תפארת יהונתן קסא

לעמוד כלל כי השכינה נסתלק ממנו ולכך ויפול משה וגו' וכשראו יהושע וכלב סילוק השכינה הבינו הכליון הזה ולכך קרעו בגדיהם

ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד מאוד היינו מאוד דראיתם כבר דזבת חלב ודבש הוא ומ"ש אוכלת יושביה היא הדבר הוא בהיפך דארבע אמות בא"י ההולך בהן מכפרין עונות וז"ש מאוד מאוד עוה"ז ועוה"ב: פרשת קרח

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי. יש לתת טעם על מה עלתה בדעתו עתה לחלוק ולא מקודם רק נראה ע"פ מה דאמרו בפסוק עתה תראה אבל לא תראה במלחמת ל"א מלכים דנגזר מאז גזירה על משה לבל יכנוס בתחומי א"י וכתיב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר והיה בזמן מועט שיכנסו לארץ ע"כ לא רצה להתקוטט עם משה להעבירו מנשיאותו בשביל זמן קצר שהעת כלה מהר ונבוא לא"י ואז יחזור העטרה להם ללבוש בגדי מלכות אבל עתה לאחר שסרחו המרגלים שנגזרה גזירה לרעות במדבר ארבעים שנה והוקשה לו דבר נשיאת משה באריכת הזמן כי לא לו יגיע הכבוד כי שם יתמו וגם יסופו ע"כ קם עתה לעורר מדנים גם כל טעם של קרח היה שלא רצה להיות מנושאי הארון כי הארון היה צריך שמירה וקדושה גדולה ביותר ובאם לאו היה מכלה את נושאיו כאשר אמרו כי גלל כן היה שבט קהת קטן במשפחות ולכך חשב להיות כהן או מלך ופטור מלישא הארון אך נשיאת הארון לא היה רק במדבר כנודע ולכך מתחלה חשבו שיבואו תיכף לא"י א"כ בזמן קצר לא חששו לזה החשש רק אח"כ בחטא מרגלים בהאריך הזמן מ' שנה אז בא בתחבולות לחלוק

ויקח קרח אמרו במדרש שלקח מקח רע לעצמו הענין כמ"ש ז"ל קרח שפקח היה מה ראה לשטות זה רק עינו הטעתו שראה שמואל יצא ממנו ועיקר התימה הוא מה ראה לשטות זה כי אמרו בהעברת ר"ג מנשיאותו מאן נוקים לנשיא לרבי יהושע בעל מעשה הוא (פירוש בעל מחלוקתו) ויאמרו בשביל הנשיאות חלק עמו וא"כ הקושיא הוא מה ראה קרח להכניס עצמו לחלוק עמו פומבי אף שיעבירו את משה לא ימנו אותו היותו בעל מעשה ולזה משני דלא על עצמו נתכוין רק על זרעו שחשב אם יהיה למשה הנשיאות כל ימי חייו יהיה ירושה לזרעו ולכך ביקש להעביר משה ויהיו כצאן בלא רועה ואח"כ ישובו בניו להנהיג לדור כי עינו הטעתו שראה כי זרעו יהיו רועים לעם וא"כ כל ענין מחלוקת קרח לא היה לעצמו כ"א לזרעו אחריו וזהו שלקח מקח רע לעצמו כי מה לו לעצמו אף לשיטתו מתעבר על ריב לא לו רק בשביל בניו וזהו ויקח קרח מלשון קרח מכאן שאף לפי דעתו יצא קרח ובדרך הלצה יש לומר כי ודאי קרח חכם גדול היה וגם עשיר מופלג ע"כ דימה בנפשו שהוא ראוי לנשיאות ועתה בדור השפל הזה כ"א שיש לו ריב ומצה עם אדם גדול ממנו אומר בלבו אני כקרח שהיה אדם גדול ובאמת הוא שפל ונבזה ושפיר לקח קרח מקח רע לעצמו ע"י מחלוקתו שכל שפל יאמר לדורות שהוא כקרח וגם מרגלא בפי הבריות לומר על בעל מחלוקת האיש הזה הוא קרח ויכונה תמיד בשם הזה וזה בזיון גדול לקרח שהיה מיוחס וחכם. ולפי פשוטו נראה דהנה התנאים וכל קדמונינו היו מרחקים א"ע מהשררה ומאמר התנא ושנא את הרבנות אשר חטא הרבים תלוי בו ומי יתן קולר בצוארו על לא דבר והיכא דשכיח הזיקא ליפול ברשת אשר נלכדו בו רבים כמ"ש על קיסר אגוסטוס בנו של יוליס קיסר כשהכתירו אותו ברומי הסיר הכתר מעל ראשו והעמידה על הארץ וכה אמר לה כתר כתר ראה כמה גדול חשיבתך ויותר מחשיבתך הוא שפלותך באשר שקולר תלוי בצוארך ואם יבחין ויתבונן האדם עד כמה תכבד העבודה לשפלותך אפי' אם היית מוטל על האשפה לא היו משגיחין בך כי כבד הדבר מאוד להיות על ראשו עול גדול כזה וכתב האברבנאל דעי"כ זכה לאריכת ימים על ממלכתו על ענוה זו דהראה בין גדולי העיר וקרח רדף אחר השררה וזהו המקח רע שלקח לעצמו

ויקח קרח פרש"י לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה פי' כי קרח התחכם לנטות בישראל שתי כתות כי הוא לא רצה מתחלה להכניס עצמו במריבה כי יאמרו דבשביל קנאה וכיוצא בו הוא עושה רק הסית לבכורי ישראל שיערערו על הלוים למה ידחו את הבכורים ואם כי עבדו את העגל הלא אהרן שהוא ראש לכל דברים בעגל נברר לכהן ואלו הם אשר נאמר עליהן ויקומו לפני משה כי הם לא ערערו על משה ואהרן כלל אדרבא באו לפני משה וקמו לפניו לקבל משפטן על שבט לוי בטענה למה להם משפט קדימה נגד הבכורי' ואחר כך באו הלוים כלומר כמוכרחים לומר הנה כל הערעור שנולד לנו מן הבכורים הוא בסיבת אהרן שנבחר לכהן ואלו לא היה נבחר לא היה לבכורים עלינו טענה וא"כ כל המבוכה הנולד לנו הוא בשביל אהרן וזהו היה כי בחר משה להיות הוא מלך ואין מלך כהן ולכך לא מינה עצמו לכהן כי אז היה פתחון פה לקטרג רק מינה לאהרן ומזה נולד הסכסוך לכך ויקהלו על משה ועל אהרן ובזה יובן המדרש דאיתא מה ראה קרח לחלוק פרשת פרה ראה היינו דשם נצטוה אלעזר ולא אהרן הואיל וחטא בעגל כמ"ש רש"י ולכך ערערו בממ"נ וזהו לקח עצמו לצד א' כי היה עושה שני כתות בישראל

ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי פירש"י דיעקב התפלל על עצמו דלא יזכר שמו במחלוקתו של קרח אבל בדוכן יזכר שמו והיינו כי התורה קאמר בן לוי להורות מה שביקש קרח שטען עבור כל בני לוי כי די לו שיטען בעד בני קהת לבד ולזה אמר