תפארת יהונתן קסד

טעם על מה בירר דוקא בקטרת נראה כדי שלא יאמרו הבריות כשיצא קצף על קרח ועדתו דאדרבא הקצף היה על משה ואהרן ומשניתן רשות למשחית אינו מבחין ונלכדו הטובים שבהם ולכך אמר משה שיקטירו קטרת והוא עוצר המגפה וא"כ איך ימותו. גם כבר כתב הש"ך על התורה שכל ענין קרח היה שנתן עיניו בממון כי גדלוהו משל אחיו ונתקנא על שנתעשר משה מפסולת של לוחות כמש"ל לכך אמר לו ליקטר קטורת שמתעשרת כמבואר בגמרא בם ידוע דמי שהוחזק כבר במצוה אין ליתנה לאחר וא"כ יש להם פתחון פה אף שאנו יותר הגונים מאהרן מ"מ שהה הקב"ה עד עכשיו הוא מבלי לקחת המצוה ממנו אף שנמצא אחר יותר הגון וערעור של קרח היה על שנבחר מתחלה לכך ולכך עשה משה הנסיון בקטרת שהיו הם חדשים לקטרת ומעולם לא שנה בה אדם וא"כ אילו אתם הגונים יותר ראוי לקבל מאתכם

רב לכם בני לוי כי אתם אין לכם לתבוע מלכות כיון שאין לכם חלק בא"י וכל מי שאין לו חלק בא"י אינו ראוי להיות מלך

המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו וגו' ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהונה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו. נראה לבאר כי הענין הוא ראיתי בני עליה והמה מועטים ויותר המיעוט חל עליו הקדושה ביותר וכן כל דבר המיעוט הוא הנשגב וכן כתיב לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם כי אתם המעט דהקב"ה מגודל ענותנותו הוא בוחר תמיד במיעוט שהוא דרך שפלות ולכך בחר בשבט לוי דהיו נמנים מבן חודש ומעלה ואפ"ה לא היה במניינם רק כ"ב אלף ומכ"ש אם יהיו נמנים מבן ך' שנה כשאר מנויי ישראל לא יהיו רק מעט מזעיר נגד שאר השבטים רק אחד המיוחד משבטו הוא הכהן הגדול מאחי אשר יוצק כל ראשו שמן המשחה ועליו מקור שכינתא שריא ומהשפעתו נתמלא כל בית לוי אורה והנה שבט לוי היה המועט שבשבטים ומשפחת קהת היה המיעוט שבמשפחות בית לוי וזהו שכפל משה כי הבדיל ויקרב אותך וכו' א' על השבט וא' על משפחת הקהתי וזהו שדייק המעט מכם הוא דאהני לכם לזכות זה היינו שהשרה הקב"ה השכינה ביניכם ובזה הבדיל וכו' ובקשתם גם כהונה דודאי ראוי להיות כה"ג אחד לבד ולא להיות ר"נ כהנים גדולים מקטירי הקטורת כטענתך לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' דעיקר טענתם היה דאהרן לא היה ראוי לכהונה וגדולה זו על דסרח והחטיא את הרבים בעשיית העגל רק באמת לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה רק כדי להורות תשובה לרבים ופירושו הוא כך דאהרן כל כוונתו לא היה רק להתבושש העם עד ביאת משה אשר התבונן בטעותם אשר התעו העם הזה א"ע ולכך עצר להם בדברים להביא כספם וזהבם ולא פירש מה יעשה לו וכשהצבירו כסף וזהב השליך אל התנור בדעתו שידבר על לב העם ב' או ג' ימים ואז יהיה אלהים מוכן לפניהם ובין כך יבא משה ויחזרו למוטב אבל באמת יצא העגל הזה ולא השלים כוונתו כאשר חשב ובאמת על מה יצא העגל להטעותם אלא להורות תשובה וז"ש משה לא עלינו תלונותיכם כי על ה' דהא באהרן אין לתלות אשמה כלל ומה' יצא הדבר ולא חטא אהרן כלל והוא ראוי להיות כ"ג מאחיו

וישלח משה לקרוא לדתן ואבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר נראה לבאר לקרא לדתן ואבירם ליתן להם התמנות בקרב ישראל מגזרת קרואי העדה ועי"כ יחזרו למוטב וזהו שאמרו מכאן שאין מחזיקין במחלוקת אבל השיבו לא נעלה אין אנו מבקשים עלייה ורוממות ובאו בטענה בשלמא במקום שדות וכרמים ורוכלת עמים צריכים שופטים מושלים וכהנה אבל במדבר ואל עומר לגלגולת מה צריך לשופט ומושל הלא אין להם דבר רק ברדת מן לאיש לפי אכלו וזהו אמרם המעט וכו' כי תשתרר וכו' מה זה הלא זה רק רוע לבב ורמזו כי גם במצרים החל להשתרר כאמרם אז מי שמך לשר ושופט עלינו ואמרו מנעוריו איש זה מורגל לבקש שררה וגדולה על אחרים אפילו במצרים וגם עתה השתרר לא כן הדבר רק איש הישר בעיניו יעשה: אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם היינו שאמרו כי תאמר הלא ע"י הוצאה ממצרים זכו לביזה רב ומקדם היו עניים כמאמר חז"ל כי דתן ואבירם ירדו מנכסיהם ולכך טענו כי אין כל המטלטלין שוים נגד קרקע שהוא דבר המתקיים וזה אף לא וגו' ותתן לנו נחלת שדה וכרם

העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה או שיש לפרש דידוע דהצרעה לא עברה הירדן וכתב בזוהר הטעם כי הצרעה היה בזכות משה וכשם שמשה לא עבר כך הצרעה לא עברה והנה הצרעה היה מסמא עיניהם של כנענים וזהו ענין דבריהם שלא תתפאר עצמך כי אף שאין אתה המעלה הצרעה מחמתך והיא המסמא עינים ע"ז השיב בשביל כך עדיין אין כאן כיבוש א"י וזהו אמרם העיני האנשים ההם תנקר מ"מ לא נעלה, או יומשך כי זכו לביזת מצרים וזה היה ע"י שלשת ימי אפילה ואמרו לא זו בלבד שבג' ימי אפילה היה חשך לא ישגיחו בו אלא אפילו עיני אנשים ההם תנקר שיהיו סומין לגמרי לא נעלה גם מוסב שמשה ביקש למנותם לשופטים כמ"ש ואמרו מה תועלת יש בזה הא אינו אלא עבדות דבשלמא דבאנו לא"י נחלת שדה וכרם יש תועלת כי בני העיר מצווין לעשות מלאכתו של דיין אבל במדבר מה תועלת יש ואפילו דתהיה מורשה לנו ליקח שוחד המעור עיני חכמים וזהו, העיני האנשים ההם תנקר הרצון דתתיר לנו ליקח שוחד וא"כ יש תועלת מ"מ לא נעלה לגדולה זו. או כי כל ענין קרח וסייעתו היה כאמרם כי עינם הטעתם שראו שמואל יוצא ממנו