתבוע עלבונם וכן פה בא אמו שהיא הארץ לתבוע עלבונה כי באמת לא היה חטאם בסיבתה כלל ולכך זהו לאות כי נאצו ה' במרד ושאט נפש ולא היה סיבת נפש החומרי כלל בזה. גם ידוע כי כל מכשפי' אחיזתם בארץ ולכך בעובדא דשמעון בן שטח בשמונים נשים מכשפות הרימו אותן מהארץ ולא היה בכחם לכשף וכן כישוף של אוב היה במחילת הארץ כדכתיב והיה כאוב מארץ קולך כי כשפים בנחש כי הם נקראים נחשים ונחש כחו בעפר ונחש עפר לחמו והם טענו כי אין בכח משה לפעול בארץ כי כל נפלאותיו היה הכל במים ובאויר ולא בארץ ולכך טענו ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו כי אין כחו בארץ ולכך נעשה נס על ידו (אין) בארץ. וגם טענו אלו היה משה שליח ה' ותורה משמים היה ראוי להתקן חטא אדה"ר ובחטא אדה"ר נתקללה האדמה וא"כ עכשיו במתן תורה ראוי להסיר הקללה ולא להיות כארץ מדבר קוץ ודרדר שהוא מדבר סיני כי אם שיהיה הברכה כמקדם שהיא א"י ע"פ מה דאיתא יום הששי ששה בסיון שהוא מ"ת שאז היה עיקר הבריאה וכאלו העולם נברא מחדש וזהו טענתם אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש וגו' וא"כ הארץ היה סיבת מרדם בה' ובתורתו ובשליחות משה ולכך נבלעו בארץ גם הם היו גלגול קין והארץ פצתה פיה לבלוע דם הבל וחזרו לקלקולם והארץ שקיבלה אז דם הבל קבלה עכשיו לקרח ולעדתו וזהו אם בריאה אז לבלוע דם יברא ג"כ עכשיו גם ידוע לכל