תפארת יהונתן קסב

היותו בן לוי א"כ כל השבט משפחתו וקרוביו ותבע כבודם וא"כ מה שתבע כבוד כל ישראל באמרו כל העדה כולם קדושים הוא היות כל ישראל אחים מצד שכולם בני יעקב וא"כ ראוי להזכיר בן יעקב אבל יעקב התפלל וכו' וזהו אל תחד כבודי ל' אחדות שהוא עושה כל זרע ישראל לאחדים כי בני איש אחד אנחנו אב אחד לכולנו גם יחס התורה את קרח לומר אל תחשבו לנקלה כ"א בן גדולי הדור בן חשובים כאלה ואמרו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' בג' דורות התורה חוזרת על אכסניא וא"כ היה קרח גדול הדור בהכרח רק התוספות כתבו שצריך להיות הג' דורות רואים זא"ז והנה קרח ראה ליצהר ולא לקהת ואין ראיה מהפסוק שהיה בהכרח גדול הדור אבל יעקב ראה את לוי ולוי ראה את קהת שהיה מבאי מצרים א"כ ראו זא"ז והיה ראוי לומר בן יעקב שיהיה מוכח דקרח היה גדול הדור גם הזכיר בן לוי כי לוי היה ממאן בממשלת יוסף לומר המלוך תמלוך עלינו ונענש שיוצאי חלציו אמרו ג"כ למה תתנשא ומאס בממשלת משה ואם כן יעקב דמיאן בבכורת עשו הוא גם כן כמ"ש המפרשים כי היה צעיר צריך לעבוד לבכור וא"כ אף זה משרש יעקב דמאס לעבוד לבכור ולכך ביקש יעקב שלא יזכר שמו כי ח"ו שהיה יעקב ממאס בבכור' עשו בשביל לפרוק עול רק מחמת רשעתו של עשו ולכך אף בדוכן לא נזכר שם יעקב רק ישראל

ויקומו לפני משה ר"נ איש היינו שמשך ראשי סנהדרי קטנה מכל שבט וע' אברבנאל כי בני ראובן ערערו בכל פנות הבכורה על המלוכה שנתנה ליהודה ונחלה ניתנה ליוסף וא"כ מבני יהודה ויוסף לא היו עמהם בעצה ונשארו עשר שבטים וסנהדרי קטנה הם כ"ג ושני סופרי הדיינין כמבואר במשנה במס' סנהדרין הרי כ"ה יוד פעמים כ"ה הרי הם ר"נ

נשיאי עדה קרואי מועד אנשי שם דרשו חז"ל שידעו לעבר שנה הענין הוא כי דרשו חז"ל שמש וירח אמרו אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא וי"ל כי ידוע דלבנה אמרה א"א לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד וא"ל הקב"ה לכי ומעטי א"ע והיינו כי מתחילה היה הלוכם בשוה שניהם סובבים במהירות וא"כ היה הלבנה מלאה תמיד כחמה וא"ל הקב"ה לכי ומעטי את עצמך שהלבנה ממהרת הילוכה ועי"כ התהוה המיעוט וזהו היה ענין קרח להיות מלכים הרבה ולא יהיה למשה לבד ההנהגה וכן כהני' גדולים הרבה כמ"ש רש"י וישתמשו שני מלכים בכתר אחד ואם כן אין ללבנה למעט עצמה ולצאת במהירות יותר מהחמה ולכך אמרו לא נצא וזהו הענין שאמרו שהקדוש ב"ה פייס ללבנה ואמר לה למני בך ישראל והיינו גם כן שאין שני מלכים משתמשין בכתר אחד כי הלבנה מושלת בישראל והחמה באו"ה רק אמרו דישראל נמי מונין לחמה בתקופות והיינו מנין לחשבון התקופות היא לעבורים כדי להיות שנת לבנה וחמה עולין כאחד ואם כן חזר להיות שני מלכים להשתמש בכתר אחד וזהו שבאו אנשים היודעים לעבר שנים במחלוקת ההוא להורות דשני מלכים משתמשין בכתר א'

אנשי שם דרשו במדרש שנמסר להם סוד השם והיינו שהיו חכמים גדולים וכבר באו בימים כדאמרו אין מוסרין את השם אלא למי שעמד בחצי ימיו אבל באמת איך חלקו על משה הלא ידעו כי הכה את המצרי בשם כמ"ש חז"ל הלהרגני אתה אומר מלמד שהכהו בשם ולכך לקחו אנשי שם שגם להם יד ושם בזה וגם יתכן שאמרו כל ניסי משה לא היו רק ע"י פעולת שמות ולכך לקחו אנשי שם להראות לעם שיש כח לפעול פעולות רבות ע"י שמות וא"כ משה בחכמתו בשמות הקדושים פעל כל זה

ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. הנה איתא פרק קמא דסנהדרין דר' יהודה סובר דסנהדרי גדולה ע"א דשבעים איש ומשה על גביהן והתיצבו עמך דכתיב משום שכינה ורבנן סברי משה בהדייהו וזה מאמרם מדוע תתנשאו להיות על גבם אין לך רק בהדייהו כמוך כמוהם דכתיב עמך וליכא למימר משום שכינה דהא כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' וא"כ ליכא למימר משום שכינה. והענין שהלבישן טלית שכולו תכלת כי ידוע שתמיד יש בדור צדיק אחד שהוא מרכבה לשכינה וממנו שואף זורח לכל העם וכמ"ש אין להקדוש ב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה ר"ל צדיק שהוא ד' אמות של הלכה וזה ענין תכלת המורה על כסא הכבוד כמ"ש בגמרא ולזה בא המצוה ליתן על כל הפתילין פתיל תכלת בקשורין להיות כל ישראל דבוקין בצדיק אחד אשר הוא המרכבה לכבוד ה' ועליו חופף ה' וכן היו מלכי ישראל הכשרים כדמצינו לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל ואבחר בדוד פתח בעיר וסיים במשפחה אלא להורות דעיקר המרכבה לשכינה הוא הצדיק ובהשתדלותו משרה שכינתו על הבית, ולכך כתיב וישב שלמה על כסא ה' אבל הם אמרו אין צורך לצדיק אחד רק כולם כסא לה' כאמרם ובתוכם ה' ולכך לבשו טלית שכולו תכלת כי כולם הם כדמות הכסא וזהו ברור ולכך לבשו כלם טלית שכולו תכלת אמנם גוף הדבר שהקשה למשה בענין תכלת וצרעת ובית מלא ספרים הוא לדחות המדה של ק"ו שאינה מדה להדרש בו כי בא הק"ו להיפך הדין וש"מ דליתא לכל הנ"ל מדה ק"ו ובאו בזה בטענה על משה כמו שעשה בשברי לוחות ופרישה מאשה ואי דלמד ק"ו מפסח שהיא מצוה אחת כתיב כל ערל לא יאכל בו כל התורה כולה וישראל מומרים עאכ"ו וכן בפירש מן האשה ומה ישראל במעמד הר סיני דהקב"ה נתגלה להם אמר להם אל תגשו אל אשה אני שכל שעה ורגע מוכן אני אשר ידבר ה' בי פא"פ ולא ידעתי עידן ועידן עאכ"ו דכמו דהוא עשה מדעתו מכח ק"ו כן כולם ולכך באו בטענה לדבריך אין לסמוך על ק"ו דתכלת צרעת ומזוזה יוכיח וא"כ הוספת מדעתך שלא כדת אם כן